פפואה גינאה החדשה היא מהמדינות הרחוקות ביותר מהתרבות המערבית, אבל גם שם נמצאים תושבים המזהים עצמם כצאצאי עשרת השבטים ומשמרים מסורות יהודיות . מסע יהודי בעולם אבוד

לאחר ארבעים שעות נסיעה באוויר, בים וביבשה הגעתי לכפר באלימו בפפואה גינאה החדשה, אחת המדינות הרחוקות ביותר מהעולם המערבי, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה תרבותית. המסע האין–סופי כלל טיסות בין לאומיות, טיסות פנימיות במטוסים קלים, הפלגה בסירות קנו ונסיעה בג'יפים. מפאת המרחק חשבתי בלבי שאולי למקום זה התכוון ישעיהו הנביא כאשר אמר: "הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ".

תמיד ראיתי בגדולי הנוסעים היהודים – בנימין הראשון והשני, יעקב ספיר והחיד"א – דמויות ללימוד וחיקוי וניסיתי ללכת בעקבותיהם. אבל תמיד גם בערה בי התשוקה להגיע למקומות ולמחוזות, לכפרים ולשבטים, שהם לא ביקרו בהם. נראה לי שבנסיעה זו לפפואה גינאה התקיימה ציפייה זו, שכן הגעתי לכפרים אשר לא ראו אדם לבן מימיהם, לבטח לא יהודי ולא רב.

ביקור קצר בפפואה גינאה מוכיח ללא ספק שהטענה שאנו חיים בכפר גלובאלי איננה נכונה. פפואה גינאה היא אחת המדינות הפרימיטיביות ביותר בעולם, מדינה שעדיין לא נחשפה לעולם המערבי. היא גם ידועה בתופעת הקניבליזם. שמונים אחוזים מבני המדינה גרים בכפרים, באיים נידחים ובבקתות ובתים לאורך הנהרות. רק שלושים אחוזים יודעים קרוא וכתוב ורק עשרה אחוזים מחוברים לאינטרנט. זו ככל הנראה גם הסיבה שפפואה גינאה עדיין איננה מצויה על מפת התיירות העולמית. אני אוהב לנסוע למקומות שבהם הגלובליזציה עוד לא דרכה וממילא גם לא דרסה את מה שהיה לפניה. כך מגלים פנים נוספות של העולם ושל האנושות.

פראיות טבעית מקורית

פפואה גינאה החדשה, או באנגלית פפואה ניו גיני, היא מדינה הנמצאת בחציו המזרחי של האי גינאה החדשה מצפון לאוסטרליה. בחלקו המערבי של האי נמצאת אינדונזיה. פפואה שוכנת באי טרופי בסמוך לקו המשווה ויותר מתשעים אחוז משטחה מיוער ביערות גשם. האי גינאה החדשה הוא האי הרביעי בגודלו בעולם.

אחד הנתונים המעניינים על פפואה הוא שבמדינה קיימים כ–800 שבטים הדוברים יותר מ–800 שפות שונות, ללא ספק המגוון הלשוני הגדול ביותר בעולם. ישנן שפות המדוברות על ידי כמה אנשים בודדים השייכים לשבט אחד, וחלק משפות אלו הולכות ונעלמות. השפות בגינאה מהוות כ–12 אחוז מהשפות הקיימות בעולם.

פפואה גינאה היא ארץ פלאית ופראית. השילוב הטבעי בין יערות הגשם, הנהרות העצומים, שוניות האלמוגים המרהיבות וההרים הגבוהים הופך את פפואה לפסיפס אדיר של שילוב אדם וטבע. פפואה היא מדינה שבה הטבע, האדם והתרבות יצרו שילוב מעניין, המהווה לדעתי חוויה בלתי רגילה לאדם המערבי, הרגיל לכבוש את הטבע ולא לחיות איתו. לאורך המסע באי הייתה לי תחושה שהעין והלב לא שבעים מלראות עוד ועוד מקומות יפים. כל זה גורם לפפואה להיות אחת המדינות המיועדות להרפתקנים בלבד.

כמובן, לא נסעתי עד לפפואה גינאה כדי לראות נופים מרשימים או לצורך הרפתקאות, אלא כדי לחפש את הנקודה היהודית. באתי לבקר את שבט הגוגודלה. קבלת הפנים בשדה התעופה בעיר הבירה פורט מורסבי הייתה מרגשת ומיוחדת. בני שבט הגוגודלה קיבלו אותי בשירת "הבאנו שלום עליכם" והניחו שרשראות פרחים על צווארי כמנהג המקום. הגברים היו עם כיפות לראשם והנשים לבשו שמלות עם מגיני דוד ומנורות.

שמועות על קיום יהודים באוקיאנוס השקט קיימות מזה זמן רב. הרעיון שיהודים נמצאים בפפואה גינאה החדשה או שחלק מהפפואנים הם בעלי שורשים ביולוגיים יהודיים עלה בתחילת החקר האירופי של האוקיאנוס השקט במאה ה–17. בתקופת הקולוניאליזם של האוקיאנוס השקט היו ספקולציות על קהילות יהודיות עלומות ועל האפשרות הסבירה של קיום שבטים אבודים באיים אלה.

בשני העשורים האחרונים של המאה השבע עשרה חצה החוקר וההרפתקן האנגלי הגדול וויליאם דמפיאר (1652–1715) את האוקיאנוס השקט פעמיים. על פי התגליות של דמפיאר, הייתה מחשבה שיש גזע של יהודים הקיימים בגינאה החדשה, והם עשויים להיות צאצאי עשרת השבטים. הוא הוסיף שאי אפשר להכחיש "שלרבים מהתושבים יש מאפיינים יהודיים ברורים מאוד". ד"ר ג'יימס אגן מולטון, מיסיונר מתודיסט, הגיע לאי כשלושים שנה מאוחר יותר, בשנות השישים של המאה התשע עשרה, ובילה שלושה עשורים באי. גם הוא הגיע למסקנה ששבט הטונגים הם ממקור ביולוגי שמי.

שירת המנון מדינת ישראל ותקיעה בשופר בג'ונגל. ראשי שבט הגוגודלה
צילום: אליהו בירנבוים

צאצאי השבטים האבודים

את שבט הגוגודלה פגשתי בג'ונגל ליד הכפר באלימו. המפגש היה מרתק. הוא החל בהעלאת דגל ישראל ובשירת התקווה. לא העליתי על דעתי שאשמע את שירת המנון מדינת ישראל במקום רחוק ונידח זה, במקום שבו אין קהילה יהודית וגם לא שגרירות ישראלית. חמש מאות איש קיבלו את פניי בשירה ובריקודים, תוך התרגשות מכך שאדם יהודי מארץ ישראל ומירושלים בא לבקרם. הם סיפרו במשך שעות על קורות השבט, על המסורות העתיקות שלהם ועל רצונם להתחבר מחדש למסורת ישראל. זקני השבט אף תקעו בשופר כדי לכבד את האורח מירושלים.

על כרזה מבד, שבני השבט החזיקו בקבלת הפנים, נכתב:

ברוכים הבאים לפפואה גינאה החדשה

גן העדן של השבט האבוד והנמצא בנימין שבט הגוגודלה

מי יתן והא–ל הקדוש והנורא ה' יברך אותך

אנו אוהבים את ישראל

ה', ברך את ישראל

המקור והיעד שלנו

ההתחלה והסוף

שבט הגוגודלה מונה כיום כ–50,000 איש, ומפוזר על פני כשלושים כפרים. רוב בני השבט הם נוצרים אבל מאמינים שיש להם שורשים יהודיים. המסורת שלהם היא שאבותיהם היו צאצאי השבטים האבודים והגיעו לפפואה מהמזרח או מאיסרלה יבש (ISARLE YAVESH) ובעיקר מיאבי סאבא (YABI SABA; בתרגום: המקום הראשון), הלא היא ירושלים. ואכן, בכל אירוע או שיחה שבהם הזכרתי את ירושלים בני השבט החלו להריע ולהתרגש.

לטענתם הם שמרו שבת וברית מילה עד שהגיעו המיסיונרים בתחילת המאה ה–20. הם סיפרו שהיה אחד מזקני השבט שעבר בין הכפרים כדי לבצע ברית מילה. הייתה לו סכין מיוחדת והוא השתמש בצמחים שונים כדי לרפא את מקום המילה. הם הדגישו שבין כל השבטים בפפואה גינאה רק שבט הגוגודלה קיים את ברית המילה. כיום, אותם אנשים מהשבט שמבקשים לשוב ליהדותם עברו ברית מילה. כמו כן הם נהגו לשמור על הרחקה בין איש ואישה בתקופת הנידה ועל טומאת האישה אחרי הלידה. בני השבט נהגו גם לתקוע בשופר כדי לכנס את השבט, וכן מי שטיפל באדם שנפטר היה צריך להיטהר לאחר שנגע במת. הם מאמינים ששפת הגוגודלה היא עברית בצורתה הטהורה והמדויקת ביותר.

בשנת 1931 הגיעו מיסיונרים בריטים ואוסטרלים לאי ופעלו במשך 15 שנה, שבהן דאגו שבני השבט יפסיקו לשמור שבת ויחלו לשמור את יום ראשון כיום המנוחה. כך קרה שכיום פפואה היא מדינה נוצרית אדוקה. הדבר הביא לדחיקתן של המסורות הפגאניות, אף שלעיתים בשבטים או באזורים מסוימים יש עדיין מסורות משונות וחלקם מאמינים עדיין בכשפים וברוחות רפאים.

מוצא תלוי מסורת

כאשר הגעתי לכפר באלימו, התברר לי שהם קוראים למקום "ארץ בעולה" (בעברית). זה הכינוי שהמיסיונרים נתנו למקום. ניסיתי להסביר למארחיי שלדעתי ביטוי זה איננו לשבח אלא לגנאי ובכל מקרה לא ראוי לדעתי לשמר שם שניתן על ידי המיסיונרים. הצעתי שהמקום יקרא "ארץ גאולה" והם קיבלו זאת בשמחה.

רוב בני השבט שומרים כיום את יום ראשון כיום הקדוש שלהם. בשנים האחרונות החלו חלק קטן מבני השבט לשמור את יום השבת כיום הקדוש מתוך רצון לשוב למסורת אבותם. בשנת 2005, שמר ראש השבט טוני וואיזה – שליווה אותי לאורך המסע – את השבת הראשונה על אדמת פפואה גינאה ובכך פתח את הצוהר לחזרה למסורת אבות. כיום, גם מי שהחל לשמור שבת עדיין נמצא בתהליך של בירור רוחני וחי במעין דואליות בין יהדות ונצרות: הם לומדים תורה וגם את הברית החדשה, הם מאמינים במשה אבל במקביל גם ביש"ו. מדובר על אמונה בנצרות משיחיסטית בשילוב אמונה ושורשים יהודיים.

לפני מספר שנים נקרא צוות מהמרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת לונדון לבדוק דגימות גנטיות אצל בני השבט בתקווה למצוא עדות חד משמעית למקורם היהודי. תוצאות הבדיקות לא היו חד–משמעיות. פרופ' פרפיט שערך את המחקר הציע שהמסקנה הראשונית של ניתוח זה היא שלמרות שנראה שבני הגוגודלה שונים משאר האוכלוסיות של האזור, לא נראה שיש להם קשר מיוחד לאוכלוסייה ים תיכונית כלשהי. למעשה השורש היהודי של שבט הגוגודלה מבוסס בעיקר על תורה שבעל פה שעברה בשבט מדור לדור. לשבט ולתושבי האזור כלל לא הייתה שפה כתובה וההיסטוריה הועברה מדור לדור בעל פה.

בכל מקרה, בני השבט מתייחסים אל עצמם כאל השבט ה–13 שאבד או שלא ידעו כלל על קיומו. הם הסבירו לי שבמסורת השבטית שלהם יש אמונה שיום אחד יבוא איש לבן וייקח אותם חזרה לארץ הקודש ויאשר את מוצאם. על פי אמונתם, ארון הברית והמטה של אהרן נמצאים בשתי סירות שהביאו אותם מארץ ישראל לפני שלושת אלפים שנה. הסירות שקועות בלגונה והם מצפים למצוא אותן כדי לאשר את מקורם היהודי ולשוב לדת אבותם. ימים יגידו.

פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון, י' באלול תשע"ז