תורה מתוך מגע עם העולם | יובל שרלו

 

לימוד פרשות השבוע של הרב זקס מביא את בשורת התורה לאדם הבודד ולעולם כולו. מופת להתעצמותה של שמיעת דבר ה' מתוך עושר הדעת ובקיאות בתרבות העולם

שיג ושיח

קריאות חדשות בפרשת השבוע: בראשית ושמות

הרב יונתן זקס

מגיד, תשע"ז, 289 עמ'

אחד המעגלים המוצלחים ביותר שהולידה ההלכה הוא פרשת השבוע. בלעדי קריאת התורה בשבת הייתה התורה כנראה מונחת בקרן זווית, ואיש לא היה מכירה, מציאות שלצערנו מתקיימת בשאר ספרי הנ"ך. לעומת זאת, ההתקשרות לתורה, דרך היותה חלק בלתי נפרד מתפילת הציבור בשבת – יצרה עולם ומלואו, המהווה בית לכל הקשת הציבורית, מתלמידי חכמים ועד הפוסעים פסיעות ראשונות בעולמה של תורה. לכל אחד חלק בפרשת השבוע.

את אחת התולדות של ריטואל זה אנו פוגשים דרך היקפי הספרות העוסקת בפרשת השבוע. אין תחום בספרות התורנית, ולא רק התורנית, שהוא עשיר יותר. למן טורים בעיתון ועד ספרות למדנית, מספרות פשט ועד עולם קבלי מורכב, למן דרשות בשבע ברכות ועד לשיעורים עשירי תוכן – כל אלה מתגלים כמבוע בלתי נדלה, וההיקפים אך הולכים וגדלים. יש דורשים זאת לגנאי – תופעת דרדור התורה לדרשנות גרידא, לאוסף "וורטים" – ויש דורשים זאת לשבח, אך לא ניתן להתווכח עם העובדות.

אביבה ביטון, פרחי בר, 2015
מתוך התערוכה "אושפיזין" המוצגת בגלריה אסול, ר"ח אבולעפיה 6, שכונת פלורנטין תל אביב

מה הופך, להבנתי, ספר על פרשת השבוע לספר טוב? בשל העובדה שכל לימוד הוא מפגש שבין הלומד ובין הכתוב בתורה, ניתן להציג את שלוש השאלות המהוות קריטריון לבחירה בספר טוב: ראשונה שבהן – את מי האדם הלומד פוגש. לאמור: מהי ההכרעה המוקדמת שלו בדבר הדרך שבה יש לקרוא את התורה, האם הוא מניח כי התורה מדברת דרך הפשט שלה, או דרך שפות שיח אחרות, האם הוא מניח שיש בכוחו לפענח את מה שלא כתוב או שדרכה של תורה לדבר רק דרך המפורש בה, האם הוא קורא אותה על דרך הסוד, מה המשקל שהוא מייחס לקריאה הספרותית, ועוד אינספור הנחות מודעות ושאינן, המעצבות את אופי המפגש.

שנייה שבהן היא השאלה מי הלומד – מהן עמדותיו המוקדמות שאין הוא יכול להשתחרר מהן במפגש המיוחד הזה, עד כמה הוא עשיר בדעת, עד כמה נטועה בו רגישות מוסרית, מה משקלה של המחויבות הדתית בעולמו, ואלה רק חלק קטן ממעצבי הלימוד. השלישית שבהן – ואולי החשובה ביותר – היא השאלה מה הוא למעשה מחפש בפרשת השבוע, בדיוק כפי שראוי שנשאל את עצמנו מול כל מפגש אנושי: האם משהו שמעלה את חינה ויוקרתה של תורה? הדרכה לחיים מעשיים? פענוח מקומות שבהם הלשון קשה או שההיגיון הפנימי אינו נמצא? הבנת אופי מעשי האבות או טעמי המצוות? וגם כאן, ניתן למלא רשימה שלמה של מטרות, לעיתים גלויות ולעיתים סמויות, המאפשרות לפענח את הדרמה המתחוללת בפרשנות זו או אחרת.

נראה שהתבוננות דרך שלוש שאלות אלה בספרו החדש של הרב זקס על פרשת השבוע תביא חלק גדול של הציבור להתפעמות גדולה, וזאת בשל עוצמת התשובות לשלוש השאלות האלה. אפתח במטרת הלימוד: כבר בפתיחה כותב הרב: "שיג ושיח הוא הניסיון שלי לשמוע, בתוך דברי הנצח של הקב"ה, את דבריו אל ההווה… ניסיתי במאמרים האלה לבנות דו שיח בין התורה לבין מצבו של האדם כפי שאנו מבינים אותו כיום".

מאמריו הקצרים של הרב זקס על פרשת השבוע אכן תרים אחר תרומתה של התורה להתמודדות עם שאלות הקיום העמוקות ביותר של האדם. מנושאים מקיפי–עולם הנוגעים לעיתים לקוסמוס כולו, ועד לחלומותיו, תסכוליו ותקוותיו של האדם הפרטי. האמונה העמוקה המצויה בכל אחד מעמודי הספר, בדבר היות האדם נושא ראוי ומרכזי לעסוק בו, בשל היותו צלם א–לוהים ונושא האחריות הגדולה על המציאות, ומאידך גיסא היותה של התורה מכוונת אל האדם ומביאה לאדם את דבר הא–לוהים, את תביעותיו ואת נחמתו, את העקדה ואת הברכה – הן הבשורה העיקרית של מטרת הלימוד, ובשל כך מתפתח הספר מפירוש לפרשת השבוע להדרכה תורנית רוחנית למעשה אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש.

למן ההתחלה, הממקדת את המהפכה הגדולה שהתורה עושה מהמבט המיתי של העולם למבט המוסרי שלו (8–9), מעמיד הרב זקס את הקריאה הגדולה של התורה להיות אדם מוסרי, אנושי, המבקש בכל עת את הדרך הראויה והנכונה בעיני ה', שהיא גם הנכונה להתמודדות העולם כולו עם אתגרי החיים. לדוגמה, רק בפרשת "וישלח" לבדה הוא לומד ממאבק יעקב עם המלאך על הצורך של אדם להיות הוא עצמו (83-81), להתמודד עם הפחד הלא ראוי, ואף לקרוא לכל אחד מאיתנו "אל תפחדו מן הגדולה" (87) – תובנה שבקיאותו הגדולה בספרות העולם (ויליאמסון, שקספיר) אפשרה לו לחשוף את שורשיה בתורה. הוא לומד על ההתמודדות המורכבת כנגד האלימות, דווקא של שבטים הסולדים מאלימות אך חיים בעולם אלים, והוא בוחן את האפשרויות של חורבן, שעבוד, נסיגה וחיקוי (91). וזו דוגמה אחת בלבד משלל הנושאים הנלמדים מהפרשה.

הרב זקס אינו מונע את עצמו מלהתמודד עם מוקדי הרוע שבעולם, לראות את סכנת העיוורון הקונספטואלי, ולהנכיח כמסר אוניברסלי את "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (190-186) כיסוד המאבק בטרור. ובאותו ספר עצמו – את החובה הגדולה לעזור דווקא לשונא (217-212). לעיתים הדברים הרמוניים מדי, ולעיתים חסרה בהם גם הקריעה הנפשית שהאמונה מביאה בכנפיה, אך לאורך הדרך כולה אנו מתעשרים בקריאה גדולה לעשייה אנושית מכוחה של התורה.

הלומד – המחבר הרב יונתן זקס – אינו זקוק להצגה בפני הציבור. בספר עולה שליטתו העצומה בהיקפי ידע שאין כדוגמתם. בעיקר אציין הן את הבשורה הגדולה בהיותו חלק בלתי נפרד מכלל אתגרי העולם הרחב, בזכות הכרתו את הנתונים ואת הסוגיות והפתרונות שהוצעו, והן את שליטתו במקורות, בין במקורות התורניים ובין בספרות הרחבה של העולם – הפוליטית, הסוציולוגית, המדעית, האמנותית וכדומה.

הקשבה מדויקת לתורה

הספר מהווה מופת ודוגמה למשמעות העמוקה של לימוד תורה על ידי עשיר בדעת, ולאמונה העמוקה כי ככל שאדם מגוון יותר בתחומי המגע שלו עם העולם הסובב אותו – כך יכולתו לשאוב ממעיין התורה מתעצמת, והוא שומע בצורה עמוקה יותר את דבר ה'. אנו חוזים לנגד עינינו מערכות פירות הילולים של האפשרויות הגדולות הנפתחות בפנינו – בין אם מדובר בהנגדה בין תרבות העולם לשליחות הגדולה של התורה, ובין אם העיסוק הוא בהשוואות המלמדות דווקא על היותנו כולנו בני אב אחד. המבקש להבין את תרומתה הגדולה של תרבות רחבה לחשיפה התורנית יוכל לראות בספר זה ספר יסוד, שאינו מדבר על הנושא הזה, אלא פשוט פועל מכוחו.

אם חשב הקורא שלפנינו ספר "מגויס", שבו לא התורה עומדת במוקד אלא מנוצלת בקריאה מניפולטיבית למען המטרות המוכתבות מראש – הוא יגלה שלא כך הם פני הדברים. קריאת התורה, שהרב זקס קורא בדרכו, היא קריאה המייחסת חשיבות גדולה לפשט, לסדר המילים, למילים המנחות וכדומה. כך לדוגמה, ההבדל בין ראייה לבין שמיעה נולד מתוך הקשבה מדויקת לתורה (ראיית אדם את עץ הדעת מול שמיעת דבר ה', שהופכת במהלך הדרך לקריאה לכל אחד מאיתנו ללמוד להקשיב; השוואה בין מפקדים שונים, והדרך לספור בני אדם, כפי שהיא מופיעה במקרא), ועוד ועוד.

הלומד את פרשת השבוע עם דבריו המחכימים של הרב זקס יתמלא אפוא הכרה באפשרות כי הדברים שנאמרו לאברהם אבינו "ונברכו בך כל משפחות האדמה" הופכים למציאות ריאלית. הוא ילמד כי לתורה יש בשורה משמעותית מאוד לעולם כולו, לעם ישראל, אך לא פחות מכך – לאנושיות הפרטית המוסרית והערכית. הוא ילמד על היותה של התורה לעיתים מנוגדת למקובל בעולם כולו וחותרת להביא בשורה אחרת, ולעתים משתלבת ואף מובילה מהלכים כלל עולמיים. הוא יתמלא אמונה עמוקה בריבונו של עולם, במחויבות לתורה, בנצחיותה ובהיותה משמעותית לכל אחד מאיתנו. ובעיקר, הוא ימצא בעצמו כלים להפוך את עצמו לאדם טוב יותר, מכוחה של תורת אמת.

הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר אורות שאול בכפר בתיה שברעננה

 

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, כ"א תשרי תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסמה ב-22 באוקטובר 2017, ב-גיליון בראשית תשע"ח - 1053, יהדות, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: