קטגוריה: גיליון כי תשא תשע"ה – 917

בשפה אחרת – פברואר 2015 | זאב שביידל

 סקירת כתבי עת מן העולם
המשך הרשומה

מודעות פרסומת

לשבת בארץ כגרים | אבי שגיא

הלאומיות היא רעיון מבורך, אך זו עלולה להוליד את גידול הפרא של הלאומנות. מסה על היחס לאדמה ולמדינה, לגרות ולטריטוריה, ולברית בין עם ישראל לארצו המשך הרשומה

אלוהים לא מרחם על ילדי הגן | עמיחי חסון

בסרטו "הגננת" מתאר נדב לפיד את עולם השירה הישראלי כמלא בעצמו ובמעט אנשים. השירה משמשת דימוי לדבר מה שאבד מהעולם, והרגעים החזקים בסרט נוצרים דווקא מהיעדר מילים
המשך הרשומה

סיפור הצלחה בפריפריה | אריאל שנבל

קליבנלנד מציעה ליהודיה בתי מידות זולים בשכונות יוקרתיות והקהילה מספקת לחברים תמיכה ארגונית וחברתית ובעיקר חינוך יהודי וציוני מושקע. בין שגשוג קהילתי לעידוד עלייה   המשך הרשומה

עמידה מול הפלורליזם וה"לייטיות" | אלי סדן

הרב צבי טאו מציל את הציונות הדתית מבינוניות, מפשרנות הלכתית ומאימוץ דעות חילוניות המתגנבות לבית המדרש במסווה אקדמי. תגובה לכתבה על "ישיבות הקו"
המשך הרשומה

כוח הבריאה הגשמית | יעל מאלי

עיון בדמותו של השור בעולם האמנות יכול להציע הסבר לשימוש שנעשה בו בחטא העגל ולמשמעות התרפויטית של הכנתו לאחר מעמד הר סיני
המשך הרשומה

השראה במקום דקדקנות | רונן נויבירט

בניגוד לדברי הראשון לציון, הרבנות הראשית אימצה בעבר את עמדת הפוסקים שהסתפקו בהליך הגיור בקבלת מצוות בסיסיות בלבד. המצב כיום  מחייב להמשיך בדרך זו
המשך הרשומה

מחוסרי עבודה | חגי משגב

הקהל מצפה, והנה עולים משה וחבורת ההנהגה אל ההר, אבל אז ניתק מהם משה ונעלם. אי נוחות מתחילה להשתרר. מה עושים עכשיו?
המשך הרשומה

מקדש העגלים | חיליק אברג'ל

על פסל מיכה ועגלי ירבעם, והקשר שלהם אל דן הקדומה
המשך הרשומה

צוואתו של מר מסעוד | אליהו בירנבוים

האם חובה לקיים צוואתו של מת שהורה שלא לומר עליו קדיש? על המצווה לשמוע בדברי המת ועל סמכותם המוגבלת של המתים על החיים
המשך הרשומה

נחוץ משהו אחר | צור ארליך

עלילת יסוד דומה, שרוח הזמן הוציאה לאור בעונה אחת, בשני רומנים חדשים: חברי ילדות המתפצלים בין קנאות משיחית למתינות דתית בספרה של דויטש, ובין התנחלות מרדנית ותלאביב הוללת בספרו של ברג. מעליה נבנו בניינים נפרדים של אינטלקט ורגש ותודעה דתית, פוליטית והיסטורית
המשך הרשומה

מה היה אהרון דוד אומר היום | נַחֵם אילן

אחד ממאמריו האחרונים של א"ד גורדון נכתב מתוך דאגה עמוקה מתהליכים חברתיים ורעיוניים. ספרו של שביד הולך בעקבותיו כשהוא מצביע על סכנות קיומיות היום
המשך הרשומה

תקופת כלוב הזהב  | בכל סרלואי

העולם מתקשה לקבל דמות אישה שמאחורי עדינותה וצניעותה מסתתרת ציניות מחושבת. במציאות הרומן של מחברת "נשים קטנות" זה כנראה הכרח בל יגונה
המשך הרשומה