גיבורת "בוגד" שהודחה מהמוסד נקראת להקים יחידה חוץ ממסדית. ספר שני בסדרת ספרי הריגול, שמבקש לשלב בעלילה המותחת ובניחוח התרבותי גם דיון מוסרי וגם עומקים פסיכולוגיים

צוערים

יונתן דה שליט

כתר, 2017, 351 עמ'

טשטוש הסוגות וההיררכיות בתקופתנו העניק לספרי מתח מקום מכובד במועדון הספרותי. "צוערים" הוא ספר מתח שאכן מחזיר את ההנאה הנשכחת שבעלילה קולחת ובחלוקה שבין טובים לרעים, וכאשר מדובר ב"מוסד" או בגופים דומים – מתבסס ספר הריגול גם על הפטריוטיות והערצת "אנשי הדממה" שהמחבר עלום השם הוא אחד מהם.

יונתן דה שליט התפרסם ברומן המצוין "בוגד" שזכה להצלחה רבה ומוצדקת. הוא גם מבקר ספרים במוסף זה, אך מטבע הדברים איננו מכירים. דמויות מספרו הקודם מופיעות גם ב"צוערים" ובראשן יערה שטיין, שמתבקשת כאן על ידי ראש הממשלה להקים קבוצת סוכנים נפרדת מהמוסד. נדרש גוף צעיר ורענן המנותק מהגופים הרשמיים, ובלתי קיים רשמית מבחינת המדינה, ויערה נקראת להקמת היחידה שעליה יוטלו משימות מיוחדות הדורשות "ראש אחר", משמע מצב תודעתי של נכונות להילחם בכל האמצעים בכוחות החושך שבאירופה.

גם בספרו הקודם של דה שליט פעלה קבוצה מצומצמת מחוץ לממסד הביטחוני. בשני הספרים נרמזת ביקורת על ממסד ביטחוני שהצמיח כרס ופימה עקב היותו גוף גדול הנתון למרותה של ביורוקרטיה משפטית. יערה צריכה להקים גוף חדש, אבל היא מחליטה מראש לפרק את הקבוצה כאשר היא תתמסד, כי כל התמסדות גורמת להתאבנות.

בעולם אלים ומסוכן נדרשת תודעה שונה. "בלי בג"ץ ובלי בצלם" כפי שאמר בזמנו יצחק רבין. כל האמצעים כשרים, ויערה, לדברי ראש הממשלה, היא ה"הסוס השחור" מ"פיידרוס" של אפלטון; אבל בשונה מכוונתו של הפילוסוף, הסוס השחור הוא זה שצריך לתת את הטון. בעולם שנתון לשליטת הכוחות האנטי רציונליים, רק סוס שחור עשוי להועיל.

נראה שלא בכדי בחר המחבר בדמות פרועה ובלתי ניתנת לריסון שגורשה מהמוסד כתגובה לאי ציות, למרות הצלחתה הגדולה והמהירה בפענוח פרשת ה"חפרפרת". ואין ספק שהמחבר מצדד בהחלטה העצמאית של יערה וגורס שבנסיבות ההן היה לה משקל מוסרי גדול, נוסף להיותה ההחלטה האפשרית היחידה מהבחינה המעשית, כפי שעולה בהרהוריה של יערה.

הפיסול‭ ‬מספק‭ ‬כיסוי‭ ‬מושלם‭ ‬לעבודה‭ ‬עם‭ ‬שירות‭ ‬הריגול‭ ‬
צילום‭: ‬שאטרסטוק

יערה היא דמות רומנטית בשרשרת הדמויות הרומנטיות המככבות בסיפורת בכל הרמות, החל מהקלסיקה וכלה ברבי מכר מסחריים. אפילו שמה של הגיבורה משקף את שונותה. יערה היא יפהפייה מסתורית ושלוחת רסן, בעלת קסם אישי כובש ויכולות בין-אישיות מרשימות. היא פורצת גבולות ודמות הירואית ומצוירת כ"סופר וומן" מצד יכולותיה הפיסיות והנפשיות. מלבד זאת היא גם "שרוטה" ומעדיפה שרוטים כמוה, כאלה שיש להם מהמורות וטראומות בחייהם האישיים.

הבחירה בדמות רומנטית היא מעשה ספרותי שמראש מבטיח הצלחה, עקב הרצון הפשוט לחזות בעלילותיה של דמות "גדולה מהחיים" המסוגלת לכל מה שנבצר מאיתנו, כפי שהמחישה ההצלחה של סרטי ג'יימס בונד ושל סרטים אחרים מסוגו. רק שהיום נכתבים מותחנים שמנסים להתקרב לתחכום של הסיפורת הטובה, ולכן אפילו דמות-על כיערה, שמייצגת את המלחמה ברוע, ממחישה בפעולותיה את הסבך המוסרי הכרוך בפעילות חשאית שהרחיבה עד מאוד את גבולות המותר.

הפילוסוף קאנט אמר שמעשה נבחן כמוסרי או בלתי מוסרי לפי החלתו הכללית. האם אנו מסכימים שכולם ינהגו כמו יערה, שאמנם מקבלת הנחיות מראש הממשלה, אך גם יוזמת בעצמה ומגיבה באופן עצמאי לבעיות שעולות מהשטח? האם הכדור שתוקעת יערה בראשה של רוצחת המונים פוטנציאלית אינו מוסרי יותר מדקדוקי עניות של שומרי הטוהר הצבאי? נראה שהספר צופן בתוכו מחאה על אובדן ההבחנה שבין "טובים" ל"רעים". עם זאת, גם החלוקה הזאת אינה חד משמעית, כי בעולם גדוש מסכות לא תמיד ניתן לזהות באופן ברור מי הוא מי. ולא אחשוף את פרטי הדברים. מעשיה של יערה וחבריה נופלים אפוא בחלקם בשטח אפרורי ולא מוגדר ואף כאוב מאוד. המחבר נותן מקום גם למי שגורסים שיש צורך בגבולות ברורים של ציות לסמכות ולנהלים, כי אולי מוטב להשאיר איזו מפלצת בחיים על מנת להימנע מסיכונים מוסריים.

שאלות אלה עולות בספר במלוא מורכבותן, ודמויות שונות מתלבטות בהן, כמעט עד כדי רצון לנטוש את הפעילות כולה. יערה סובלת מתוצאות שונות של פעולותיה ואפילו מההכרח להרוג אנשים רעים. ועם זאת יש בה נכונות להכיל את התוצאות הנפשיות הקשות של מעשים קיצוניים, שחלקם עשויים להיות תאונות, כי במאבק נגד הברבריות והזדון והאלימות אי אפשר לברור באמצעים, וגם חפים מפשע ייפגעו.

דרושים חבולי נפש

לספר מבנה כפול: יש קו עלילתי כרונולוגי שנחלק לשניים. ראשיתו בתיאור חניכת הקבוצה באמצעות פעולות אמיתיות ואף מסוכנות, כי הזמן הקצר אינו מאפשר חניכה הדרגתית ואימונים "על יבש". נוסף לכך לפנינו עלילה אנכית מבחינת הזמנים, כאשר מדי פעם צולל המחבר אל התקופה שלפני מלחמת השחרור.

גיבור העלילה הקטנה הוא פסל צעיר שעבודתו האמנותית מספקת לו כיסוי מושלם לצורך עבודתו עם הש"י, שירות הידיעות שקדם למוסד. הפסל הצעיר חש בנוח באנגליה, בהרגישו שבארץ ישראל עבודתו לא תתקבל בהתלהבות, כי אינה תואמת את רוח המדינה שבדרך. הוא כותב לפסל המפורסם הנרי מור ומבקש להיפגש עמו. פסל צעיר המחפש את דרכו ומנסה דרכים חדשות, בפגישה עם פסל נערץ ומהולל. בדרך לא דרך נקשרים הדברים אל ההווה של היצירה, אך יש לקטעים הללו ערך עצמי: מאוד נפעמתי מתיאור הקשר ההולך ומתבסס בין שני הפסלים, ודמותו של הנרי מור הוארה באופן בלתי נשכח.

לטעמי יש עודפות פסיכולוגית ברומן והייתי מוותרת על סיפור ילדותה ונעוריה של יערה, והאובדן שחוותה, שנועד כביכול לתת הסבר רציונלי לצדדים הקיצוניים ושלוחי הרסן שבאישיותה. האם יש צורך בהסברים כאלה, ואולי יש תחומים שמוטב להשאירם ללא הסבר? והאם פצעים נפשיים הם באמת המקור ליכולות העל הנדרשות מהצוערים, כפי שגורסת יערה, כאשר היא מגייסת את לוחמיה ומחפשת אנשים פגועים נפשית ובעלי חסרים? חסרים אלה מתוארים בפגישה הראשונה, כאשר הצוערים מספרים על עצמם, ובעקבות יערה שחשפה באופן חד פעמי את נפשה החבולה מגוללים אף הם את עלילותיהם הקשות.

ניכרת אולי בספר השפעת לה קארה, שדה שליט תרגם מספריו ואף נפגש עמו. לה קארה היה אדם שנפגע קשות על ידי הוריו, אב עבריין ואם נוטשת, וכתוצאה מכך סיגל תכונות כמו העמדת פנים, שסייעו לו בהיותו סוכן חשאי. אולי מכאן הזיקה של "צוערים" לקשר שבין חסכים ליכולות מיוחדות.

מעבר לכך, לפנינו אפיון דמויות מעניין ומרתק. דה שליט מיטיב לתאר את דמויותיו, שכל אחת מהן נראית מובחנת ומעניינת, גברים כנשים. אמנם פחות השתכנעתי מדמותה של בת-שבע שומרת המצוות, וגם תיאור מערכת היחסים של שתי דמויות אחרות נראה לי לא אמין, אופנתי ובלתי שייך לעלילה. נראה לי שקיימת בעיה בסוגה עצמה, שמצד אחד מבוססת על מתח עלילתי ומצד אחר מנסה להכניס ממד עומק רגשי, אבל בשל אילוצי העלילה הופך הצד הרגשי לשולי ובלתי מספק.

"צוערים" הוא ספר מגובש מאוד, רב אירועים ומרתק. המיזוג בין עלילה לחשיבה על אודות אירועים בהווה ובעבר מקנה לספר ערך מוסף, וגם האזכורים מתחום התרבות מעניינים מאוד. אציין גם שקורותיה של יערה לא תמו, ומן הסתם יגיע ספר נוסף, כפי שרומז המחבר בדף ההערות החותם את הספר.

פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון, י"ז באלול תשע"ז