קטגוריה: גיליון ויקרא תשע"ו – 971

למעלה מטעם ודעת

השכרות הפורימית היא האפשרות לשחרור מטרדות היום–יום והסיכוי 
לשוב אל החלומות, וגם לשִברם. פתיחה לפרויקט "עד דלא ידע"
המשך הרשומה

מודעות פרסומת

ריפוי החללים | יובל אשרוב  

אני אוהב את עם ישראל וכואב את כאבו. כואב את המחלות החברתיות, הניתוק, שנאת החינם, הניכור מכל מי שאיננו אני, וכואב את המחלות הפרטיות. קריאה אישית לצום אחדות של שלושה ימים המשך הרשומה

האלוהי שבגוף | דבורה נוב  

בעוד האדם מתפתח כל חייו מבחינה גופנית ורגשית, עולם הרוח נותר לעתים מקובע והופך במשך הזמן ללא רלוונטי. הזמנה לעבודה משולבת של גוף, נפש ורוח, ולרענון חוויית האמונה המשך הרשומה

לא רק יפה וצייתנית | אפרת ויס

 

ושתי וזרש נכנעות לכללי המשחק הגבריים של מלכות אחשוורוש ונכשלות, ורק אסתר, השומרת על כבודה העצמי, מנצחת. על דמותן של נשות המגילה המשך הרשומה

צא ולמד משושן הבירה | דוד מ' פויכטונגר  

 

קריאה במגילה ובמדרשי חז"ל מראה כיצד בבסיס הדרמה הפורימית ניצבת תשתית לקיום יהודי–קהילתי בשעת הסתר פנים. על הפן החיובי שבמלכות אחשוורוש המשך הרשומה

שירים; אסתר שקלים, רעיה עציון, מיכל שוורץ

המשך הרשומה

מעטה של אלילות | מאיר אביטן  

 

ההתחפשות ולבישת המסכות היו מקובלות בקרנבלים הנוצריים באירופה ומשם חדרו לפורים האשכנזי. חכמי המזרח סירבו  לאמץ אותן, וכך ראוי לנהוג בימינו המשך הרשומה

עד דידע | אמנון בזק  

 

הלכות חג הפורים רבות מאוד ויש צורך בהנגשתן ובמתן תשובות לשאלות, מוותיקות ועד חדשות כקריאת נשים במגילה. ספר חדש בסדרה מציע מענה מפורט ובהיר המשך הרשומה

ירמיהו מהולילנד | צור ארליך

 

שיפוט מהיר המשך הרשומה

סיפורי ספרים | נחם אילן  

 

תולדותיו של הספר העברי הן גם סיפוריהם של המגיה, העורך והמממן, לצד מתחים בין סופרים ומו"לים. קובץ מאמרים מציע תמונה ססגונית של רפובליקה ספרותית וחסידית המשך הרשומה

אגדת כריסטי | יונתן דה שליט

הבלש הבלגי היהיר והחביב הרקול פוארו חוזר לתעלומת רצח חדשה בסגנונה של אמו–הורתו. מחווה למלכת המותחנים ולחשבון הבנק של מנהלי המותג
המשך הרשומה

להעביר את זה הלאה | שלומית רביצקי טור–פז ומשה (קינלי) טור–פז  

 

לא רק בעלי החיים נסמכים אלא אף בני האדם – הלוויים בידי ישראל, 
יהושע בידי משה וילדינו על ידינו בערבי שבתות. על הסמיכה המשך הרשומה

טריויה – 971 | דוד צוראל

המשך הרשומה

לשחד את השמים? | שלום רוזנברג  

 

במהלך ההיסטוריה קרה שהדת גויסה כדי להקהות פשעים, ומעשים טובים כיסו על חטאים קשים. הרהורים על השוחד התיאולוגי המשך הרשומה