הפילוסופים שלנו | נחם אילן

 

תפיסות האהבה והרצון של אבן דאוד וקרשקש לצד השקפת עולם ופסיקה מדינית אצל הרשב"א ואברבנאל, כדוגמאות לשפע מאמרים בספר יובל שכתבו תלמידים לכבוד מורם

אדם לאדם

מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ' זאב הַרְוִי על ידי תלמידיו במלאות לו שבעים

עורכים: שמואל ויגודה, אסתי אייזנמן, ארי אקרמן ואבירם רביצקי

מאגנס, תשע"ו, יד + 539 עמ'(עברית) + 173 עמ' (אנגלית)

ספר זה הוא מחוות אהבה והערכה לפרופ' זאב הַרְוִי, מחשובי החוקרים בדורנו את ההגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה. ייחודו בכך שכל הכותבים בו הם תלמידיו אשר כתבו בהנחייתו את עבודת הדוקטור שלהם. ספרי יובל יש רבים, ויש שיאמרו רבים מדי; ספר יובל כזה הוא חידוש מרענן ומחווה מרגשת, ואומַר כבר בראשית דבריי כי פרופ' הרוי ראוי לה.

זכיתי ללמוד אצל פרופ' הרוי כשהחל ללמד באוניברסיטה העברית לפני ארבעים שנה. ללא הילה, ללא גינונים, ללא כריזמה שקרנה מחלק מעמיתיו ובוודאי ללא מוניטין בקרב הסטודנטים, שכן היה אז עולה חדש, פילס פרופ' הרוי את דרכו וביסס את מעמדו כמלומד רחב אופקים, כמורה רגיש וכאדם עדין וישר בה בעת. הלקח העיקרי שאני נושא עמי משיעוריו הוא כיצד יש לחתור אל קריאה פשטית בהגות הימי ביניימית, מה הקשיים האורבים לפתחו של הקורא ומה "ארגז הכלים" שיכול לסייע בידו במשימתו היומרנית.

הספר נועד ל"תאבי דעת". חלק מן המאמרים קשים, וחלקם קשים מאוד למי שאינו חוקר מקצועי. לכאורה די בזה כדי לרפות את ידי הקורא הלא מקצועי. אך באמת אין מסקנה שגויה מזו. הספר הוא אתגר שכדאי להיענות לו. גילויי ההערכה המופלגת כלפי פרופ' הרוי מובעים בכל מאמר וספוגים ברוחו, ועל כן אינם גולשים לחנופה. שלושת פרקי המבוא מסייעים בידי הקורא הלא מומחה להיכנס בניחותא לעולמותיו של פרופ' הרוי ולרצות לצאת למסע המאמץ, המאתגר והמהנה של עיון בפירות תלמידיו, ומהם ללמוד גם על מעלת המורה שלהם.

אין בכוונתי לסקור את כל המאמרים שבספר אלא אעיר רק על ארבעה מהם. הספר מרים תרומה חשובה ובעלת ערך סגולי גדול בכל הסוגיות הנידונות בו הן בזכות הביבליוגרפיה העשירה והעדכנית, המעטרת כל מאמר, הן בשל חידושי הכותבים. ניכר בכל המאמרים כי נכתבו ברצון, בשמחה ומתוך מאמץ כן להעשיר את השיח המלומד ברוחו הטובה של פרופ' הרוי.

קריאה פשטית בהגות הימי ביניימית. פרופ' זאב הרוי בטקס פתיחת רחוב קרשקש בירושלים, 2011
צילום: יגאל איזנמן

ממשה עד משה

ד"ר רות בן מאיר משרטטת במאמרה "קווים לדמותו של משה רבנו בפרשנותו של הרמב"ן". ככל שנוקף הזמן הולכים ונחשפים ממדים נוספים בדמותו הענקית של הרמב"ן כאיש הלכה, כפרשן, כהוגה וכמנהיג. די להזכיר בהקשר זה את מחקריהם של פרופ' חביבה פדיה, של פרופ' משה הלברטל, של ד"ר שלם יהלום ושל ד"ר עודד ישראלי, שראו אור בשנים האחרונות וסיפקו תובנות חדשות ומאירות עיניים על מפעליו הספרותיים. על מרכזיותו של משה במקרא אין צורך להכביר מלים. דמותו של משה העסיקה מאוד את מיטב ההוגים היהודים בימי הביניים, והעניין חצה גבולות של זמן ומרחב. במאמרה בחנה בן מאיר את גישת הרמב"ן בארבעה עניינים עקרוניים הקשורים במשה, ומהם יתד מהם פינה לסוגיות נוספות.

ד"ר דוד מ' פויכטונגר ליבן במאמרו "בין תבונת–המסורת למסורת–התבונה: קווים בהגותו של הרשב"א ופסיקתו המדינית" שני מושגי יסוד הנתפסים פעמים הרבה כסותרים זה את זה או לכל הפחות יש מתח גדול ביניהם – תבונה ומסורת. רבי שלמה בן אַדְרֶת (כך יש להגות את שם אביו), 1235–1310, היה גדול חכמי ספרד בימיו. הוא חי בברצלונה שבצפון ספרד ועמד בקשר הדוק עם קהילות יהודיות לא רק בחצי האי האיברי אלא גם בפרובנס. הוא נודע בעיקר כתלמודיסט וכאיש הלכה דגול.

פויכטונגר מראה במאמרו כי פסיקותיו הרבות בענייני ציבור משקפות תפיסת עולם מורכבת אך עקיבה, וכלשונו: "גם אם הוא ביטא בשדה הפוליטי תעוזה פסיקתית המבכרת את תבונת הפוסק ומעצב המדיניות, לא הסכים לחרוג בכהוא זה ממסגרת המסורת המעצבת – כעיקרון מטה–פוליטי. זוהי הסיבה שניתן לראות בו שילוב מרתק של איש הגות שמרן ופוסק נועז, ואף מהפכן!" (עמ' 230).

פרופ' עמירה ערן ייחדה מאמר ארוך ומלומד ל"האהבה משחררת – השפעתה של תפיסת האהבה והרצון של ראב"ד על תפיסת האהבה והרצון של רח"ק". שני גיבורי מאמרה הם רבי אברהם אבן דאוד, בן המאה ה–12, שכתב את "אמונה רמה", חיבור המעסיק אותה כבר שנים רבות; ורבי חסדאי קרשקש בן המאה ה–14, דמות חריגה בנוף ההוגים היהודים בימי הביניים, שפרופ' הרוי הקדיש לו ספר מרתק בסדרת "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי", הרואה אור במרכז שזר.

ובכן, כבר בעיון ראשון מתברר כי ערן כרכה ביחד שני מושגי מפתח בהגות הפילוסופית בכלל – האהבה והרצון – ובחנה את מקומם בהגותם של ראב"ד ושל רח"ק, ובה בעת בחנה גם את השפעת הראשון על השני. אולם בעיניי, הפסקה החותמת מאפילה על ההישג העיוני ב–25 העמודים הראשונים של המאמר, שם כתבה בין השאר: "ייתכן שמתווה האהבה של אבן דאוד, המתחיל אף הוא בידיעה פילוסופית אך מסתיים בעשייה דתית, שגוּבּה באתוס מותו על קידוש השם, היה קרוב במיוחד ללבו של קרשקש, ששכל את בנו בפרעות קנ"א והתמודד יום ולילה עם ניצחונה היהיר של דת האהבה הנוצרית" (עמ' 364).

תאוקרטיה והומניזם

ד"ר מנחם רצון דן ב"אנטי–מלוכנות במשנתו המדינית של אברבנאל: בין תאוקרטיה להומניזם". רבי יצחק אברבנאל ריתק חוקרים בדורות הקודמים ובדורנו. די להזכיר בהקשר זה את מחקריהם מאירי העיניים של אביעזר רביצקי, אריק לווי וסדריק כהן–סקאלי. עד כה ניטש ויכוח האם אברבנאל היה הומניסט או תאוקרט. והנה בא רצון והראה במאמרו כי "עמדתו האנטי–מלוכנית של אברבנאל נגזרת משני הסברים שלובים זה בזה, תפיסה תאוקרטית בדבר שלטון הא–ל בד בבד עם עמדה הומניסטית המבטאת את זכות בני האדם לחיי חירות, כבוד ומימוש עצמי. הסבר זה מראה שאין מקום למחלוקת, והיא נובעת מאי הבנה של השקפת עולמו המדינית המקיפה של אברבנאל, כפי שהיא מתבטאת בפירושיו וחיבוריו" (עמ' 370).

בסוף הספר באו חמישה מאמרים באנגלית, ואני מצר על כך שלא תורגמו לעברית, גם אם הדבר היה כרוך בהוצאה כספית ממשית ושמא אף בעיכוב ההופעה של הספר. פרופ' הרוי בחר לחיות בארץ וללמד בה. עיקר הספר כתוב עברית, ואין תמה בדבר. דווקא בשל חשיבותם של המאמרים באנגלית ראוי היה להנגישם לקוראי העברית, שהם קהל היעד המובהק של ספר זה.

דובי הרוי, בנו של חתן הספר, עיצב בטוב טעם, ברגישות ובשנינות את העטיפה. בקווים עדינים צייר שתי דמויות, אחת בלבן ואחת באפור בהיר מאוד, המשיקות זו לזו ביד וברגל. עיון נוסף חושף כי בחלל שביניהן מסתתרת צללית ראש של זאב.

פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון, י"ט באב תשע"ז

מודעות פרסומת

פורסם ב-12 באוגוסט 2017,ב-גיליון עקב תשע"ז - 1044, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: