תשתית זהות משותפת | יהודה ברנדס

 

מדוע חובה ללמוד תנ"ך, במיוחד בארץ ישראל, מדוע בעולם הישיבות לא מרבים ללמוד אותו, והאם ניתן להעניק לו פרשנות אישית. שו"ת על חשיבותו של לימוד המקרא בימינו

א. למה ללמוד תנ"ך?

כי זה ספר הספרים. זו התורה שנתן ה' למשה מסיני, זה דבר ה' שנשמע בקול הנביאים, ואלו ספרי הכתובים שנכתבו ברוח הקודש, בנוסח שנקבע על פי חז"ל ככתבי הקודש והתקבל על כל העם.

ב. מתי ראוי להתחיל ללמוד תנ"ך?

חכמים קבעו שמשעה שילד מתחיל לדבר, אביו מלמדו שמע ותורה ולשון הקודש. "ואם לאו – ראוי לו שלא בא לעולם" (תוספתא חגיגה א, ב). כך נפסק בשולחן ערוך, ואין חולק: "מאימתי מתחיל ללמד לבנו, משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו: 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' (דברים לג, ד), ופסוק ראשון מפרשת שמע, ואחר כך מלמדו מעט מעט, עד שיהא כבן ששה או כבן שבעה, ואז מוליכו אצל מלמדי תינוקות" (יורה דעה, הלכות תלמוד תורה, רמ"ה ה). הווה אומר: ברגע שהילד יודע לדבר צריך להתחיל לשנן לו פסוקים ראשונים, ולהתקדם בהתמדה. הרבה לפני בית הספר. פעמים רבות בתלמוד פונים חכמים לילדים בשאלת "פסוק לי פסוקך". ההנחה היא שילד מישראל – תמיד שגור פסוק על פיו.

ג. למה דווקא תנ"ך, ומה עם תורה שבעלפה?

חובת לימוד תנ"ך אינה באה להוציא מן החובה והערך של לימוד תורה שבעל פה, הלכה ואגדה. כל אחד כפי כוחו ויכולתו. אבל בלימוד התנ"ך יש ערך מוסף מכמה בחינות:

  1. 1. זה דבר ה' ממש.
  2. 2. זה לימוד בסיסי המשותף לכל היהודים בעולם, ויכול להוות תשתית לשפה משותפת וזהות משותפת. אין שום מאמר תלמודי או לשון הלכה בשולחן ערוך המשתווים במידת הפרסום שלהם לקריאת שמע, ואין שום אגדת חז"ל המשתווה במידת ההיכרות עימה לסיפורי תשתית האומה בספרי בראשית ושמות.
  3. 3. התנ"ך הוא התרומה החשובה והבסיסית ביותר של עם ישראל לעולם. בסיס להפצת אמונת הייחוד, להנחלת ערכי היסוד של בין אדם לחברו, השאיפה לתיקון עולם ועוד.
  4. 4. בשונה משאר חלקי התורה, התנ"ך מכיל הכול: גם מצוות, גם אמונות ודעות, גם סיפורים, גם מאמרי חכמה.
  5. 5. אפשר ללמוד תנ"ך ברמות שונות ומגוונות, החל מהרמה הבסיסית של סיפורי ילדים בגן ועד סתרי תורה. כל אחד יכול למצוא בו כפי מידתו.

ד. מה יקרה אם כל אחד ילמד תנ"ך כפי דעתו ומידתו? זה לא מסוכן?

  1. 1. הרבה יותר מסוכן אם לא ילמד תנ"ך. הבערות היא אם כל חטאת והיא אחד הגורמים להתרחקות ולניכור שחשים רבים מבני ישראל, צעירים ובוגרים, בארץ ובעולם, מיהדותם.
  2. 2. כדאי להשתדל לפעול להפצת לימוד התנ"ך בדרך נאותה. מהי דרך נאותה? יש בזה דעות שונות ומחלוקות. אדרבה, ירבו המחלוקות ותרבינה הדעות ומתוך כך גם יתרבה לימוד התנ"ך.
  3. 3. הניסיון מורה שמי שמנסה לחייב ללמוד תנ"ך רק על פי דרכו, מדיר מן התנ"ך את רובו המכריע של עם ישראל שאינו מזדהה עם דרך זו. אין הבדל בעניין זה בין הכפייה ללמוד תנ"ך בדרך ביקורתית–מדעית שהייתה נהוגה בחינוך הממלכתי בארץ עד לא מכבר ובין החרמת דרכי לימוד שאינן על פי "דעת רבותינו" (רבותיו של מי?). ילמד כל אחד לפי דרכו ואמונתו, מבלי לשלול את הדרכים האחרות להנגשת התנ"ך לעם התנ"ך.

ה. מדוע בעולם הישיבות לא לומדים תנ"ך?

מדויק יותר לומר: מדוע בעולם הישיבות לא מרבים ללמוד תנ"ך. התשובה היא שבעת החדשה, עם הופעת "חכמת ישראל" והלימוד המדעי–ביקורתי של המקרא, שהיו בו גם השפעות נוצריות, המליצו רבים מחכמי ישראל להתרחק מלימוד התנ"ך מחשש להשפעות זרות וכפירה. עם זאת, לא נמנעו גדולי החכמים מללמוד וללמד תנ"ך ואף לחבר פירושים המתאימים לרוח הזמן ומתמודדים גם עם הביקורת.

כיום, ברוך ה', קיימת פרשנות ענפה לתנ"ך המתמודדת בהצלחה רבה עם קושיות הביקורת ואף נעזרת בחידושי המחקר המדעי להעמקת ההבנה והפרשנות ואפילו לחיזוק האמונה.

התנ‭"‬ך‭ ‬נוצר‭ ‬כאן‭, ‬וכאן‭ ‬סביבתו‭ ‬הטבעית‭. ‬יגאל‭ ‬צבן‭, ‬שדות‭ ‬שבעמק‭, ‬2017
מתוך‭ ‬התערוכה‭ "‬במקום‭ ‬הייתי‭", ‬המוצגת‭ ‬בגלריה‭ ‬אורייתא‭, ‬גני‭ ‬טל‭ ‬16‭, ‬הושעיה

ו. האם לימוד התנ"ך הוא חובה?

חלקים מסוימים הם חובה גמורה – קריאת התורה כולה במשך השנה בבית הכנסת, בתוספת קריאה אישית של "שניים מקרא ואחד תרגום", ההפטרות בשבתות ובימים טובים, המגילות במועדים, קריאת שמע כמצוות עשה מן התורה פעמיים בכל יום, מזמורי תהילים שנאמרים בתפילה בכל יום בפסוקי דזמרה, שיר של יום ותוספות בימים מיוחדים כדוגמת שבת וחג. מעבר לכל קריאות החובה הללו, שכדאי גם ללומדן ולהבינן, קיימת גם מצוות תלמוד תורה החלה על כל התנ"ך כולו.

ז. האם מותר לי ללמוד את התורה בפרשנות "מיוחדת לי"?

ודאי. אמנם יש ויכוח בשאלת הגבולות, אולם ברור שרבים מגדולי ישראל יעצו ללמוד את התורה מנקודת מבט אישית, ולהפנים את דברי התורה כאילו נאמרו אישית אליי. כמובן, הדבר צריך להיעשות מתוך זהירות וכובד ראש ובלא לבלבל חלילה בין המסר שאני מפיק לעצמי לבין הערכתי את גדולי האומה. כך לדוגמה כותב האדמו"ר מפיאסצ'נה באחת מדרשותיו על יעקב אבינו: "והנה בעניינו של יעקב אבינו אין לנו השגה, אבל כל איש ישראל צריך לדעת מה רמזה התורה אליו ואל מצבו" (דרך המלך , עמ' לג).

הרעיון חוזר פעמים אינספור בכתבי ראשוני החסידות. כל אדם צריך לשאול את עצמו בכל לימוד – במה הדברים מכוונים אליי ואל עולמי.

ח. האם יש משמעות מיוחדת ללימוד התנ"ך בארץ ישראל?

ודאי, ולכן אנו רואים תחייה עצומה של לימוד התנ"ך בארץ, בכל הרמות ובכל שכבות האוכלוסייה. ראשית, מעולם לא היה מצב שבו כל ילדי ישראל למדו תנ"ך מילדות ועד בגרות באופן קבוע, בנים ובנות, באי בית–כנסת בקביעות וכאלה שכף רגלם לא דרכה בו מעולם.

שנית, במשך דורות רבים הייתה אי ידיעת השפה העברית תנאי סף קשה למעבר ליהודי הגולה, ואילו בארץ, בזכות תחיית הלשון העברית כלשון הקודש, הפכו רוב חלקיו של התנ"ך להיות נגישים בנקל לרוב ילדי ישראל. שלישית, התנ"ך נוצר כאן, וכאן סביבתו הטבעית: לא רק הלשון, אלא גם הגיאוגרפיה, הצמחייה, האקלים, התגליות הארכיאולוגיות. מה שהיה בשביל יהודי הגולה מקום אקזוטי וקסום אך לא מוכר ולא ידוע הוא עבורנו הסביבה הטבעית. ולכן, התנ"ך עבורנו הוא ביאור לחיים בארץ ישראל, וארץ ישראל עצמה היא פירוש על דרך הפשט לתנ"ך.

ט. מה אפשר לעשות כדי לחזק את לימוד התנ"ך?

קודם כול ללמוד בעצמנו; בקביעות, בהיקף, בהעמקה. במקביל – להשתדל לשתף וללמוד עם אחרים: כל מי שרוצה ומתעניין מוזמן. כדאי לקבוע חבורות לימוד, חברותות, להשתתף בשיעורים. בבית ובמשפחה – הורים עם ילדים, אלו ואלו בינם לבין עצמם, האחים הגדולים עם הקטנים. בבית הספר – מעבר לחובות ול"חומר לבגרות". בתנועת הנוער, בחופשות, במקומות העבודה. כדי ללמוד פרק תנ"ך לא צריך הרבה הקדמות, זה הרבה יותר פשוט מדף יומי (אך לא תחליף! מי שלומד דף יומי או הלכה או משנה – אל יבטלנו מפני התנ"ך, אלא יוסיף). גם לא מוכרחים ספר – יש אפליקציה. גם לא חייבים מקום מסודר: בעת המתנה בתור, באוטובוס.

 הרב ד"ר יהודה ברנדס הוא ראש מכללת הרצוג

פורסם במוסף 'שבת', מקור ראשון, כ"ז בתמוד תשע"ז

מודעות פרסומת

פורסמה ב-24 ביולי 2017, ב-גיליון מטות-מסעי תשע"ז - 1041 ותויגה ב-, . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: