חונק את הגרון | יונתן דה שליט

 

גופות משוספות גרון מעסיקות את הבלש מקס וולף בספר הראשון בסדרת מותחנים אלימים, והוא מתגלה גם כאב יחידני רך לבתו הקטנה. קשוח ואנושי

תיק רצח

טוני פרסונס

מאנגלית: יואב כ"ץ

עם עובד, 2017, 365 עמ'

"תיק רצח" הוא אחד מספרי המתח הטובים והמרתקים שקראתי בזמן האחרון. זו הייתה תחושתי בזמן הקריאה, עת הפכתי דף אחרי דף אל תוך הלילה, כדי להמשיך וליהנות. ואני אומר זאת גם עכשיו, לאחר חשיבה קצת יותר ביקורתית ומפוכחת, ולאחר שקראתי, יש להודות, דברים מסויגים שכתבו עליו אחרים.

"תיק רצח" הוא ספר המתח הראשון של הסופר והעיתונאי הבריטי הפורה והמצליח טוני פרסונס. מאז יצא לאור באנגליה ב–2014 התפרסמו כבר שלושה ספרים נוספים בסדרה שבה מככב הבלש מקס וולף. הקוראים, כך נראה, הצביעו בעד.

טוני פרסונס החל את דרכו בעולם הכתיבה כעיתונאי בעיתון המוזיקה האגדי NME – New Musical Express. בכתב עת זה הכיר את העיתונאית והידוענית ג'ולי ברצ'יל, ועמה התחתן. אני מזכיר אותה, כי היא תוזכר שוב בהמשך. לאחר מכן החל לפרסם ספרים מתקתקים ודרמטיים, ואלה זכו להצלחה גוברת והולכת. ספרו "גבר וילד" הפך לרב מכר עולמי, ובו הוא כתב על גבר שננטש על ידי אשתו, שהשאירה מאחור גם את בנם המשותף. בספר זה, כמו גם בספר "גבר ואשתו", עשה פרסונס שימוש בחומרי חייו: הוא נשאר לגדל לבד את בנו, לאחר שאשתו, ג'ולי, עזבה אותם. אגב, היא עשתה זאת פעם נוספת, לבעל ולבן נוספים.

ב"תיק רצח" – ספר מתח קשוח, אגרסיבי ומהיר – עושה פרסונס תפנית חדה מהז'אנר שבו התמחה, שאותו כינה Man Lit, כינוי מקביל ל"צ'יק ליט", המתייחס לספרות קלילה, רומנטית, עצובה–מתוקה, הנכתבת בדרך כלל על ידי נשים עבור נשים.

איך‭ ‬בוחר‭ ‬בוב‭ ‬הקצב‭, ‬בן‭ ‬דמותו‭ ‬המודרני‭ ‬של‭ ‬ג‭'‬ק‭ ‬המרטש‭, ‬את‭ ‬קורבנותיו‭? ‬ג‭'‬ק‭ ‬המרטש‭ ‬בקריקטורה‭ ‬מ‮–‬1889

הפנים ניפצו חלון

הספר פותח בפרולוג כפול. בראשון, מסופר על אונס ורצח קבוצתי מזוויע של נערה על ידי קבוצת צעירים אכזריים. בשני, מסופר על שוטר סמוי ביחידה ללוחמה בטרור שבניגוד להנחיית מפקדיו מחליט לפעול נגד חשוד שהוא משוכנע בכך שהוא עומד לפוצץ עצמו בעוד שניות ספורות בתוך תחנת רכבת הומה:

הסתובבתי במושב ודרכתי על הדוושה עד הסוף. המכונית זינקה לאחור, ואני נעצתי מבט באיש עם התרמיל האדום וטסתי לעברו. בזרוע אחת חיבקתי את מושב הנוסע לקראת ההתנגשות, וביד השנייה שעל גלגל ההגה לחצתי בכוח על הצופר והשארתי אותה שם, מבריח את הנוסעים התועים. הוא לא זז. אבל הוא הביט לי בעיניים בזמן שהבמוו הישנה טסה לעברו והשפתיים שלו כבר לא נעו בתפילה. חמש שניות. המכונית נכנסה בו בכוח. היא פגעה בו קצת מעל פיקות הברכיים, ניתצה את עצמות הירך בשתי הרגליים והעיפה את פלג גופו העליון אל אחורי המכונית. הפנים שלו ניפצו את החלון האחורי, והחלון האחורי ריסק את הפנים שלו. ואז העיפה אותו המכה לאחור, אל קיר לבנים ויקטוריאניות אדומות, והראש שלו התנפץ עליו כמו ביצה רכה שחבטו בה בקורנס. שלוש שניותיצאתי מהמכונית לאט. אנשים צרחו (עמ' 25–26).

השוטר הסמוי צדק. בתרמיל האדום הייתה פצצה רצחנית. קבלו את מקס וולף, גיבור הספר.

מקס וולף מתגורר לבדו עם בתו בת החמש, סקאוט, ועם כלב חמוד בשם סטן. ניתן לנו להבין שאמה של סקאוט איננה, מתה. מקס ממשיך לענוד את טבעת הנישואין שלו. זוכרים את נטישתה של ג'ולי ברצ'יל? את "גבר וילד"? מתברר שהסיפור חוזר על עצמו גם כאן. והסיטואציה הזו, מכמירת הלב, של משפחה קטנטונת, חסרה, כשהאבא והבת, ובדרכו גם הכלבלב סטן, עושים מאמצים אדירים להראות זה לזה שהם יסתדרו, שהם סדוקים אבל לא שבורים, שהאהבה שלהם תאפשר להם להתגבר ולהמשיך הלאה – חודרת ומשתרגת לה בתוך עלילת המתח הקשה והאלימה, ומקנה לספר איכות נוספת, מעוררת אהדה והזדהות. ה–Man Lit מחלחלת לתוך ז'אנר הבלשים הקשוח.

וולף מועבר מהיחידה ללוחמה בטרור ומחלק הרצח, ומיד מוזעק לזירת רצח מעוררת חלחלה: בנקאי צעיר ועשיר נרצח באכזריות במשרדו, כשגרונו משוסף במומחיות מפחידה. אף אחד לא שמע את זעקותיו, כי קנה הנשימה נחתך כולו בהינף אחד, והוא לא היה מסוגל להשמיע קול. זמן קצר לאחר רצח זה מתגלה גופה של נרקומן באחת הסמטאות המטונפות של הסוהו. גרונו שוסף באותו אופן ממש. האם רק שיטת הרצח זהה, או שיש דבר מה נוסף שמקשר בין שני הנרצחים, שעל פני הדברים אין משהו משותף ביניהם.

ברשתות החברתיות צצה דמותו של מי שטוען שהוא הרוצח. עד מהרה הוא זוכה לתואר "בוב הקצב", והתקשורת הופכת אותו עד מהרה לסלבריטי אפל, בן דמותו המודרני של ג'ק המרטש. איך בוחר בוב הקצב את קרבנותיו?

מקס וולף משוכנע שבוב הוא אדם חולה ומעוות שרוכב על גל הרציחות המתחילות להתרבות, וכי הרוצח האמיתי הוא מישהו אחר. החקירה מובילה אותו לבית ספר פרטי יוקרתי בשם פוטר'ס פילד, הנמצא מחוץ ללונדון, שהוקם על ידי הנרי השמיני ואשר באדמתו קבר המלך את כלביו האהובים. אגב, הביטוי פוטר'ס פילד – שמשמעותו המילולית היא "השדה של הקדר" – מתייחס לבתי קברות לעניים, שלא היה בידם או בידי משפחתם די כסף לרכוש אפילו חלקת קבר צנועה.

קשה לחשוב על כלביו האהובים של המלך הכול יכול כעניים חסרי כול, ובעצם השם האירוני הזה טמון רמז למציאות המעוותת וההזויה המיוחסת לבתי הספר הפרטיים באנגליה, שמשמשים בספרים רבים כר לעלילות אכזריות ומסמרות שיער. ב"תיק רצח" בחר פרסונס לשלב גם את לונדון המודרנית, האורבאנית, וגם את הפנימייה העשירה, הכפרית, כזירות מקבילות לעלילה שהוא טווה. זו מחווה כפולה, הן לספרי הבלשים המתרחשים בכפר האריסטוקרטי האנגלי והן למותחנים הקשוחים המתרחשים בעיר הגדולה והמנוכרת.

שובה לב

פרסונס מכיר היטב את העיר שלו. תחנת המשטרה שבה מוצב וולף ממוקמת בסאוויל רואו, רחוב החייטים היוקרתיים בלבו של רובע מייפר. הוא עצמו מתגורר עם בתו בלופט מול שוק הבשר בסמית'פילד, במזרח המחוספס של העיר. מוקד נוסף של הספר הוא חדר 101 בסקוטלנד יארד, המטה של משטרת לונדון. חדר זה הוא מעין מוזיאון המאחסן פריטים שונים ומשונים מזירות פשע. הוא אינו פתוח לקהל הרחב אלא רק לצוערי משטרה, האמורים לראות בעיניהם מה יכול להרוג אותם. וולף מגיע לחדר זה כדי לנסות לזהות את סוג הסכין שמשמש את הרוצח, ואולי גם כדי לקבל השראה קודרת.

שם הספר באנגלית הוא The Murder Bag, והכוונה היא לתיק שהכיל בעבר את הציוד והאמצעים שבהם השתמשו חוקרי הסקוטלנד יארד בזירות רצח. תרגום השם לעברית הפך אותו לדו–משמעי – בחירה לגיטימית, והתרגום של יואב כ"ץ רהוט וקולח.

לצידו של מקס וולף יוצר פרסונס דמויות משנה מושכות לב. יש לקוות שלפחות חלק מהן ילוו אותו גם בספרים הבאים בסדרה, ויקבלו נפח ועומק משל עצמן. באחד הקטעים המרגשים בספר, מתאר וולף את פגישתו עם אשתו של מפקדו רב פקד מאלורי:

"'ולך יש משפחה?', שאלה אותי הגברת מאלורי. 'יש לי ילדה קטנה', אמרתי. 'ההורים שלי נפטרו מזמן. אין אחים ואחיות', השתתקתי לרגע. 'אשתי לא אתנו'. היא חיכתה לעוד פרטים, אבל לא היו עוד. 'אני מבינה', אמרה. 'רק הבת שלי סקאוט. היא בת חמש'. בחשתי את התה שלי. 'אבל רק אני והיא'. הגברת מאלורי הנהנה. 'אז יש לך משפחה', היא אמרה וקנתה את לבי לנצח" (עמ' 109). הנה, המר–מתוק הזה שוב מתגנב לו לטקסט. ולפחות בעיניי זה עובד.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט' אייר תשע"ז, 5.5.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-7 במאי 2017,ב-גיליון אחרי מות - קדושים תשע"ז - 1030, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: