קטגוריה: גיליון יתרו תשע"א – 702
נטיעות במתכת ואבן / אריאלה הירש
לצד עצים נושאי פירות, אמנים נוטעים בארצנו עצים אמנותיים, שנוכחותם מוסיפה לצבעוניות הארץ. הענווה שבפסלים היא בכך שהם מדגישים את כוחו של העץ הטבעי
דילמה חזקה / יואב שורק
'יודפת' של תיאטרון תאיר מעמיד את הצופה במקום מטלטל. ויתור על הגימיק של הרובע ההרודיאני היה מעניק לה עוצמה גדולה יותר
בחזרה אל הסביבה הטבעית / עינט קרמר
האקו-פואטיקה, שירת הטבע, זוכה למקום של כבוד בשירה הישראלית העכשווית. זהות סביבתית, חיבור לטבע ומאבק לשמירתו הם חלק ממאפייניה. משוררים מתחברים אל הירוק
שיפוט מהיר / שמואל פאוסט
על: השמים נופלים, מאת: לורנצה מאצטי; אהבות אסורות, מאת: אמנון רובינשטיין;כי מנגד תראה, מאת: יצחק קרונזון
החומש השישי / מרדכי סבתו
נתינת ארץ ישראל לעם ישראל היא הציר המרכזי של התורה, אך זו מסתיימת במפתיע לפני הכניסה לארץ. אלמלא שבר חטא המרגלים את התוכנית והכניס אותנו לסחרור של גלות, היה ספר יהושע נכלל בתורה ומהווה את שיאה
מתיקותה המוחשית של ארץ ישראל / דוד ברוקנר
מאז הפך למועד שמציינים אותו בצורה עממית רחבה, עבר ראש השנה לאילן תמורות ושינויים. הגיעה העת לקומה השלישית, הארצישראלית והקבועה, של ט"ו בשבט
הקפיטליזם הערל / מוטי קרפל
הקפיטליזם הקיצוני המוביל את מדינת ישראל כיום מועיל ליצירת משק יעיל ותחרותי, אך משלב מסוים הופך לשלטון הון משחית המרושש את המעמד הבינוני. יסודותיו המוסריים זרים לקהילת הברית היהודית
ההלכה כשירת רבים / אבי-רם צורף
צורתה הפורמלית המגבילה שואבת אליה את רוב ההתייחסויות. מעבר לחזות מטרידה זו, טמון בהלכה המפתח לקיום מוסרי, לחיבור לאומי ולחוויה דתית עמוקה. ההלכה כפי שקיבלתי מא"ד גורדון ועמנואל לוינס
מביא המזרח למערב / יעל (פרוינד) אברהם
רודיארד קיפלינג היה לא רק אמן כתיבה רב תחומי ומרתק, אלא גם דמות מובהקת של קו-התפר שבין הזהות ההודית לזהות הבריטית. לבו של המפאר הגדול של אימפריית הוד מלכותה היה נתון למזרח הרבה יותר מאשר למערב
עץ על פרשת דרכים / ישראל רוזנסון
גלגוליו הרבים – ביידיש ובעברית – של שיר העם על העץ העומד על אם הדרך מספרים את סיפורה של היהדות בעת החדשה: גלות, ציונות, נוסטלגיה ויידישיזם. פרקי 'בוטניקה' יהודית
הכרה דיפלומטית / מתן גרינגר (לפרשת יתרו)
יתרו מביא עמו יותר מאשר עצות מנהליות או סימפתיה של חותן. עמלק היה הראשון להכות בבני ישראל, ובני הקיני היו הראשונים להכיר בהם כישות מדינית
מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות 