לב‭ ‬נפתח‭ ‬כפרח‭ ‬לאור | בכל‭ ‬סרלואי

פשוט אל העולם

נעמה (ערמוני) הנקין

 

 

 

 

 

 

 

 

נעמה הנקין נרצחה יחד עם בעלה הרב איתם בעיצומו של חג הסוכות בראשית שנת התשע"ו. היא השאירה אחריה הורים ואח וארבעה ילדים ועולם המום מצער, ואוסף של שירים עדינים ודקי הבעה, שתמיד תכננה להמשיך לכתוב אותם כשיאפשר הזמן – אלא שהזמן לא אפשר. הקובץ שלפנינו הוא מאסף שירים בשל להרשים ביחס לגיל הצעיר שבו נכתבו, של אישה שלִבה נפתח אל העולם כמו פרח לאור.

שיריה של נעמה הנקין עומדים בזכות עצמם, והם מעניינים ונוגעים ללב לא רק בשל הטרגדיה המלווה אותם. הם מהווים מסע אינטימי של אישה המגלה את עצמה באהבה, ברוך, בכאב ובכוח. כילדה שגודלה מגיל צעיר מאוד בבית אוהב ספר, ניכרים אהבתה והכבוד שלה לשפה הכתובה, מה שמאפשר למילים שלה שילוב לא מצוי של כבוד והומור שרוחשים אלה המרגישים בני בית בלשונם ובנפשם.

לא רק שמחה יש בשירים האלה, אלא בעיקר התבוננות עמוקה ואמיצה על האור והצל שבחיים, על החדווה והצער שבהם. לא רק דחף אינטנסיבי של כתיבה יש כאן, של אישה המגיבה ליומיום (השיר המצורף נכתב בעקבות מות קרוב ואינו מייצג את שמחת החיים האופיינית של נעמה, אלא כאב שחוותה היא והתגשם בקרב אוהביה), אלא מצב של רגישות דקה והתעוררות מתמשכת אל העולם. התוצאה היא ספר דק המעניק לקורא תחושה שמצוי כאן יותר משקרא בשירים, ויותר משנגלה נלקח.

את הספר ערכה בקפידה דודתה של נעמה, תמר קריגר ערמוני, וניכרת בו העבודה הקשובה והמוקפדת; התוצאה היא ספר שהקריאה בו מעוררת את הלב לא בשל הסיפור שמאחוריו אלא משום שהוא מגלה נפש עדינה, מאירה ואוהבת, שהנוכחות שלה הייתה אור בעולם. אישה שניסתה לפלס לעצמה שפה דרך חייה ולא זכתה להמשיך בהם, אך השאירה אחריה מילים יקרות שזוהרות בו גם אחרי הילקחה.

כָּל אֶחָד מְצַפֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּשִׁכְבָה שֶׁל עֶצֶב / דֹּק בִּלְתִּי נִרְאֶה חוֹצֵץ מִכָּל הָאֲחֵרִים. / כָּל אֶחָד מִתְבּוֹדֵד בְּאֶבְלוֹ / (וְהֲרֵי לֹא מִתְגּוֹדְדִים עַל הַמֵּת), / כָּל אָדָם לוֹמֵד לְחַבֵּק אֶת עַצְמוֹ. / לִלְחֹשׁ בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ מִלִּים שֶׁל / כְּאֵב וְשֶׁל נֹחַם / וְכָל אָדָם לְבַד עִם הַלְּבַד שֶׁלוֹ. // הַנְּגִיעָה קוֹרַעַת אֶת הַמַּעֲטֶה בְּכוֹחַ – – / "מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת?", / וּבַת אַחַת מִתְעַלֶּפֶת אֶל זְרוֹעוֹת הַקָּהָל / עֲרוּכוֹת לַעֲטוֹף, לְקַבֵּל, לְהַרְגִּיעַ, לְהַשְׁתִּיק אֶת / הַצַּעַר. // הַיְּבָבוֹת מְנַסּרוֹת בָּאֲוִיר הַחַם / וְהַקֶּבֶר נִפְתָּח / וְהָרֶגַע נִמְתָּח / וְהֶעָפָר נִשְׁפָּךְ –– / ה' נָתַן וְה' לָקַח.

פשוט אל העולם

נעמה (ערמוני) הנקין מתנ"ס בנימין, 44 עמ'

פורסם במוסף 'שבת'מקור ראשון, י' באלול תשע"ז

מודעות פרסומת

פורסם ב-3 בספטמבר 2017,ב-אומרת שירה, ביקורת ספרים, גיליון כי תצא תשע"ז - 1047. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: