המפקד בתחילת הספר לא נועד רק למנות את עם ישראל בכללו – אלא לסדר אותו לקראת השראת השכינה במהלך מסעות המדבר, ועד ירושלים שלעתיד

ספר במדבר פותח במפקד בני ישראל:

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן (במדבר א, ב–ג).

מהי מטרתו של מפקד זה?

מעניין לראות שבמפקד זה לא מונים רק את המספר הכללי של האנשים יוצאי הצבא, אלא גם את האנשים "למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם". כלומר, במהלך המפקד כל אדם ואדם נמנה בשמו, אחר כך בדקו לאיזה בית אב הוא משתייך, אחר כך בחנו לאיזו משפחה מתייחס בית האב, ולבסוף – בן איזה שבט הוא. פסוק זה חוזר על עצמו 14 פעמים בפרק א'. חזרה זו מלמדת שמטרת המפקד איננה ידיעת המספר הכולל, וגם לא מספרם של אנשי כל שבט, אלא ייחוס כל אדם, לצורך סידור האנשים על פי שבטיהם. יש כאן דגש על האנשים הפרטיים שמהם מורכב העם.

איור: מנחם הלברשטט

בדמות המרכבה

לאחר מפקד זה, המסדר את האנשים לפי שבטיהם, ניתן לעבור לשלב הבא, המתואר בפרק ב':

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ.

כעת ניתן לסדר את העם לפי שבטים, ולקבוע את סדר המחנה. פרק ב' מתאר את מיקומו של כל שבט, כאשר כל המחנה כולו מסודר סביב המשכן. סידור זה איננו אקראי אלא בעל משמעות. מיקומו של המשכן הוא במרכז המחנה, כך שכל חיי המחנה סובבים סביבו וכל אחד מן השבטים נמצא במרחק שווה ממנו.

לכל שבט היה דגל – מפה ועליה ציור המסמל את השבט (במדבר רבה ב, ז). לפי המדרש, ארבעת הציורים היו כארבע הדמויות במרכבה שראה יחזקאל (א, י): אריה, אדם, שור ונשר. מחנה ישראל סודר לאור זאת בארבעה דגלים, כנגד ארבע החיות שבמרכבת השכינה.

וכאן אנו מגיעים לרעיון העמוק העומד בבסיס הנאמר בפרשה: סידור מחנה ישראל בהתאמה למרכבת השכינה הוא ביטוי להשראת השכינה בתוך המחנה. כאשר השכינה בשמים, הכרובים והאופנים הם המרכבה. אך כאשר השכינה שורה בארץ, כיסא ה' הוא הכרובים והמשכן, וכל מחנה ישראל הוא המרכבה.

משום כך פתח ספר המדבר דווקא בפרשה זו, למרות שמבחינה כרונולוגית קדמו פרקים ז–ט, העוסקים בחנוכת המשכן, למפקד. התורה מבקשת להציב תחילה את הרעיון שהמשכן הוא מרכז המחנה והמחנה הוא המרכבה כבסיס לכל הספר. רק לאחר מכן ניתן לספר על התנהלותו של המחנה, על מעשי האנשים ועל רמתם הרוחנית. לא ניתן להבין את המשמעות של כל הקורות אותם ללא אותה הקדמה.

המשך בירושלים

המיוחד בספר במדבר הוא השילוב של התיאור האנושי של העם עִם האידיאה הגדולה של המשכן ושל שכינת ה'. מחנה ישראל במדבר הוא מחנה אנושי שבתוכו שורה השכינה.

אותו שילוב הולך וממשיך עם ישראל גם לאחר הכניסה לארץ. הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ז הי"א) כותב שירושלים מקבילה למשכן:

שלש מחנות היו במדבר: מחנה ישראל והוא ארבע מחנות, ומחנה לויה שנאמר בה וסביב למשכן יחנו, ומחנה שכינה והוא מפתח חצר אהל מועד ולפנים. וכנגדן לדורות, מפתח ירושלים עד הר הבית כמחנה ישראל, ומפתח הר הבית עד פתח העזרה שהוא שער ניקנור כמחנה לויה, ומפתח העזרה ולפנים מחנה שכינה, והחיל ועזרת הנשים מעלה יתרה בבית עולמים.

מדברים אלה אתה למד שלכל אורך הדורות, גם החיים הטבעיים בארץ ישראל סובבים סביב השכינה. אותו סידור מחנה שהחל במדבר המשיך אף לאחר הכניסה לארץ, בירושלים.

ארץ ישראל נכבשה ונתקדשה פעמיים: פעם אחת על ידי עולי מצרים ("קדושה ראשונה"), ופעם שנייה על ידי עולי בבל ("קדושה שנייה"). להלכה, קדושה ראשונה בטלה לאחר שגלו ישראל ממקומם, ואילו קדושה שנייה לא בטלה גם בזמן הגלות (רמב"ם תרומות א, ה).

הגרי"ד סולוביצ'יק בספרו "על התשובה" (עמ' 307–306) מסביר את ההבדל בין שתי הקדושות: בקדושה ראשונה כבשו תחילה את כל ארץ ישראל ורק לבסוף כבש דוד את ירושלים. ההיאחזות בארץ נבעה מהכיבוש, ולכן כשבטל הכיבוש בטלה הקדושה. אולם בקדושה שנייה (זרובבל, עזרא ונחמיה) לא היה כיבוש: עם ישראל התיישב מסביב לבית המקדש, בכל ירושלים, ולאחר מכן בכל הארץ. נמצא שקדושת ארץ ישראל בזמן עזרא נבעה מקדושת המקדש ולא מן הכיבוש. לכן, כשם שקדושת המקדש אינה בטלה כי היא מפני השכינה, כך גם קדושת ארץ ישראל כולה אינה בטלה.

גם כיום, אם כך, כשאנו חיים חיים טבעיים בארץ ישראל, חיים אלו יונקים מהשכינה השורה במרכז המחנה, מקדושת ירושלים והמקדש. קדושת המקדש קיימת גם כיום (לפחות לפי הרמב"ם, בית הבחירה פ"ו הט"ז), ובכל זאת אנו מתפללים לקדושה המלאה בבניין המקדש במהרה.

אנו נפרדים בתודה מהרב מאיר שפיגלמן שליווה אותנו בעיוניו המעמיקים בספר ויקרא, ומקדמים בברכה את הרבנית שרון רימון, מלמדת תנ"ך ועורכת תוכן באתר התנ"ך של המכללה האקדמית הרצוג, שתלווה אותנו בספר במדבר

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון א סיון תשע"ז