קטגוריה: גיליון ויקהל פקודי תשע"ז – 1024

בתגובה ל'לבטל את הרשימה השחורה'

מאת רבקה לוביץ', גיליון ויקהל-פקודי המשך הרשומה

הגרעין הקשה | יואל שפיץ

 

חידושיו של הרב מנחם פרומן נבעו מהגרעין הקנאי והבלתי מתפשר שלו – שנוטה כיום להישכח ולהידחק מסדר היום. תמונות זיכרון במלאת ארבע שנים לפטירתו המשך הרשומה

מרגיש תמיד בבית | אריאל הורוביץ

סטיבן פולדר, מבכירי מורי המדיטציה בארץ, גדל בלונדון כיהודי אורתודוקסי, גילה בהודו את הבודהיזם, ומשם הגיע לארץ כדי להפיץ את תורות המזרח בחברה הישראלית. כשמאחוריו ארבעהֿ–עשר ספרים והקמת יישוב אקולוגי בגליל, רואה אור ספרו הראשון בעברית, המשמש כמבוא שימושי לבודהיזם. לדבריו, דווקא אנחנו, הישראלים, זקוקים לכך יותר מכול המשך הרשומה

חיבור מחודש לבני ממלכת ישראל | ישעיה רוזנמן ונדב סופי

ראיות שונות מבססות את הקביעה שהשבטים הפשטוניים בפקיסטן ובאפגניסטן הם צאצאי עשרת השבטים. למרות שהם חיים כמוסלמים אדוקים במדינות אויב, ראוי להתחיל לפתח את הקשרים איתם המשך הרשומה

תגובות לגליונות קודמים – 1024

המשך הרשומה

לבטל את הרשימה השחורה | רבקה לוביץ

במקום לצמצם את רשימת הממזרים בישראל, בתי הדין הרבניים, בחסות המדינה, ממשיכים להוסיף לה שמות. הגיעה העת להשתחרר מהעוול המוסרי הזה המשך הרשומה

לתחום את האינסוף | אורי וייל

דמותו של בצלאל זרה לאמנים מודרניים רבים, בשל הרושם שהיא כנועה לצו הא–ל. אך עיון מגלה שההפך הוא הנכון, ודווקא בצלאל יכול לשמש דגם אידיאלי לאמנות מודרנית שהיא גם בריאה המשך הרשומה

קנאת סופרים | צור ארליך

שני סופרים ישראלים נחטפים במהלך פסטיבל במרוקו, האחד מפורסם והשני אלמוני. באוטו–רומן מציב המחבר מול עצמו דמות סופר עמוס–עוזית ומשלח בה את תסכולי אלמוניותו המשך הרשומה

מטמון של יופי | בכל סרלואי

אומרת שירה 1024 המשך הרשומה

עץ חמץ בגן עדן | איתמר אלדר

סיפור גן העדן מסמן את העולם המתוקן שאליו יש לשאוף וככזה הוא מהווה צופן גנטי לתורה כולה. ספר חדש מזהה שם גם את יסודותיהם של רעיונות המועדים המשך הרשומה

השדים של אבן–עזרא | רבקה שאול בן–צבי

 

עולם שלם של מפלצות, יערות מכושפים ומרחבים פלאיים אכלס את תודעתם של יהודים ונוצרים בימי הביניים. סיפורי העם שסופרו אז מבטאים את ההתמודדויות של המספרים המשך הרשומה

משכנו של האיזון הדתי | ידידיה צ' שטרן

 כמו כל דת ממוסדת, גם עבודת המשכן מסתכנת בהעצמה שלילית של האדם ושל הא–ל. בשל כך הקפידה התורה על עבודה המורכבת מיוזמה ומצייתנות, היוצרות יחד איזון דתי בריא המשך הרשומה

11 שאלות – 1024 | דוד צוראל

המשך הרשומה

מהפכה שלעתיד לבוא | שלום רוזנברג

מבקרי היהודים האשימו את היהדות בכך שהייתה נשית מדי, אבל אולי זו ברכה ולא קללה? שיר הלל לבנות השירות המשך הרשומה