תנורם של קמצא וכלבא שבוע | אלי הולצר

 

מחקר בשפה האנגלית עוקב אחר התחדשות הלימוד היהודי בדור האחרון מתוך מבט על הפרשנות החדשה הניתנת לאגדות תלמודיות. יש מקום גם לביקורת עצמית

The Charm of Wise Hesitancy – Talmudic Stories in Contemporary Israeli Culture

David Jacobson

Boston: Academic Studies Press, 2017, 146 pp.t

 

מזה מספר עשורים זוכה האגדה התלמודית לעדנה עד כי התחדשה לכדי מסורת טקסטואלית מובחנת שקמה לתחייה במרחבי לימוד חדשים בהוויה הישראלית. במיוחד בבתי המדרש ה"מתחדשים" מזה ושל של הציבור הדתי–לאומי מזה. השוקדים על האגדה התלמודית למדו להתבונן בדיבור המינימליסטי שלה ולשקוע בנבכי מבנהָ הספרותי; להקשיב לשתיקות שבין שורותיה; ואף לדמיין את גיבוריה עד כי אלה קיבלו פנים של ממש והפכו לשמות צופן. שמותיהם של "רבי יוחנן וריש לקיש" לדוגמה היו למטבע לשון המצביע על איכויות ראויות של הלימוד בחברותא.

הצורה שלובשת תחייה טקסטואלית–פרשנית זו במרחב התרבותי–לימודי הישראלי עומדת במוקד ספרו החדש של דוד יעקבסון, שיצא לעת–עתה באנגלית. המחבר הוא חוקר ופרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת בראון שבארה"ב, אולם לגביו יאה האמירה שעל אף שהוא שוהה במערב הרי שליבו קשוב במיוחד לפעימות הנשמעות מהמזרח. הנה כי כן, ליעקבסון – המבקר בתדירות בישראל והדובר עברית רהוטה – תשוקה בולטת המביאה אותו שוב ושוב להתבונן ביצירה היהודית–ישראלית המתחדשת והדבר ניכר בספריו הקודמים. אחד מהם עסק למשל בזיקות החדשנות של השירה העברית ביחסה למקורות תנ"כיים.

אפשר לאפיין את היחס אל האגדה התלמודית במהלך הדורות כסיפור של עליות ומורדות. עיקרי הדברים ידועים: רבים וטובים כגון הרמב"ם והמהר"ל ייחסו לאגדה תפקיד מרכזי בעיצוב עולמו הדתי–מוסרי של הלומד. וכן היו תקופות שבהן סבלה האגדה התלמודית מהזנחה, לא אחת בקרב אלה שהקדישו את מיטב מרצם וזמנם ללימוד גמרא. על רקע הדברים האלה רואה יעקבסון בחידוש לימוד האגדה התלמודית בימינו לא פחות מאשר מהפכה תרבותית של ממש.

אכן, נפרסת בפנינו תופעה חדשה ואולם עוצמת החידוש חורגת מהוויכוח של הדורות הקודמים אם ראוי לה לאגדה לתפוס מקום מרכזי בסדר היום של לומדי התורה. בחוגי בתי המדרש ה"פלורליסטיים" לומדים לא מעט נשים וגברים שגדלו והתחנכו בסביבות שהספרות התלמודית הייתה זרה להן, ולעיתים אף הייתה לצנינים בעיניהן. היו שתהו: מה להם ולספרות שעיקרה בדמויות רבניות ובעולם רבני? עבור דורות קודמים גילמה ספרות זו "יהדות גלותית", המציבה טיפוסים חלשים, אנוכיים ומנכרים מבחינה מוסרית. בפרספקטיבה זו, יש בהתמסרות ללימוד האגדה ובפרשנות החדשה שזו הניבה מאפיינים של מהפכה תרבותית.

מהפכה תרבותית. תלמידי הישיבה החילונית בינ"ה בעין כרם, ירושלים
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

המפרשים החדשים

יעקבסון מתבונן ביצירותיהם וברעיונותיהם של החוקרים–המפרשים החדשים. פרק המבוא משמיע את דעותיהם של נשים וגברים בקרב חוגים חילוניים ודתיים–לאומיים, שיצרו ופרסמו את פרי עיוניהם החדשים על האגדה בדור האחרון. הוא מקשיב ודן במה שיש להם לומר בדבר הפשר, המניעים והמטרות של חידוש לימוד האגדה התלמודית בימינו. בפרק הראשון ממקם המחבר את התופעה על ציר היסטורי–תרבותי באמצעות דיון קצר בתחנות המרכזיות שעיצבו אותה במהלך הדורות האחרונים: פרסום ספר האגדה על ידי ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, חוג "שדמות" הקיבוצי, ההשפעה הדרמטית של המפנה הספרותי בניתוח האגדות בהשראת עבודתו המחקרית החלוצית של פרופ' יונה פרנקל ז"ל, הנגשת האגדה לציבור רחב בזכות מפעל התרגום והביאור של הרב עדין שטיינזלץ יבל"א, תנועת "השיבה אל ארון הספרים היהודי", והחל משנות השמונים – ההוצאה לאור של פרשנות מקורית לאגדות. יעקובסון מדגיש בצדק כי פרשנות זו נכתבת הן על ידי חוקרים באקדמיה והן על ידי יוצרות ויוצרים הפועלים מחוצה לה. ואולם, על אף סוגי השיח השונים הרי שניכרת הפריה הדדית בין שתי הקבוצות, הן מהבחינה המתודולוגית והן בתובנות החדשות שהן מניבות.

כל אחד מששת פרקי הספר הנוספים מוקדשים לאגדה תלמודית אחת או לכל היותר לקובץ אגדות בודדות. יעקבסון מתמקד באגדות הנלמדות במיוחד בבתי המדרש הנידונים: תנורו של עכנאי (בבא מציעא נט.–נט(:, רבי יוחנן וריש לקיש (בבא מציעא פד.), שורה של אגדות שבמרכזן דמותה של ברוריה; רבי חייא וחרותא (קידושין פא:) רבי עקיבא, כלבא שבוע ורחל (כתובות סב:–סג.), וקמצא ובר קמצא (גיטין נה:–נו.). בכל פרק מיטיב יעקבסון ללקט ולערוך סינתזה של תובנות מרכזיות, ולעיתים אף סותרות, העולות ממגוון הפירושים שניתנו לאגדות אלה במהלך שני העשורים האחרונים.

יש לקוות כי הספר לא ישמש תחליף לעיון מעמיק באגדות המקוריות עצמן. על אף היקפו המצומצם יחסית, הספר יתגמל במיוחד שני סוגים של קוראים: המעוניינים להתבונן מקרוב על תופעת תחיית העיסוק באגדה יזכו לעמוד על העושר הפרשני שתחייה זו הניבה עד כה. אלה הנמנים על לומדי האגדה יזכו לפריסה עשירה של תובנות פרשניות חדשות על האגדות הנידונות. ואולם דומה כי ייחודו של הספר טמון בשאיפתו להציע התבוננות "תלת–ממדית".

יעקבסון דואג להאיר את הזיקות ההדדיות בין מגוון הפנים החדשות שקיבלו האגדות, קולותיהם הרפלקטיביים של מפרשי האגדות וסוגיות ההוויה היהודית–ישראלית בתקופתנו, כפי שהיא נחווית על ידי המפרשים החדשים והמחדשים. הסוגיות הן: סמכות, אוטונומיה ויחסים בין–אישיים, קשרים בין שונים, לימוד תורה על ידי נשים, ארוס ביחסים בינו לבינה, זוגיות בנישואין וכישלונות אנושיים בהקשר של חורבן לאומי. תלת–ממדיות זו מאפשרת לקורא להתרשם מהפנים החדשות שלהן זכו האגדות ובמקביל הוא עשוי לדמיין כיצד המפרשים החדשים זכו שהאגדות יאירו היבטים אקטואליים של חייהם הקיומיים האישיים והחברתיים.

תובנות צפויות

כשהיחס אל מסורת הוא כאל פיקדון העובר בין הידיים, מבלי שיהיו מי שעמלים לחולל פרשנות מחדשת ומתמשכת, דינה להיוותר ללא רוח–חיים. מסורת לא נועדה להיות חבילה ארוזה וחתומה שאנו מעבירים מיד ליד מבלי לפתוח אותה. היא מהווה אוצר ממנו אנו נקראים וזוכים ליטול חופן. מעשה הפרשנות הוא זה המחיה אותה. לעצמה ולעצמנו גם יחד. הפרשנות היא המתנה את המשך חיותה של המסורת בעתיד.

במילים אלה מבחין הפילוסוף פול ריקר בין מסורת סטטית ונעדרת חיים לבין מסורת המעניקה חיות לדורשיה. דברים אלה על אודות אופייה של מסורת מתחדשת מבטאים את התפעלותי העמוקה מהתופעה הנידונה. זו התחזקה למקרא הספר וכן הביאה אותי להרהר כדברים הבאים: ההשפעה הרעיונית ההדדית בין עולמן של האגדות מזה לבין עולמותיהם של המפרשים החדשים מזה מהווה ללא ספק סימן מובהק של התחדשות וביטוי למסורת טקסטואלית חיה ונושמת.

מהעושר הפרשני המובא בספר אפשר להתרשם שכמו בדורות עברו גם בדור זה ממלא האופק של עולמם האישי, הערכי והתרבותי של המפרשים תפקיד מכונן בעיצוב הפירושים החדשים. יש להדגיש: אין כוונתי לומר כי הפירושים של המפרשים אינם יותר מאשר השלכות של אופקים אלה על הטקסט. כוונתי להאיר כי אלה מעצבים ולעיתים אף תוחמים את הרגישות, את מרחבי ההקשבה ואת גבולות תשומת הלב לתוכנו של הטקסט.

ממד זה הוא ללא ספק חיוני לכל פרשנות. אולם דומה כי לקורא בן–זמננו מודעות מוגברת להשפעת אופקים אלה על קריאתו ועל פרשנותו, וזאת לא מעט כתוצאה מרוחות ביקורתיות ו/או רלטיביסטיות הנושבות. והנה, התובנות העולות מתוך האגדות הנידונות בספר קרובות למדי לתפיסות, לדעות ולערכים הנתפסים כ"ראויים" בסביבתם של המפרשים לעת הזאת. לא אחת הפירושים החדשים מעלים ביקורת על תופעות של הדת הממוסדת בימינו. אך למעט חריגות בודדות, אין כמעט ביטוי – לכל הפחות לא בכתובים – להרהורים של ביקורת עצמית באשר לצמצום הפרשני העלול להיווצר כתוצאה מהקִרבה בין עולמו של הפרשן לבין פירושים שהוא מחלץ מהטקסט.

ביקורת עצמית מעין זו הייתה עשויה להוסיף תובנות פרשניות שבכוחן אף לאתגר מקצת מעולמם של המפרשים עצמם. יחס ביקורתי עצמי מעין זה אינו נועד לקעקע את החיוניות בלימוד המתחדש של האגדה אלא להפך: הוא עשוי להוסיף לו נדבך קיומי של ממש. כך למשל היטיב ה"ג גדאמר להראות כיצד טקסטים של תקופות מרוחקות עשויים דווקא לעורר את הקורא להתוודע למקצת הדעות הקדומות שהוא נושא בעצמו. מישל פוקו הרחיב את הדיבור בדבר הפרקטיקות של השיח הנהוגות בחוגים ובסביבות לימודיות, ובמנגנונים המעצבים את הקריאה ואת הפרשנות. לדידו, אלה נועדו לשמר ולקבע תפיסות הטמונות בסביבות חברתיות אינטלקטואליות קיימות. ומכאן גם הצורך לטפח יחס ביקורתי כלפי אלה.

הרהורי אינו בא לגרוע כהוא–זה לא מחיוניותה, לא מעושרה ולא מעוצמתה של התופעה הנידונה בספר. הוא נועד להציע כי עתידה החדשני של לימוד האגדה התלמודית עשוי אולי להתעשר מאימוץ מודעות ביקורתית עצמית מעין זו. ואולם, ייתכן וזו ממתינה לדור הבא שיבוא וייטול את ספרות האגדה כדי לדרוש אותה ולהידרש על ידה. או אז, נזדקק שוב למחקר כמו זה של דוד יעקובסון כדי שנוכל להתפעל, להעריך ולהוקיר את התחדשות מסורת לימוד האגדה במרקם האנושי היהודי–ישראלי המגוון.

פרופ' אלי הולצר מלמד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר–אילן והוא מייסדו של "שמע קולנו – בית המדרש לתפילה ולקהילה"

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, כ"ז כסלו תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסם ב-26 בדצמבר 2017,ב-גיליון מקץ תשע"ח - 1062, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: