הכשרת הנשמות | שלום רוזנברג

 

על הקשר בין הגעלת הכלים לקראת הפסח לבין דרכי התשובה. בעקבות דרשת שבת שובה לר' יצחק עראמה

מנהג קדמונים הוא שהרבנים והחכמים דורשים בבתי הכנסת דרשות מיוחדות פעמיים בשנה: בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים – שבת תשובה (או שבת שובה), ובשבת שלפני חג הפסח – שבת הגדול. ממכלול הדרשות שהגיעו אלינו אתייחס כאן לדרשתו של ר' יצחק עראמה ("עקדת יצחק", שערים נ"ט וס"ג, ספרד, המאה הט"ז), שהיה לדעתי גדול הפרשנים הפילוסופיים שבכל הדורות. דרשתו היא מיוחדת במינה ומחברת בין שתי השבתות, בין הכשרת הכלים הנוהגת לפני פסח לבין תהליך התשובה של הנשמות לפני יום הכיפורים.

אנו, מפונקי התעשייה המודרנית, משתדלים לקנות כלים מיוחדים לפסח עד כמה שהדבר מתאפשר. למרות זאת, אפילו בבית, וקל וחומר בבתי המלון ובמחנות הצבא, עדיין אנו נזקקים להכשיר כלים, תנורים וכדומה שבהם השתמשנו כל השנה למאכלי חמץ. פרטי ההכשרה הם רבים וכמובן יש לקרוא את האותיות הקטנות של ההוראות, אולם בצורה תמציתית ניתן לומר שלפנינו ארבעה סוגים עיקריים של כלים ומצבם:

[1] כוסות זכוכית שבהן השתמשנו בצונן, כלומר לשתייה קרה (לא למשקאות חמץ חריפים). כלים אלו, ניקוי ושטיפה בלבד מכשירים אותם. על כל פנים, נהוג להשרותם במים שלושה ימים, כשמחליפים אותם כל 24 שעות.

[2] כלים שהשתמשנו בהם בחמים טעונים שפשוף והגעלה, מעין טבילה בתוך כלי של מים רותחים ומבעבעים.

[3] כלים שהשתמשו בהם במגע ישיר עם האש או בחום גבוה – מגשי תנורים למשל – חייבים לבוא לתוך האש ממש. זהו הליבון.

[4] כלי חרס שבלעו חמץ לא ניתן להגעיל. כך גם כלי חרס שנטמאו. טוהרתם היא שבירתם.

להוציא את החמץ הרוחני

רבי יצחק עראמה מקשר את הכשרת הכלים לענייני התשובה שבהם דנה הגמרא במסכת יומא (פו ע"א). שם מובאת אמרה משל רבי ישמעאל (תוספתא ד, ט) ובה מתואר סולם בעל ארבעה שלבים. בעזרת סולם זה נוכל לעמוד על ההקבלה האפשרית בין הכשרת הכלים לפסח לבין תהליכי התשובה – הכשרת הנשמות, כדי להוציא מהן את החמץ הרוחני והמוסרי שדבק בהן.

אכן, ארבע דרגות בסולם השלילי:

[1] "עבר על [מצוות] 'עשה' ושב [בתשובה] אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר 'שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם' (ירמיהו ג, יד)". לדעתי נעוץ כאן שורש החטא הגדול של אי מימוש הפוטנציאל שהיה בנו. חטאנו לעצמנו במחדל הזה. על כך מכפרת השטיפה, היא התשובה, ועד כמה שאפשר, אם תצטרף אליה גם תקנה.

שתי הקטגוריות הבאות קשורות לחטאים שבהם פועלים החום והאש, היצר הרע:

[2] "עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה [= משהה את הדין] ויום הכיפורים מכפר, שנאמר 'כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם' (ויקרא טז, ל)". כמו בכלים שבהם השתמשנו בחמים, אנו דורשים ניקוי, דהיינו תשובה, אך בנוסף לכך גם הגעלה – יום הכיפורים, שהוא מעין יום הגעלת הנפשות. אלו הם חטאים נגד הקב"ה, המבטאים שלא קיבלנו עלינו את מרותו. אלא שהקב"ה קבע בחסדו את יום הכיפורים, להעביר אשמתנו.

אכן, את העברה "הטכנית" של אי-השמיעה בקולו מוחק הקב"ה מדי שנה בשנה אם חזרנו בתשובה, אולם יש עברות חמורות יותר שבהן נשאר קלון שדבק בנו:

[3] "עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכיפורים תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר: 'וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם' (תהילים פט, לג)". בחטאים אלה פגענו באדם ובעולם, השארנו עקבות של רוע בעולם, והן יכולות להימחק רק על ידי הייסורים הממרקים את הנשמה.

ועתה לסוג הרביעי של העברות, סוג בעייתי יותר, שהגדרתו התקבלה כנראה בתקופה מאוחרת יותר:

[4] "אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כוח בתשובה לתלות, ולא ביום הכיפורים לכפר, ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: 'אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן' (ישעיהו כב, יד)". "עַד תְּמֻתוּן", החיים נושאים עכשיו גזר דין חמור על תנאי. כחמץ שנספג בכלי חרס שלא ניתן למרק ולהגעיל, כמו כלי חרס טמא. אין מנוס מהטומאה, הכלי נידון לשבירה. חילול השם מתכפר רק בשעת השבירה, המוות.

"אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ", מקוננת מגילת איכה (ד, ב) על בני ציון. שבירת כלי החרס מסמלת את המוות. אך האם בכל זאת יש תקנה? ר' אליעזר אזכרי (1533–1600), מחברו של השיר המופלא "ידיד נפש", כותב (ספר חרדים, פרק סב): "ותקנתו, במקום חילול השם שיקדש את השם, שיהיו מעשיו מתוקנים וטובים… ויאשרוהו כל רואיו ושומעיו ברוך ה' הנקדש בצדקה".

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, ט' תשרי תשע"ח

מודעות פרסומת

פורסם ב-1 באוקטובר 2017,ב-גיליון יום כיפור תשע"ח - 1051, מילה לסיום / שלום רוזנברג. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: