קודש הקודשים | יוסף כרמל

מושג הקדושה הוא הבסיס לדת ולתורה כולה, וכך הדיון בקדושת הזמן והמועד מתחבר לעיון בקדושת המקום ושניהם להבנת תפקידו של האדם בעולמו. סיכומי שיעורים

קדושת אביב

עיונים בקדושת הזמן והמקום

הרב אהרן ליכטנשטיין

עורכים: ש"י ליכטנשטיין, חיים נבון

מגיד וישיבת הר עציון, תשע"ז, 512 עמ'

בספר השיעורים החדש מאת הרב אהרן ליכטנשטיין, שיצא כעת לאור לאחר מותו, בא לידי ביטוי הקשר המיוחד שלו לא רק לסדר קודשים, אלא למושג הקדושה שהיא הבסיס לסדר קודשים ובעצם לכל התורה כולה. ה"בריסקאים", שגם הוא עליהם ייחשב, ידועים בחיבתם ללימודי סדר קודשים. הרב אהרן ליכטנשטיין, שכל מכיריו ומוקיריו העריצוהו לא רק בגלל יכולותיו השכליות אלא גם בגלל מידותיו התרומיות, חידש גם בהעלאת הרף של חיים בקדושה. ובהקשר הלמדני הוא עושה זאת בסדרת בירורים הלכתיים עמוקים בנושא קדושת הזמן והמקום.

במסכת בכורות לימדונו רבותינו: "דאמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב 'אגורה באהלך עולמים', וכי איפשר לאדם לגור בשני עולמים? אלא אמר דוד: רבונו של עולם, יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה! דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר" (דף לא ע"ב). הסביר רש"י: "דובבות – נעות, והנאה הוא לו שדומה כחי". על פי פשט הדברים, תלמיד חכם אף על פי שכבר איננו בעולם הזה, יכול עדיין ליהנות משני העולמות, אם אומרים דבר שמועה מפיו גם אחרי מותו. הספר שבו אנו עוסקים נותן לדברי חז"ל משמעות נוספת. הדפסת שיעוריו של ראש ישיבת הר עציון, שר התורה הרב אהרן ליכטנשטיין, מאפשרת לקוראים ליהנות מתורתו כאילו שפתיו דובבות שוב. למרות שחלק מהספר בנוי על סיכומי שיעורים והקלטות, שחלקן קיים בסייעתא דשמיא מיוחדת, הלומד בספר יכול לקבל את ההרגשה שהוא שוב יושב ושומע את השיעור מפי הרב. כך חשתי אני וכך מעידים התלמידים שנכחו בשיעורים, הרואים בספר שיקוף נאמן לעבודתו של הרב אהרן.

שלוש דמויות מופת

למדנות "סולובייצ'יקית" במיטבה, שמשמעותה יכולת ניתוח והעמקה תוך כדי הפגנת שליטה במכמני שיטות הראשונים, מעניקה ללומד חוויה אינטלקטואלית ורוחנית מהמעלה הראשונה. הרב אהרן בודק ומברר בחלקו הראשון של הספר את משמעות קדושת השבת והימים הטובים, יום הכיפורים, קידוש החודש ועיבור השנה ושמיטה ויובל. שני הנושאים האחרונים קשורים בטבורם לקדושת המקום, שהרי המקום הוא בית המקדש והמקום הוא ארץ ישראל. אין אפשרות לקדש את החודש ולעבר את השנה ללא יהודים בארץ ישראל ואין משמעות לשמיטה ויובל במנותק מהארץ ומיושביה.

כך מתחבר החלק הראשון של הספר לחלקו השני, העוסק בעשר קדושות שתחילתן בארץ ישראל וסופן בקודש הקודשים. הכול נעשה מתוך בחינה מדוקדקת של פרטי ההלכות הקשורות לכל תת נושא, תוך חתירה למציאת מכנה משותף וחריזת הדעות בחז"ל ובדברי הראשונים והאחרונים למחרוזת מתאימה, "שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם". כך בונה הרב אהרן מקדש רוחני בנוי לתלפיות מאבני ההלכה, שהקדושה ממלאת אותו והשכינה שורה עליו.

גם בספר זה באה לידי ביטוי השפעתן האדירה של שלוש דמויות מופת על דרכו התורנית של הרב אהרן. ראשון לכולם הוא הרמב"ן, שהמחבר מכנה אותו "מאור עינינו", ודבריו בעניין "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" הם אבן יסוד לכל מי שרוצה לברר את מושג הקדושה. אחריו הגר"א – הגאון מווילנא, רבם של כל ראשי ישיבת וולוז'ין ושלוחותיה לדורותיהם. אחרון חביב, מורו וחמיו – הגרי"ד סולוביציק שהרב אהרן צעד בעקבותיו כל ימיו. בעלייתו ארצה ובנטילת האחריות בראשות ישיבת הר עציון, יחד עם ידיד נפשו הרב יהודה עמיטל, הוא המשיך את דרכם של מוריו ורבותיו הגדולים.

המקום הוא ארץ ישראל. פיטר תיקי, שלכת, 2016 מתוך התערוכה "אושפיזין"
המוצגת בגלריה אסול, שכונת פלורנטין, תל אביב

אוסלו וקדושת הארץ

כאשר הגיע הספר לידי, נמשכתי מיד לפרקים העוסקים בקדושת המקום מתוך סקרנות אישית, אף שכמובן לא דילגתי על הפרקים העוסקים בקדושת הזמן. זאת בגלל שבזמן הסכמי אוסלו נתגלעה מחלוקת גם בין העוסקים בתורה כיצד יש להתייחס לסוגיה הקשה והבוערת של אותה תקופה. באותם ימים התלקחה אש המחלוקת הפנימית בין חלקי העם והייתה סכנה של ממש לאחדותו. מו“ר מרן הגר"ש ישראלי היה אחד ממנהיגי דרך אחת והרב אהרן היה ממנהיגי הקו האחר. כדי לברר את הדברים בירור תורני מעמיק, בדרך של "נועם – אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל", הזמין מכון ארץ חמדה את הציבור לערב של דיון מעמיק שבו הציגו שני הגדולים את עמדותיהם. מאות רבות גדשו אז את בית הכנסת ישורון בירושלים ושמעו בצמא את דבריהם. שני הענקים הציגו את העמדות התורניות. מדרך הצגת הדברים ומהיחס ההדדי המכבד והחם, היה אפשר ללמוד מה הם חיים על פי התורה הקדושה. בעיון בספר "קדושת אביב" גיליתי אולי את שורש המחלוקת.

השער השני של הספר עוסק כאמור בקדושת המקום. הוא בנוי על דברי המשנה בפרק הראשון של מסכת כלים:

עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות… עיירות המוקפות חומה…לפנים מן החומה… הר הבית… החיל… עזרת נשים… עזרת ישראל… עזרת הכהנים… בין האולם ולמזבח… ההיכל… קדש הקדשים מקודש מהם, שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה.

הרב אהרן בנה את הדיון על הנחת היסוד כי "קדושת קודש הקודשים היא דרגת הקדושה העילאית שמזכירה המשנה" (עמ' 435). בדיקה של המניין מגלה כי מנויות אחת עשרה קדושות. על כורחנו, אחת מן הקדושות כוללת בתוכה את כל השאר. או שארץ ישראל מכילה בקרבה את עשר הקדושות וממנה הכול מתפרט או שבקודש הקודשים נמצא מקור הקדושה וממנו הוא מתפשט על כל העשר, כולל ארץ ישראל כולה.

אם כך מצאנו מקור לשתי השיטות. האחת טוענת שהכול בא מקודש הקדשים, עם כל המשמעות הרחבה והעמוקה של המקום, כגון: רמת הקדושה, מקום קבלת התורה ומקום הלוחות וספר התורה שכתב משה, דרגת הטהרה הנדרשת בכניסה למקום ועוד. במקום העשירי נמצאת ארץ ישראל, וחשיבותה מבחינה זו היא שמביאים ממנה את העומר והביכורים ושתי הלחם אל המקדש. לעומת זאת, השיטה האחרת רואה בארץ ישראל תמצית הכול. אין עשר קדושות כלל וכלל ללא ארץ ישראל. כל פגיעה בארץ ישראל משמעותה פגיעה בכל עשר הקדושות המתפרטות ממנה, כולל פגיעה בקודש הקדשים. יתכן ומרן הגר"ש ישראלי ראה כך את הדברים ואילו הרא"ל ראה את הדברים מהכיוון האחר ומכאן שתי ההתייחסויות להסכמי אוסלו, לפחות מהבחינה הרוחנית-תורנית. נוכל לסכם כי "אלו ואלו דברי א-לוהים חיים".

יפה עשו העורכים בצרפם לספר כאחרית דבר את מאמרם שבו הם ביררו וסיכמו את "הקדושה במשנתו ההלכתית של הרב ליכטנשטיין זצ"ל" בצורה ברורה. למסקנתם, הקדושה איננה רק דבר שמחייב זהירות בהנהגת האדם אלא לכל אחד יש השפעה גם על החלת הקדושה וגם על איכותה, השפעה מרחיקת לכת על הבנת מקומו ותפקידו של האדם בעולם. הם צדקו בהגדירם את הרא"ל כאיש ההלכה ועשו חסד עם תלמידיו ועם הקוראים כשלימדונו כיצד מבין החרכים ניתן ללמוד את עומק ההיבט הרוחני המורכב מצד אחד והסָדּוּר מצד שני, של תורת רבם. #

 

 

 

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, ט' תשרי תשע"ח

 

 

 

 

הרב יוסף ג' כרמל עומד בראש מכון ארץ חמדה להכשרת דיינים, רבני עיר וראשי ישיבות, ומשמש אב בית דין ארץ חמדה-גזית. מחבר הספרים "צפנת אליהו" ו"צפנת ישעיהו" ומחבר שותף בשו"ת "במראה הבזק"

מודעות פרסומת

פורסמה ב-1 באוקטובר 2017, ב-גיליון יום כיפור תשע"ח - 1051, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: