קטגוריה: גיליון ראש השנה תשע"ד – 839
גלה לנו את סוד התפילה | אלחנן ניר
הקושי להתפלל חושף עד כמה הנוכחות הא־לוהית רחוקה מאיתנו בחיי היום־יום מלאי הטרדות. ראש השנה עשוי להיות פתח לרצון שאכן יקרה משהו בתפילה
תור הזהב שלנו | יאיר שלג
לאחר מחקר מקיף בן חמש שנים ד"ר שלום ואלד יכול לקבוע: מצבו של העם היהודי מעולם לא היה טוב יותר. זה לא אומר שאפשר לנוח על זרי הדפנה. להפך. אחרי הכול, העתיד הגלובלי צפוי להשתנות במהירות ובדרמטיות
מתחזקים | נתנאל פישר
בניגוד לציפיות המקובלות מעולם שבו התרבות הדומיננטית עברה חילון, מתברר שמספר המאמינים הגלובלי דווקא הולך ועולה. סקירה עולמית
יד לגאון בשממה הרוחנית | חיים א' וקסמן
הרב שהנהיג קהילה יהודית קטנה בלייקווד והפך אותה למעצמת תורה היה לסוכן ביטוח בברוקלין. בארץ ניהל את בתי הדין בתל אביב למרות ביקורתו על הממסד הדתי
שער לעולם שבפנים | נתן לופס קרדוזו
האדם מחפש את אושרו בקניינים חיצוניים, מבלי לדעת כי המלאוּת נמצאת דווקא ברגעים הקטנים של החיים. הרהורי ראש השנה בעקבות ציורו של ניקולאס מאס
"אבינו מלכנו": תפילה ותוספת | יעל לוין
מקבץ הבקשות הנאמר בימים הנוראים מאפשר תוספת לפי צורכי הדור. עיון בתולדות התפילה והצעה לסדר
קבלת מלכות שמים בדורנו | דוב ברקוביץ
הוויכוחים על שוויון ואורתודוקסיה מרחיקים אותנו מהאתגרים האמיתיים של הדור שלנו. ראש השנה קורא לנו לשוב לנגיעה בחיים, ולהקשיב לתורה במקום לנפנף באידיאולוגיות
החוזה הראשון | יצחק קראוס
יובל שנים לפני הרצל, גיבש הרב אלקלעי תוכנית מדינית להקמת בית יהודי בארץ ישראל, אך הרבנים התנגדו והתוכנית נכשלה. קווים לדמות מבשר הציונות שנשכח, לרגל יום פטירתו בד' בתשרי
היום הרת עולם | אורין מוריס
ברעם חזק בטוויית סיפורים הנשזרים יחד לארגון תמונת עולם כוחנית של תאוות בצע חובקת־כל והגלובליזציה המשרתת אותהֿ, וחלש בתיאור הלכי הנפש בשפה המקומית
מקול שופר ללהקות רוק | טלילה אלירם
התחייה המוזיקלית בציבור הדתי היא ביטוי לזיקה שבין היהדות לשירה ולניגון. הספר, שמפגיש בין פילוסופיה, תאולוגיה ומוזיקה, מקדיש פרק מיוחד לקשר בינם לבין הציונות
בין מסורת לביקורת | ברוך קהת
לימוד התנ"ך המתחדש מציב לא פעם שאלות אמוניות לצד התמודדויות עם תחומי ידע מגוונים – מחקר הספרות ועד ארכיאולוגיה. ספר חדש נענה לאתגר
אות השורש הנעלמת | לובה חרל"פ
הדקדוק העברי לא ירד לעולם עם השפה העברית ורבים מעיקריו נוסחו על־ידי ר' יהודה חיוג' בן המאה העשירית, אבי הדקדוק העברי המדעי
מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות 