דוחף את הסיפור היהודי | צביקה קליין

בחירתו של הרב ד"ר ארי ברמן לנשיא הישיבה-יוניברסיטי הפתיעה רבים שציפו לבחירתו של רב מבוגר יותר, אך עוד יותר מכך הפתיעה העובדה שהוא התגורר באותה עת בגוש עציון. כמי שגדל באורתודוקסיה המודרנית באמריקה והשתלב בציונות הדתית בארץ, מתאר הרב ברמן את ההבדלים שבין התנועות אך גם מבהיר מדוע השילוב ביניהן הוא טבעי ומתבקש

אנשים רבים הרימו גבה כאשר שמעו מי נבחר לשמש בתפקיד הנשיא החדש של ה"ישיבה-יוניברסיטי", אחד המוסדות היהודיים היוקרתיים והמשפיעים ביותר בארה"ב. ריצ'ארד ג'ואל, אחד העסקנים היהודים המוכרים, סיים 14 שנה בתפקיד הנחשק ומנהיגים יהודים ורבנים התמודדו ביניהם על המשרה. מי שנבחר לתפקיד הוא רב צעיר יחסית, שכמעט אינו מוכר בקרב הגווארדיה היהודית הבכירה בארה"ב: הרב ארי ברמן. ללא ספק, אחת העובדות המפתיעות ביותר היא שהנשיא הנבחר התגורר באותו הזמן דווקא בגוש עציון, לאחר שעלה לישראל ממניעים ציוניים טהורים. ברמן הוסמך לתפקיד בטקס ענק ששודר בשידור חי, ובו השתתפו נציגים בכירים מהקהילה היהודית והישראלית כאחד.

אנחנו נפגשים במלון המלך דוד בירושלים, בעת שהוא כבר אינו מתגורר בארץ, אך שלושה מחמשת ילדיו חיים בישראל. הוא עצמו מתכוון לחזור לישראל לצמיתות לאחר שיסיים את תפקידו. "הישיבה יוניברסיטי הוא לא רק מוסד אלא גם רעיון", הוא מתאר. "יש לנו עשרה בתי ספר לתארים מתקדמים ושלושה לתואר ראשון, שני תיכונים, ספרייה, מוזיאון; קרוב ל-6,000 תלמידים יהודים ולא יהודים".

מהפכה במוסד שזקוק לרענון. הרב ד"ר ארי ברמן בטקס ההכתרה כנשיא הישיבה-יוניברסיטי, ספטמבר 2017
צילום: ישיבה-יוניברסיטי

יש גם לא יהודים בישיבה יוניברסיטי?

"בבית ספר לתארים ראשונים נדיר לראות לא יהודים, כיוון שישנם קורסי חובה ביהדות. שם תראה יהודים מכל רחבי הספקטרום. למשל, בקמפוס גברים יש לנו ארבעה סוגי תוכניות לימודי יהדות – החל ממסלול ישיבתי שבו לומדים בבית המדרש בין 9 בבוקר ל-3 אחר הצהריים ורק לאחר מכן פונים ללימודים אקדמיים, עד בית מדרש למתחילים לאנשים בלי רקע ישיבתי. יש לנו בבתי הספר האלה סטודנטים מ-22 מדינות, כולל מישראל, חלקם חילונים. כשדיברתי עם אותם ישראלים הם סיפרו לי כי בחיים לא חוו יהדות כך בישראל בשום צורה, והתרגשו מכך שהרבנים מזמינים אותם לארוחות שבת – קשר שלא היה להם והיום הפך להיות מובן מאליו. אחד מהם אמר לי: 'אני לא רק חייב לשמור שבת, אני יכול לשמור שבת, זו מתנה וברכה'".

אלמנט ייחודי נוסף שישנו בישיבה יוניברסיטי הוא שבחור או בחורה שלומדים בישראל בישיבות ובמדרשות המוכרות על ידי המוסד יכולים לקבל הכרה בשנת לימודים זו כשנה אקדמית, ולהתחיל את שנת הלימודים השנייה שלהם עם חזרתם לארה"ב. "אנחנו מאוד מחוברים לישראל. כ-700 תלמידים בשנה שלומדים בארץ מקבלים הכרה בלימודים כשנת לימודים מלאה. חשוב לנו לקדם את העובדה שהם ילמדו בישראל".

לקחת חלק בציונות

במהלך הריאיון מתגלה ברמן כבעל חוש הומור משובח, אשר גורם למוסד הוותיק והשמרני (הוקם ב-1886) להיות חיוני וצעיר יותר. ייתכן שאלו היו חלק מהשיקולים של ועדת האיתור שבחרה בו, להביא מנהיג יהודי צעיר שיעשה מהפכה במוסד שזקוק לריענון.

ברמן (47) נולד וגדל בקווינס ניו יורק, והוא נשוי ואב לחמישה. "אני אולי התוצר הכי מובהק של הישיבה יוניברסיטי", הוא אומר בחיוך. "למדתי שם בתיכון, בקולג', קיבלתי שם גם תואר שני והסמכה לרבנות. סיימתי את המוסדות שלהם ארבע פעמים. הייתי גם בכולל העליון שלהם אחרי ההסמכה לרבנות. מאז גיל בר מצווה אני מחובר למוסד הזה".

לרב ברמן יש אפילו קשרים היסטוריים רחוקים יותר למקום: הוריו נפגשו במהלך לימודיהם במוסד. "אבא שלי היה נשיא אגודת הסטודנטים בישיבה יוניברסיטי ואמא שלי הייתה נשיאת אגודת הסטודנטים ב'שטרן קולג" לנשים וכך הם נפגשו".

עם זאת, ברמן מבהיר שהוא "אמנם תוצר של הישיבה יוניברסיטי אבל מאוד מעורב בקהילה הדתית לאומית בישראל". במשך שנתיים למד בישיבת הר עציון ("אצל מורי ורבי הרב ליכטנשטיין") ושנתיים נוספות למד בכולל של הישיבה יוניברסיטי בירושלים. הוא חי בישראל בתשע השנים האחרונות: "למדתי באוניברסיטה העברית לדוקטורט במחשבת ישראל, אחרי זה לימדתי ועבדתי בהיכל שלמה בירושלים, שם שימשתי כמנהל המרכז, ובמכללת הרצוג". לדבריו, "למדתי לדוקטורט והעברתי שיעורים בארץ ובארה"ב, אבל בעיקר בארה"ב, כי מהרצאות בארה"ב אפשר להתפרנס".

למה עלית לנווה דניאל?

"כי תמיד רציתי לעלות לארץ, אנחנו בתקופה החשובה ביותר ב-2,000 השנים האחרונות, ואני רוצה להיות חלק מזה. רציתי לראות מה אני יכול לעשות לטובת המדינה היהודית היחידה בעולם, ושחמשת ילדיי יגדלו במדינת ישראל".

קודם עלייתו שימש ברמן כרב בית הכנסת "ג'ואיש סנטר" באפר ווסט סייד במנהטן, ריכוז יהודי גדול. "אהבתי את הג'ואיש סנטר, והייתה לי שם עבודה מדהימה, אבל הבן הגדול שלי הגיע לכיתה ז' ואשתי ואני אמרנו לעצמנו שכדאי לצאת לשנת שבתון בישראל ולראות אם זה מתאים לנו, אחרת בשביל הבן שלי זה יהיה מאוחר מדי. רצינו שהמעבר בשבילו יהיה טבעי כמה שאפשר, וברגע שמגיעים לגיל מבוגר מדי זה הופך להיות מסובך יותר. אחרת, היינו עולים לארץ רק בפנסיה".

אלא שהבן שלו הפתיע גם אותו, "הבן הגדול שלנו נכנס לעניינים בארץ תוך ממש מעט זמן. הוא כנראה טוב בשפות, ולמד עברית מאוד מהר. הוא עכשיו בן 23, סיים ישיבת הסדר והתחיל ללמוד באוניברסיטת בר אילן". אחרי אותה שנה החליטו בני הזוג להישאר בישראל ולעלות ארצה בצורה רשמית.

לעיתים רבות רבנים בכירים שעולים לארץ הופכים מאישיות חשובה למורים מן המניין במוסד תורני כלשהו. אתה אף הפכת לסטודנט לאחר שהיית רב קהילה במנהטן. איך מתמודדים עם זה?

"יש לי הערכה לכל מי שעולה לארץ. עלייה זו ברכה, אבל היא גם יכולה להיות מאתגרת עבור הרבה מאוד אנשים. להגר ממקום שבו אתה מכיר את כולם למקום שבו אתה מתחיל מאפס זה מאתגר. רציתי לקחת זמן לפני השלב הבא כדי לסיים את לימודיי, אבל גם כדי להכיר את ישראל. המטרה האישית שלי הייתה להפוך לחלק מהקהילה הישראלית. הרבה עולים מלמדים בישיבות אמריקניות בישראל, אך זו לא הייתה מטרתי".

דווקא במכללת הרצוג, הוא מספר, גילה את "ישראל האמיתית". "יש לי הכרת הטוב עצומה לרב יהודה ברנדס, ולשאר צוות ההנהלה במקום. זו ישראל האמיתית בעיניי, בלי לזלזל בישיבות אמריקניות". על הקמת המרכז החדש בהיכל שלמה בירושלים הוא מספר: "הייתי צובט את עצמי כל פעם מחדש. זה היה כל כך מרגש עבורי לשבת במשרד בלב ירושלים, מעל צומת כה מרכזי בעיר. אני חושב לעצמי: 'מי היה חולם שזה יכול לקרות?'".

בניגוד לעולים שההתאקלמות שלהם בישראל קשה ומסובכת, נראה שהקליטה של ברמן הייתה חלקה. "חמשת ילדיי ישראלים לכל דבר. הגדול בבר אילן, השני לומד בישיבת ההסדר הר עציון ושירת בגבעתי, והשלישי מתחיל ללמוד בישיבת 'אורות נתניה' בגרעין התורני. הבת שלי התחילה כיתה י' והקטן בכיתה ד'". שני ילדיהם הקטנים חיים איתם כעת בניו יורק. "שלושת הגדולים בישראל, וזה מצב משפחתי מאוד קשה ומורכב".

אז מרכלים עליכם ביישוב שירדתם מהארץ?

"אני לא יודע אם מרכלים עלינו. לפעמים התפקיד שלנו בחיים בוחר אותנו, לא אנחנו אותו. אנחנו מרגישים שכעת זה הגורל שלנו, הזדמנות להשתתף בפרויקט גדול ועצום, וזה רק לכמה שנים. אנחנו עוד נחזור לבית ולילדים כאן".

פרספקטיבה אחרת

בחירתו של ברמן לתפקיד הפתיעה כאמור רבים בעולם היהודי, בעולם הישיבות ובארגונים היהודיים, אשר ציפו כי ייבחר רב מבוגר יותר ועם רזומה גדול יותר.

האם הבחירה המפתיעה בך היא הצהרה מסוימת? הרי אתה גר בישראל, עלית לארץ מתוך מניעים אידיאולוגיים

"אני מסכים שיש לי פרספקטיבה אחרת. למדתי באוניברסיטה העברית, לימדתי במכללת הרצוג, חייתי ועבדתי בישראל האמיתית. אני גם חלק מהמגזר הדתי לאומי בישראל, דבר שסייע לי להרחיב את האופקים שלי ואת חיי הדתיים. הרי כשאתה רגיל למשהו אחד, אתה בטוח שאלה החיים האמיתיים".

כשעלית, מה הפתיע אותך בקהילה הדתית לאומית בארץ?

"קח למשל את האינדיבידואליזם מול הכלל בארץ. כשאתה מגיע לישראל מקהילה אורתודוקסית בארה"ב אתה מגלה שבט אחר לחלוטין. מסירות הנפש של רבנים דתיים לאומיים היא מדהימה. הקטע הוא שהם לא יודעים שזו מסירות נפש. תגיד לכל רב ציוני דתי: 'יש שיעור בקריית שמונה, רוצים שתבוא', והוא יהיה שם, למרות שבטח לא ישלמו לו, ובמקרה הטוב אולי ישלמו על הדלק. וזה ככה בכל מקום בישראל. התקשרו אליי פעם וביקשו שאהיה מרצה אורח שבת שלמה באיזו קהילה. שאלתי בתמימות 'כמה משלמים?', והם לא הבינו על מה אני מדבר. הם הסבירו לי שכל הרבנים מגיעים אליהם לשבתות או ימים טובים ללא תשלום, רק כי הם רוצים ללמד תורה. זה חלק מהרוח של עם ישראל ומדינת ישראל".

מה ההבדלים בין בתי הספר היהודיים שבהם למדו ילדיך בארה"ב לבין בתי הספר שהם למדו בהם בארץ?

"גם זה מאוד שונה. בארה"ב יש פוקוס גדול על ציוּנים ועל מה יהיה 'הצעד הבא' של התלמיד כשיהיה גדול. בארה"ב אתה מתקדם בסולם, הכיוון מאוד ברור. בישראל כל העניין של לימודים הוא הרבה יותר הוליסטי. באספת הורים המורים ישאלו 'איך הבן שלך מסתדר עם העלייה לארץ?'. הם לא מדברים רק על ציונים אלא גם על היבטים חברתיים. כמעט לא יצא שדיברנו באספת הורים על ציונים".

אהבת את זה?

"יש חוזקות וחולשות לכל מערכת. בתי הספר של המודרן-אורתודוקס בארה"ב מעוררים אצל הילד אמביציה. כאן בישראל החינוך נוגע בך בצורה אחרת. המערכת החינוכית בישראל, לפחות בגוש עציון, מורכבת. אבל אני שמח מאוד על הדרך שהילדים שלי עברו. חנוך לנער על פי דרכו. מצאנו לכל אחד בית ספר. מספר האפשרויות שיש כאן עצום, כי זו מערכת דתית ארצית. יש לנו הרבה פחות אפשרויות באמריקה, גם בניו יורק. זה הבדל גדול.

"בכלל, יש קווים מקבילים מאוד בין 'תורה ומדע' ( סיסמת הישיבה יוניברסיטי. צ"ק) לבין 'תורה ועבודה', המנטרות של הרב סולובייצ'יק מול הרב קוק. תורה ומדע זה בעצם להראות שיש כל מיני דרכים ללמוד וליישם את התורה. חמשת הערכים שאנחנו מקדמים בישיבה יוניברסיטי לדעתי מתאימים מאוד לציבור הדתי לאומי, והם: תורה אמת, תורת חיים, תורת אדם, תורת חסד ותורת ציון. אנחנו הרי פרטנרים טבעיים, יש הרבה מאוד משותף בין שתי הקהילות.

"כמובן, יש גם הבדלים. מדובר באנשים עם חוויות מאוד שונות. ליהודים בארה"ב יש למשל יותר הבנה של העולם הרחב, שנובעת גם מחוויות אישיות ויום-יומיות. זה משהו שמעצב את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על שורשי התורה או על אדם שהוא לא יהודי, למשל. זו הסתכלות פחות חד ממדית".

קשרים עם ישראל

יש שיגידו שהציונות הדתית מתמקדת יותר מדי בארץ ישראל ומחמיצה נושאים אחרים ומהותיים.

"לא אכפת לי שאתם תהיו בפוקוס על ארץ ישראל, זה התפקיד שלכם, אבל יש כאן מסלול דו סטרי: אנחנו בתקופה חדשה שבה רואים שישראל היא זו שתורמת כסף לקהילות יהודיות", הוא אומר על היוזמות של משרד התפוצות להשקעה בקהילות יהודיות בעולם. "אפשר להתווכח על זה, האם ראוי לקחת כספי מיסים ישראליים ולהשקיע אותם בקהילות יהודיות בעולם, אך בעיניי ככל שיש מעגלים רחבים יותר של יהודים שהם חלק מהקהילה היהודית, הם בסופו של דבר יסייעו לישראל. אז זו השקעה לטווח ארוך.

"כנשיא הישיבה יוניברסיטי אני יכול רק להגיד שהיינו שמחים לסייע באותו מאבק. יש לנו צבא של תלמידים ובוגרים שיכולים לקדם את אותם מהלכים של ממשלת ישראל. אני רוצה להפעיל את התלמידים שלנו בשטח, שיהיו חלק ממפעל גדול יותר".

בעיניו, יש בין הציבור הדתי לאומי לבין האורתודוקסיה המודרנית באמריקה "קשרים עמוקים" ו"תמיד היו קשרים כאלה".

בין הרבנים וההנהגה או בין הציבור?

"במידה מסוימת גם וגם. הרי יש לנו למשל כל כך הרבה תוכניות של הישיבה יוניברסיטי בישראל. מצד שני, אני רוצה יותר. תבין שמבחינה היסטורית בישיבה יוניברסיטי עברו כולם: הרב עובדיה יוסף ז"ל לימד אצלנו למשך כמה שבועות, ראשי הממשלות המנוחים מנחם בגין וגולדה מאיר הרצו אף הם בישיבה יוניברסיטי. חתמנו על הסכם הבנה עם האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן בנוגע לתוכנית תואר ראשון במדעי המחשב שבה ילמדו חלק מהזמן בישראל. אני ארצה גם לקדם פרויקטים כמו חילופי מרצים ועוד. יש אלפי בוגרים שלנו כאן בישראל, שאף מוכנים לסייע לאותם סטודנטים מהישיבה יוניברסיטי שילמדו בארץ, וחלקם אף התנדבו לסייע להם למצוא עבודה".

ולמרות כל הדיבורים על עלייה לארץ, הרוב של אותם אלפי סטודנטים לא יעלו לישראל, אלא יישארו בבועה היהודית שלהם בניו יורק או ברחבי ארה"ב.

"הייתי מצפה מכל בוגר שלנו שתהיה לו או לה המשימה לדחוף קדימה את הסיפור היהודי. חלק מהבעיה של היהדות האמריקנית היא שהם מתמקדים בהמשכיות, וזה בעצם אומר רק להמשיך את הקיים. כל בוגר צריך להרגיש טעון במשימה. ייתכן שיישארו באמריקה, אבל אני מקווה שלא בבועה".

אחת הבעיות הגדולות של ציבור המודרן-אורתודוקס ואפילו של החרדים המודרניים היא עניין השידוכים או "משבר השידוכים" כפי שהוא מכונה בתקשורת היהודית. "זה אישו גדול", הוא ממהר להגיב לשאלתי בנושא. "הייתי הרי רב באפר ווסט סייד במשך שנים רבות, ובבית הכנסת שלי התפללו רבים מאותם רווקים ורווקות. אני מכיר את המצב בצורה מאוד קרובה ורגיש לזה. אך בסופו של דבר מדובר בטרנד שקיים בתרבות המערבית, זה לא רק עניין יהודי, לכן קשה להילחם בזה".

כאשר אני מציע לשוחח על הרבנות הראשית לישראל ברמן צוחק, ומעיד כי זהו לא בהכרח נושא שהוא מעוניין לדבר עליו. "זה מצב מורכב היום", הוא אומר בזהירות אחרי כמה שניות מחשבה. "מערכת היחסים עם יהודי התפוצות היא דבר שמצוי בתהליכי עבודה, אנחנו נשמח להיות חלק משיחות כאלה לכשיהיו. אנחנו הרי גשר טבעי לנושא, מדברים את השפה, מבינים את החששות של הרבנות מצד אחד ושל יהדות ארה"ב מצד שני". על 'הרשימה השחורה' של בתי דין שגיוריהם פסולים, שבה נכללו גם בוגרי הישיבה יוניברסיטי, הוא אומר כי "הרשימה המדוברת היא דוגמה למשבר שבו אנחנו יכולים כמעט בלעדית לסייע, ולהזכיר שאנחנו גם עם אחד".

על מה שמכונה "משבר הכותל" בין ישראל ליהדות ארה"ב אומר ברמן כי בניגוד לארגונים יהודיים אחרים, בישיבה יוניברסיטי לא מגיבים בתקשורת על כל נושא שעל סדר היום, למרות שמדובר בגוף רעיוני המוביל דעת קהל. "מה שכן, אנחנו מעורבים או שמחים להיות מעורבים בדיאלוג בהבנה של שני הצדדים. אנחנו בסופו של דבר מחנכים, מלמדים על הנושאים המדוברים ולא בהכרח פוסקים לגביהם. כשהייתה צעדה ניאו נאצית בשארלוטסוויל לא הוצאנו הצהרה, אלא הבאנו אנשי צוות שדנו בנושא מזוויות שונות".

אז יש משבר או אין משבר?

"ישראל היא מדינה לכל היהודים ואני חושב שרוב היהודים בישראל היו רוצים שהיא תהיה כזו. יש כמובן תמיד אנשים שחושבים אחרת. אני חושב שיש גם הערכה לכל התרומות ולתמיכה המוראלית שישראל קיבלה מיהודי העולם, וזה צריך להיות בעיניי פקטור. אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהאוכלוסייה הפנים-ישראלית, וצריך להבין איך זה מסתדר בחברה הישראלית של היום. רבנים אצלנו אגב יכולים לבחור צד בנושא, אך כגוף לא היינו מתבטאים לכאן ולכאן".

ברמן נזהר מאוד בשיחתנו, ומתחמק מהרבה מאוד שאלות. כך למשל סביב סוגיית נשים שמשמשות בתפקיד "רבה אורתודוקסית" או מהר"ת הוא משיב כי "יש אצלנו הרבה מאוד נושאים על סדר היום, שאלות הלכתיות וקיומיות רבות, כמו למשל שינויים בעולם, נושאי משפחה, מגדר, שאלות תיאולוגיות ופילוסופיות". כאשר אני מתעקש שישיב לשאלה, הוא עונה "כל רב יחליט בפני עצמו".

לדבריו, ההכשרה הרבנית בישיבה יוניברסיטי שונה מאוד מזו שקיימת במקומות אחרים בעולם, גם בישראל. "אצלנו לומדים הרבה מעבר להלכה, למקורות הגמרא והעיון. יש את העניין של הכשרה להנחיה רוחנית של קהילה דתית. המועמדים לרבנות לומדים ממרצים לפסיכולוגיה כיצד להתמודד עם אנשים במצבי חיים מסובכים או מורכבים. חלק מהרבנים אף עושים תואר שני בפסיכולוגיה כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם הקהילות שלהם. יש לנו גם קורס שמלמד איך רב אמור לדבר מול קהל".

לסיום אומר ברמן כי "יש לישיבה יוניברסיטי מומנטום מאוד חיובי כיום. בטקס ההסמכה שלי צפו בשידור חי חמישים אלף בני אדם. חצי מיליון איש צפו בתקציר של האירוע. זה מראה על העוצמה שיש למוסד שלנו ולכוח של הבוגרים שלנו בארה"ב, אך גם בישראל".

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, ד טבת תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 בדצמבר 2017, ב-גיליון ויגש תשע"ח - 1063 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: