קטגוריה: גיליון פסח תשע"ב – 765

ראש של כבש / אברהם וסרמן

בעקבות הגלויות, הפך הצאן ממקור פרנסה לדימוי עצמי כנוע ומתרפס. היציאה לחירות מחייבת את שחיטתו

המשך הרשומה

מודעות פרסומת

צניעות עד מוות / צור ארליך

שהרה בלאו מגייסת כלים שונים, גם בלתי קונבנציונליים, כדי להוכיח שהתעסקות יתר בצניעות הבת היא תועבה. גם השוֹאה בעסק

המשך הרשומה

פסק אגדה / חננאל מאק

הלכה ואגדה אינן תחומים נפרדים אלא שתי דרכי ביטוי לערכים המשלימות זו את זו. ההבחנה בין הנחיה מעשית להדרכה רוחנית נחוצה מאוד בסוגיות אקטואליות רבות

המשך הרשומה

הבן הרשע של ימי הביניים / חיים מאיר נריה

בספרד הנוצרית של ימי הביניים דמות הרשע הייתה זו של היהודי המומר, שגובה במשנתו הדטרמיניסטית של אבנר מבורגוס. סיפור הפולמוס עמו חושף מנהיגות רבנית שידעה להתדיין בפתיחות וברגישות

המשך הרשומה

מרחבים של חירות / משה מאיר

איש ההלכה חי פרדוקס מובנה בין הציות לחוק לבין חופש הבחירה, שבלעדיו אין קבלת תורה. משה מאיר מציע שלוש דרכים למימוש חירותנו

המשך הרשומה

הטוב בבנים, הסמכותי באבות / אורין אריה מוריס

ספרו החדש של עמוס עוז הוא מועט המחזיק את המרובה וכובש פסגה ספרותית חדשה. אורין מוריס רואה בכך הוכחה נוספת לגדולתו של הסופר כנגד מלעיזיו וסוקר את העשור האחרון בכתיבתו

המשך הרשומה

חירות מאזיקי הנפש / יעקב אריאל

 

במתח המתמיד שבין החושים לשכל, יציאת מצרים היא ביטוי ליכולת של האדם להשתחרר מכבלי החומרנות ולזקק את תרבותו. תרבות הטלוויזיה כדוגמה 

המשך הרשומה

החירות לדעת / שמואל פאוסט

לכבוד הוצאת הספר על ההגדה הקיבוצית מדבר בוג'ה על פסח בקיבוץ, על נוסחי הגדה שגורמים לו לדמוע, על מאבקו בבורות ועל ערכים יהודיים ואוניברסליים. ראיון חג בניחוח חציר

המשך הרשומה

פראות של קדושה / ניר מנוסי

בניגוד לתפיסה המקדשת את הרציונליזם, הרי שיהודי נדרש להסתובב עם הרגשת מסתורין נמשכת. הכול מתחיל ביציאה מ'מצרים דקדושה', באמצעות 'פרעה דקדושה'

המשך הרשומה

נגמר החוֹל / מירון ח. איזקסון

 "לֹא מַשְׁאִירִים לָנוּ חוֹל", הוּא לָחַשׁ,
כְּשֶׁמַּשָּׂאִיּוֹת הִמְשִׁיכוּ
לָקַחַת לְתוֹכָן אֶת הָאֲדָמָה הַשְּׁכֵנָה
וְכֹחָם לֹא פָּסַק
בְּשׁוּם סוּפָה אוֹ עֹמֶק,
וְרַק הַבּוֹר שׁוּב נִצַּח בְּסַבְלָנוּתוֹ
לִבְלֹעַ אֶת מִי שֶׁאֵלָיו חוֹדֵר
וּלְפַזֵּר אֶת הָעוֹלָם בְּחוֹלוֹתָיו.
"הֵם לֹא עוֹצְרִים בְּשׁוּם סֶלַע",
הוּא אָמַר, וְהַמִּגְרָשׁ הַסָּמוּךְ לְחַיֵּינוּ
הָלַךְ וְהִתְעַמֵּק בְּגוֹרָלוֹ, בְּעוֹד
הַחוֹל שֶׁהָיָה לַיָּקָר מִכָּל הֶחֳמָרִים
נִלְקַח לְכַסּוֹת שְׁטָחִים שֶׁהִצְטַנְּנוּ.
"לֹא הִשְׁאִירוּ חוֹל,
פָּשׁוּט נִגְמַר הָעִנְיָן הַזֶּה",
הוּא שָׁתַק, כְּמוֹ כָּל הַקּוֹלוֹת
שֶׁהוֹלְכִים לְבַסּוֹף אַחֲרֵי הַצִּפֳּרִים
כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹרָם.

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ד בניסן תשע"ב, 6.4.2012 

לכתוב את פרקי ההמשך / עדיאל זימרן

בעידן של גאולה לא ניתן עוד להחזיק ביציאת מצרים כסיפור היחיד של הקולקטיב היהודי. הסיפור ממשיך ונכתב, ועל גביו יש לפתח אתוס ישראלי חי ורלוונטי

  המשך הרשומה

תמיד יש חירות חדשה / עמיחי חסון

"כל אחד רוצה להיות זמר", שרו פעם אריק איינשטיין ושלום חנוך, אבל ספק אם שיערו עד כמה השאיפה הזאת תמלא את המסך של ערוצי הטלוויזיה בישראל 2012. כשעל פסגת הרייטינג מתגוששות להן תוכניות ריאליטי עמוסות זמרים פוטנציאלים – מ'כוכב נולד' ו'דה ווֹיס' ועד 'בית הספר למוזיקה' ו'אייל גולן קורא לך' – נדמה שהחיפוש צריך להיות אחר קהל, לא זמרים.

המשך הרשומה

חיה עד יאוש / יעקב בר-און

רות דולורס וייס יוצרת באנגלית, ואז בעברית, ושוב באנגלית. זמרת שחיה בין ה'כאן': משפחה, ילדים, הופעות – לבין ה'שם': הכאב שאין לו שם, חוסר ההבנה והצורך לנמק את החיים

המשך הרשומה

החירות כחובה / שלום רוזנברג

מושג החירות איננו זכות לאדם אלא חובה שעליו ליטול על עצמו. על ההפקרות שבעבדות והחוק לשימור החופש

המשך הרשומה

מסע אביב בארץ ישראל, תשע"ב / אליעז כהן

הֵנָּה, שׁוּב אָבִיב פֹּה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ
וְרֵיחַ שָׂדֶה מְשַׁכֵּר
יֵשׁ לִבְנֶה מְלַבְלֵב בַּצָּפוֹן וּפְלָגִים מִן
לְבָנוֹן וְהָמוֹן חַרְדָּלִים מַכִּים בַּנְּחִירַיִם
רַק תָּבוֹא וְתִשְׁכַּב כָּאן עַתָּה, בֵּינוֹתֵינוּ
לִמְעַט אַהֲבָה נְכוֹנָה

מִדְרוֹנוֹת רוֹנְנִים בְּאָדֹם וְצָהֹב
סְנוּנִיּוֹת רַפְרָפוֹת עַל הַלֵּב הָרָטֹב
גִּרְגּוּרֵי בְּהֵמוֹת מְסַפְּרִים שֶׁטּוֹב
בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם גּוֹדֶשֶׁת כִּנֶּרֶת לָרֹב
כִּי עֵת דּוֹדִים, וְהַיָּרֹק יִמְלֹךְ עַל כֹּל, וּכְבָר מִשְּׁבָט
הַשְּׁקֵדִיּוֹת, כַּלּוֹת נֶעֱלָסוֹת בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם
וְשַׁחֲרוּרִים צוֹחֲקִים עִם הַיְּלָדִים
כְּמוֹ דִּנְדּוּן פַּעֲמוֹנִים
כְּמוֹ פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם

גַּם כָּאן, בַּמַּטָּעִים בעציון, הַכֹּל נִמְלָא חַג
בִּפְרִיחַת הַגֻּדְגְּדָן
בִּקְצוֹת־עַנְפֵי־הַתְּאֵנָה כְּבָר מַפְצִיעוֹת
יָדַיִם קְטַנְטַנּוֹת, בּוֹקְשׁוֹת, מִתְחַנְּנוֹת

וְאֵין טִפַּת הַצֵּל עוֹד מְעִיבָה בְּעֵת־דּוֹדִים הַזֹּאת

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', י'ד בניסן תשע"ב, 6.4.2012 

הגדת שלושה וארבעה / יואל רפל

ההגדה חוזרת שוב ושוב על חלוקה טיפולוגית לשלוש ולארבע. החל מתקופת המשנה ועד לזמננו היו שניסו לתת טעם לחלוקה זו. שתי הספרות כקוד הגנטי של עם ישראל

המשך הרשומה

הקריאה הראשונה אל החירות / יונתן סאקס

יציאת מצרים היוותה מהפכה תרבותית עמוקה בעולם הקדום. הגם שרבים אימצו את ערך השוויון מצטיירת היהדות כגרסה העתיקה והמוצלחת ביותר לחברה המושתתת על חירות וצדק

  המשך הרשומה

מהגדת הגלות לשיר השירים / אלחנן ניר

הרבה יש לענות ולומר על ליל הסדר ועל ההגדה; על האירוע המשפחתי החד-שנתי הזה המבקש לתמצת ללילה מרוכז אחד את הסיפור היהודי הנמשך. הסיפור היהודי של ההגדה פורש בפני הקוראים בו מעגל אין-סופי של גוי משעבד, יהודי משועבד תחתיו והקב"ה הפודה ומציל. ההיסטוריה הנחשפת בפני קוראי ההגדה אינה של מנצחים אלא של מנוּצחים, כאלו שבשנה הבאה יהיו בני חורין ובירושלים, אולם כעת אינם שם וגם אינם יכולים להיות שם. כעת כל שנותר הוא רק לחלום ולייחל, אולי אף לפצוח בריקוד איטי באחרית הלילה. אך לא לעשות מעשה ואכן לעלות לאותה ירושלים.

המשך הרשומה

לחיים: על מזיגת היין בארץ ישראל ובאשכנז / זהר עמר

שינויי הפסיקה בין חכמי המזרח לחכמי אשכנז בדבר מזיגת היין במים נובעים משינויי האקלים בין האזורים השונים. הכול מסכימים שהיין צריך להיות ערב, אך בריכוז שניתן יהיה לצאת בו ידי חובה

המשך הרשומה

הרמב"מיסט האחרון / עידו פכטר

הרב נחום רבינוביץ', מזקני ראשי ישיבות ההסדר, מוצא ברמב"ם את המורה הגדול, סבור שחייבים ללמוד מדע, מגדיר את עצמו כפרגמטיסט פוליטי ואומר שאין צורך לצאת כשנשים שרות.

  המשך הרשומה