קטגוריה: גיליון נח תשע"ב – 742
מבול של שפע ותיבה של צדק / ישעיה שטיינברגר
חברה הסובלת מעודף אפשרויות צפויה לאבד דעתה ולהיחרב במבול הרסני, אם לא תשמר את חזונה, תסתפק במועט ותבנה את כלכלתה על אבני יסוד יציבות. בין תיבת נח למאהלי רוטשילד
איך להצליח מיד בכל התחומים / רבקה שאול בן צבי
אי אפשר כמובן. אבל ספרי ההדרכה הרבים היוצאים לאור, המצליחים מאד בעצמם למרות הזלזול בהם, מציעים פעמים רבות הכוונה מועילה. מבט אחר על מדריכים ישנים וחדשים
צמיחה מתוך האש / הרצל חקק
רומן חדש משלב עלילות שונות מתקופת השואה ומציג את רגעי האהבה והתקווה לצד האימה, אולי כדימוי לתקומה הלאומית מאפר. סיפורם של יחידים כסיפור של עם
אשמתו של "פטריוט" / חבצלת פרבר
צייר יפני מוערך נרתם לתעמולה ולרדיפת אמנים בזמן מלחמת העולם. לאחריה הוא מנודה ונאלץ להתמודד עם עברו. הרהורים על משגי עבר, הדחקה ואחריות מוסרית
תיבה עתיקה ודיירים חדשים / גילי זיוון
המדרשים החדשים שחיבר רונן אחיטוב, ושפורסמו מעל דפי מוסף זה, הם נקיטת עמדה שלפיה מפעלם של חז"ל לא הסתיים וקריאה להמשך השיח המדרשי באופן אקטואלי ורלוונטי לדורנו
אביו של ילד העץ / יעל (פרוינד) אברהם
'פינוקיו' נולד כתוצאה מהיזכרות בקסמן של בובות התיאטרון ויועד מתחילה לעיתון ילדים באיטליה המתעוררת לחיים חדשים. קולודי כתב אותו בשלב מאוחר של חייו המפוזרים
צילום הסוכה כתיעוד של ישראליות / נעה כהן
הסוכה, כמהותה הארעית, מפורקת לאחר החג כהרף עין וכבר נשכחת מלב. יוסף כהן לקח על עצמו כמשימת חיים לתעד סוכות בכל מקום ובכל מצב, והוא מזהה בהן תמצית של הרוח הישראלית. תערוכה נודדת
הבריאה, גרסה 1.1 / צבי ליפשיץ
השוואת סיפור המבול לבריאת העולם מגלה כי העולם שלאחר המבול הכיל את אותם כשלים כמו קודמו. רק תעוזתם של שם ויפת מנעה קריסה נוספת
לעולם לא תושלם, וכך ראוי / רפי וייכרט
שירתו של תומס טראנסטרומר עוסקת בניכורו של הפרט בחברת ההמונים, ביחסים בין הטבע למרחבים האורבניים ובשאלות האמונה בעידן המודרני. עם זכייתו בפרס נובל לספרות
אדום, שחור, לבן / שלום רוזנברג (לפרשת נח)
התביעה בברית עם נח, לשפוך את דמם של שופכי דמים, מתקשה להתממש משיקולים של הומניות וגם של אסתטיקה. הרהורים על דגלים שחורים ולבנים ועל הדם המחניף את הארץ
יהודי קיומי / יואב שורק
שיחה עם אלי ויזל, הסופר והעיתונאי שהפך לסמל של זיכרון השואה, מזכירה את קיומה של יהדות שהיא ציונית ובה בשעה קוסמופוליטית, אוניברסלית ובאותה נשימה מחוברת לגמרי לוויז'ניץ. מסע דילוגים מסיגט ועד לדלאי למה