מרבים‭ ‬שלום | מנדי‭ ‬גרוזמן

בכל חודש מתכנסים סביב רבה של ירושלים, הרב אריה שטרן, מיטב העילויים התורניים מכל המגזרים ודנים בשאלות ההלכתיות הבוערות. האם התפיסה האידאולוגית משפיעה על העמדה ההלכתית?

המחזה שנגלה בבית הרב קוק בירושלים ביום חמישי שעבר היה מפתיע וטבעי מאוד כאחד. בראש שולחן ישן ישב רבה של העיר, הרב אריה שטרן, לצידו הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי של ירושלים, וסביבם בכירי תלמידי החכמים בעיר. חובשי כיפות סרוגות, חסידים עם פאות ארוכות, רבנים חרדים ליטאים ורבנים חרדים–ספרדים. המגוון שנכח שם איננו חזון נפרץ, ובכל זאת השיח היה ער מאוד והדינמיקה התנהלה בטבעיות רבה. השיחה הייתה הלכתית, ומקורות וציטוטים נזרקו אל חלל החדר אף שספרים לא היו מונחים על השולחן כלל. המושגים שהוזכרו היו הלכתיים טהורים, וניכר שהם אבני השפה המדוברת בחדר, שפה אחידה שלה שותפים רק אלו שהעיסוק התורני הוא מרכז חייהם.

יתרון: קוראים לך קוק

"פורום תלמידי החכמים בירושלים" נוסד כחודש לאחר היבחרו של הרב שטרן לרבנות העיר. עוד במערכת הבחירות הכריז על רצונו ליצור הידברות בין כלל הקהלים בעיר, ואמר שהידברות בין הרבנים היא מבחינתו היסוד לכל חיבור עתידי. הפורום מתכנס לפגישה בת שעות מדי חודש, ומלבד מקום מפגש תורני לרבני העיר, הוא משמש גם כפורום מייעץ לרב שטרן, שמטמיע לעיתים רעיונות שנולדים שם במדיניות הרבנית בעיר.

במסגרת בניית הרכב הפורום, ביקש הרב שטרן דמות רבנית–חרדית מתוככי המיינסטרים החרדי, כזו הזוכה לקונצנזוס אך שתוכל להוביל חיבור מסוג כזה, ומצא זאת בדמותו של הרב בן ציון קוק. הוא מקובל על הממסד החרדי, שימש תלמידו הקרוב של המנהיג החרדי הקודם, הרב יוסף שלום אלישיב, וכתב חלק גדול מספריו. מנגד, הוא נין של הרב דב קוק, אחיו של הראי"ה קוק, אביה הרוחני של הציונות הדתית. הוא אף דיבר באזכרה לראי"ה בישיבת "מרכז הרב".

הרב קוק התלבט, אולם בבסיס הסכמתו עמדה, לדבריו, מורשת הרב אלישיב, שעולם הרבנות הממלכתי לא היה זר לו. גם ביחס למנהיגים חרדים אחרים, הדגש ששם הרב אלישיב על צביונה של הרבנות היה בולט. הוא עצמו היה בעבר חלק ממנה, כששימש דיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. משפט שאמר לו בעבר, בהקשר שונה, הרב אהרן לייב שטיינמן, המנהיג החרדי–ליטאי המרכזי כיום, היה מניע נוסף להסכמתו. "יש לך יתרון", אמר לו הרב שטיינמן, "קוראים לך קוק. מה שתגיד, אנשים ישמעו".

הרב שטרן מתפקד כיו"ר הפורום, והחברים בו מקבלים לידיהם קודם המפגש את הנושאים שיועלו בו. הם מגבשים דעה, וכשהסוגיה עולה על סדר היום השיח הופך לסוער ובית–מדרשי. ישנו יחס של כבוד בין החברים, אבל אין רשמיות. אחד נכנס בתוך דברי חברו, והחדר רועש מהוויכוחים שלעיתים מתקיימים בו. הרב עזריה אריאל, רב במכון המקדש ורב קהילה בהר חומה, עוקב אחר הדיבורים המהירים והופך אותם לפרוטוקול כתוב. כשהדיון מוצה מכריז הרב שטרן על הנושא הבא, והדיון מתחיל שוב.

הכוכבים העולים של ירושלים

אל מול עיניו של הרב שטרן עמד פורום שנהג להתכנס מדי יום שישי בביתו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג. כל הכוכבים העולים של עולם התורה הירושלמי דאז היו חברים בפורום, וביניהם הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב ואחרים. בהמשך הפכו למנהיגים בולטים, אבל בזמנו היו אברכים עילויים והרב הרצוג ביקש להיוועץ בהם אחת לשבוע.

גם בפורום של הרב שטרן לא כל היושבים הם שמות שמוכרים לקהל הרחב, אבל כולם בעלי בקיאות ועומק ומסומנים כמבטיחים: הרב אהרן זיכרמן, דיין שנשלח לפורום כנציגו של האדמו"ר מבעלז; הרב מרדכי הלפרין, חתנו של האדמו"ר מאמשינוב; הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב; הרב חנניה שפרן, רב ברבנות הצבאית; הרב יאיר מנחם, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ורב קהילה בירושלים; הרב משה פרקוביץ', המייצג פלג אחד בישיבת הדגל הליטאית פוניבז' במסגרת הרכב הבוררות המוכר ביותר במגזר; הרב שלמה רבין, הרב שלמה שרגא, ואחרים.

"הפורום הזה מסייע לי מאוד", אומר הרב שטרן. "אני שומע כיוון של תלמידי חכמים מובהקים שאינם נגועים בנגיעה פוליטית, והדבר נותן לי ביטחון בפסיקת ההלכה. אבל מעבר לכך, יש לו מעלה שאיננה פחות חשובה ואולי אף משמעותית יותר, והיא העובדה שהוא מצליח לחבר בין יושבי בתי מדרשות שונים. לפעמים דווקא תלמידי החכמים שאינם בכותרות הם מובהקים ביותר, וכאן התקבצה חבורה איכותית במיוחד. אין דבר שיותר משמח אותי מהפגישה החודשית הזו, שחבריה כבר מגובשים מאוד. החיבור הזה לא מסתיים בפגישה הזו, הוא מכה גלים בכל המרחבים השונים".

דיון על הסכמי קדם נישואין

הפגישה מתקיימת בדרך כלל במכון אריאל, מכון להכשרת דיינים, ולרגל יום השנה לראי"ה קוק התקיימה בחדר בבית הרב קוק. בעולם של היום, עצם העובדה שרבנים חרדים הסכימו לציין בדרך זו את יום השנה לפטירת הרב קוק איננה מובנת מאליו.

על סדר היום עלו סוגיות הלכתיות שונות. הסוגיה הנפיצה ביותר שנידונה הייתה שאלת התקפות של הסכמי קדם נישואין. היה ניכר שטון הדיבור כלל לא השתנה בין הדיון על שאלת הפרשת חלה לבין הדיון על שאלה ציבורית כמו הסכם קדם נישואין. דומה כי בעוד במסגרת הדיון הציבורי העיסוק בשאלות נפיצות, גם כשאנשי הלכה הם הדוברים, נושא אופי אמוציונלי, כאן הדיון נותר הלכתי וענייני מאוד. כשמישהו הזכיר הסכם קדם נישואין שנוסח כבר ואיננו תקף לדעתו, השיב לו הרב פרקוביץ': "הדיון הוא לא בהסכם שעשה פלוני כזה או אחר, אלא בהסכם עתידי שאפשר אולי כן לנסח נכון".

במידה רבה, זהו כל הסיפור. יש משהו ירושלמי מאוד במפגש הרבנים הזה. מדברים הרבה על החיבורים המפתיעים שירושלים מצליחה לייצר, אבל עד עתה סגולת החיבור של העיר פסחה על עולמות התורה המתקיימים בה זה לצד זה. בעבר העולמות הללו קיימו שיח ער ביניהם בירושלים. לא במקרה החרדיות בצורה המוכרת לנו כיום התגבשה בבני ברק, שבה החברה החרדית התכנסה בתוך עצמה. ניחוח ישן נלווה לפגישה הזו, חזרה בזמן ליישוב הישן שבו רבנים שראו בציונות את התגשמות התקוות וכאלה שהתנגדו לה בתוקף יכלו לשבת סביב אותו השולחן. התפאורה העתיקה של בית הרב קוק מסביב רק הוסיפה לתחושה הזו.

הבדלים בנקודת המוצא

השיח החודשי בין הרבנים מתמשך לשיח בין–אישי שמתנהל בין הרבנים בין מפגש למפגש, וכאמור ההצעות שהם מעלים הופכים לעיתים למדיניות רשמית של רבנות ירושלים. אבל יוזמה מעשית ברורה שנוצרה בין כותלי בית המדרש הזה היא הקמתו של בית הוראה כללי בירושלים, בראשו הועמד הרב קוק. זהו כנראה בית ההוראה היחיד שחברים בו רבנים חרדים לצד ציוניים דתיים, ובין היתר הוא מפעיל מוקד טלפוני שמפנה את השואלים, מכל האוכלוסיות בעיר, לרבנים הרלוונטיים. בית ההוראה כולל רבנים פוסקים ודיינים, והמגוון הקיים בו מאפשר לתת מענה בשבע שפות שונות.

"שלא תהיה לך טעות, יש לנו חילוקי דעות", אמר לי הרב קוק בסיום המפגש. "גם בפורום הרבנים וגם בבית ההוראה. כך היא דרכה של תורה. אבל בסופו של יום, לכולנו מטרה אחת: להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים. המפגשים שלנו הם לא למטרות חיבור פוליטיות, חלילה, אלא רק ללמוד יחד כדרכם של תלמידי חכמים. להתווכח כשצריך, עד שמגיעים לבירור הסוגיה ולמסקנה ההלכתית".

פורום הרבנים הזה מעלה את השאלה האם התפיסה האידיאולוגית משפיעה על העמדה ההלכתית. כששואלים את הרבנים החברים בו, תשובותיהם אינן נחרצות. "ההבדלים ניכרים יותר בנקודת המוצא מאשר בנקודת הסיום", אומר הרב בן מנחם, שמכין את שאלות הדיון יחד עם הרב שטרן. "הרבה פעמים אנחנו מתחילים את הדיון כשאפשר לזהות מראש שכל אחד יאחז בדעה מוגדרת שמזוהה עם הכיוון של הציבור שלו, אבל במהלך הליבון של הדברים, ומי שמגיע לצפות במפגש רואה את הדיון הסוער שמתנהל בו, רואים שלפעמים תלמיד חכם מופלג שהציג דעה מגובשת אומר שצריך לשאול אותה מחדש. מגיעים לתוצאות יפות שמשלבות את התפיסות השונות".

"בין השיטים אפשר לראות הבדלים, אבל בסופו של דבר אני לא חושב שיש כזה הבדל גדול. הוא קיים יותר בקוסמטיקה", אומר חבר נוסף בפורום, הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, רב קהילת "משכן יעקב" בפסגת זאב ודוקטור לפילוסופיה המלמד במרכז האקדמי שלם. "שניים מהרבנים הציוניים אמרו לי שנדהמו מהפתיחות שיש בצד החרדי ומהראייה הרחבה שלהם. מנגד, באחד הדיונים אחד מהרבנים הציוניים הציג דעה מחמירה שאני יודע שאפילו רבני בני ברק לא אוחזים בה".

"אני לא ראיתי כל כך עמדות מפתח מגזריות בדיונים", אומר הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב. "אין הבדלים לחומרא וקולא לפי מוצא מגזרי. הדיון הוא מאוד ענייני. רבנות לא כוללת רק פסיקת הלכה אלא גם הנהגה ומדיניות, ובהן יש הבדלי גישות בין המגזרים. אבל הדיונים שלנו הם הלכתיים, ולכן ההבדלים פחות ניכרים.

"לדעתי, זהו אחר המפעלים הנדירים בנוף הירושלמי, וזאת הודות לרב אריה שטרן", מוסיף הרב דור. "הוא הצליח לחבר כאן קבוצה של אנשים שיש להם רק אינטרס אחד: לדבר בדברי תורה. זו קבוצה חוצת מגזרים, חוצה תפיסות וחוצה דעות. מדובר על קבוצה של תלמידי חכמים באמת בסדרי גודל נדירים, אנשים שיודעים תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, שולחן ערוך, פוסקים ושו"תים. הם כולם מדברים באותה שפה, והדיונים באמת מרשימים".

 

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, י' באלול תשע"ז

 

מודעות פרסומת

פורסם ב-3 בספטמבר 2017,ב-Uncategorized. סמן בסימניה את קישור ישיר. 10 תגובות.

  1. הלוואי וגם כתבות חיוביות כאלה יקבלו הד ציבורי כראוי

  2. אוסף של קשקושים (ולמה אתה חושב שלוינגר יזדהה איתך?)

  3. ושאלה למר יוספוב

    בס"ד י"ד באלול ע"ז

    למר יוספוב – שלום רב,

    אם תשים לב, בצד הימני של האתר, יש פניה 'לקוראים', ובה דורשת הנהלת האתר מהמגיבים להשתמש בלשון נקיה ולהגיב לגופו של עניין ולא לגופו של אדם; ומזהירה שתגובות שאינן עומדות בקריטריונים הנ"ל – יימחקו.

    נסיון העבר מראה, שהנהלת האתר עומדת על דרישה זו, ותגובות המכילות דברי גנאי אישיים וכ"ש ניבולי פה – נמחקות, וטרחתך להעלותן שוב ושוב, היא לבטלה.

    זאת ועוד. אתר 'מקור ראשון' כיבד את ספרך בסקירה מכובדת של פרופ' נדב שנרב, סקירה הנמצאת עד היום ברשימת הנצפים ביותר, ואף עשרות מתגובותיך המכילות ציטוטים רבים מהספר, המראים לקוראים את היקפו ועומקו של הספר ומעודדים את הביקוש לספר.

    האם לא מן הראוי, אחר הכבוד שנתנה ונותנת לך האכסניא, שגם אתה תכבד את 'רצונה הוא כבודה' של הנהלת האתר, תגיב כאן כ'יקה טוב לשמים ולבריות' בהתאם לכללים המקובלים בבמה זו, ותשאיר את דיוניך הביוגרפיים, (והביו-פורנוגרפיים 🙂 לבמה אחרת, שבה הם מתאימים, שבה תעשה לך shame כ-shame הגדולים אשר בארץ..

    בברכה, ש.צ. לוינגר

    • ותשובה למר לווינגר

      שלום רב לך, מר לווינגר.

      לא ברור לי על איזה "ספרך" אתה מדבר. אני, בעניותי, עדיין לא זכיתי לחבר ספר כלשהו. אכן, לאתר מכובד זה ולאפשרות הנפלאה להגיב בו נחשפתי באמצעות ידידי, הרה"ג ר' משה זאב הכהן פעוש-געבער הי"ד – כאן המקום להעלות זכרו של רע אהוב – שהפנה את תשומת ליבי למאמר שפורסם על ספרו של הוד כ"ק מרן שליט"א. משכך, נטלתי חירות לעצמי להגיב פה ושם גם על עניינים אחרים.

      ברגשי כבוד ויקר,

      אלתר חיים יוספוב

      • ומסתמא לא ניחא ל'הוד כ"ק מרן שליט"א' שתחרוג מכללי האתר שכיבד את ספרו בסקירה כה מכובדת. הדבר עלול גם לעורר מראית עין ולזות שפתיים של כל מיני חושדים בכשרים (כמו הח"מ) שכביכול מרן שליט"א עומד ח"ו היל"ת מאחורי תגובות אלה 🙂

        בברכה, ש.צ. לוינגר

        • אלתר חיים יוספוב

          החושד בכשרים – לוקה בגופו! ואם רש"ב כיבד בסטירת לחי על לימוד ב'מורה הנבוכים' גרידא, דעת לנבון נקל כי 'לוקה בגופו' כאן אין פחות מ'משכנתא' שתכביד אחר כך על הישיבה לכמה ימים טובים. וכי זה כדאי?

          מרן שליט"א מתקשה עדיין להינחם על אבידת תלמידו האהוב, ידידי כאח לי הגה"צ ר' משה זאב הכהן פעטש-געבער הי"ד, ובודאי אין ראשו פנוי כעת לכגון דא.

    • ותשובה למר לווינגר

      שלום רב לך, מר לווינגר.

      לא ברור לי על איזה "ספרך" אתה מדבר. אני, בעניותי, עדיין לא זכיתי לחבר ספר כלשהו. אכן, לאתר מכובד זה ולאפשרות הנפלאה להגיב בו נחשפתי באמצעות ידידי, הרה"ג ר' משה זאב הכהן פעטש-געבער הי"ד – כאן המקום להעלות זכרו של רע אהוב – שהפנה את תשומת ליבי למאמר שפורסם על ספרו של הוד כ"ק מרן שליט"א. משכך, נטלתי חירות לעצמי להגיב פה ושם גם על עניינים אחרים.

      ברגשי כבוד ויקר,

      אלתר חיים יוספוב

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: