תחייה בארץ המגף | תומר קורינאלדי

אחר מאות שנים של שכחה, יהדות דרום–איטליה מתעוררת לחיים וסוחפת אחריה לא–יהודים רבים שבכולם פועמת אהבה גדולה לישראל. חוויות מליל הסדר בסיציליה

אני רוצה לשתף אתכם במסע אישי ייחודי שאני עובר בשנים האחרונות. אירועים מטלטלים שעברתי בחיי גרמו לי להפנות מבט פנימה ולהקשיב לקולות עמוקים בתוכי אשר נמשכו למקומות רחוקים ולזמנים אחרים. התחלתי לנוע במסע–עבר לחיפוש שורשים משפחתיים עתיקים, ולאט לאט הפך התהליך למסע–הווה שבו מתגלה לנגד עיניי התרחשות חיה ונושמת, עבר הבוקע מן האדמה, מנער את האבק מעל גבו ומתחיל לצעוד קדימה. קצרה היריעה מלספר על כל המקומות שבהם ביקרתי ועל כל האנשים שפגשתי, אולם בחרתי מספר תחנות ותמונות המייצגות את הדרך שעברתי ואת הדברים שנגלו לפניי.

א: קורינאלדו

יום הולדתי ואני במקום שאני יכול לומר בוודאות כמעט מוחלטת שאבות אבותיי הגיעו ממנו. עיירה איטלקית ימי–ביניימית טיפוסית עם רחובות צרים וציוריים וחומה סביב לה, וכנסייה עם כיכר רחבה. מבעד לחומות נשקפו אליי שכבות של מרבדים ירוקים שהשרו עלי שלווה נעימה, משולבת בהתרגשות על שהותי במקום המיוחד הזה הנושא את שמי.

ההחלטה להעמיק את המסע האישי שלי הביאה אותי לקחת שנת שבתון שאת רובה ביליתי באיטליה. בחרתי להתחיל במחוז שורשיי מארקה שבו התגוררתי תקופה. זהו מחוז לא ידוע המהווה שילוב של ים והרים מוריקים, יחד עם ארכיטקטורה איטלקית במיטבה. אהבתי את הרוגע והאנונימיות של מחוז מארקה, כמו גם של תושביו. הקב"ה סייע בידי וזימן לי את ג'ובאני וולריה המתגוררים בבירת מארקה, אנקונה. ג'ובאני עובד כפסיכולוג, בין השאר פסיכולוג לנוער בעיירה קורינאלדו, אך לדבריו ייעוד חייו הוא במימוש אהבתו הגדולה לעם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. חלומו הגדול הוא לבוא לארץ ולהתגורר בנגב. ג'ובאני החל במסע חקר שבו גילה מנהגים שעברו מדור לדור במשפחתו שהגיעה מהעיירה סן ניקנדרו והתפרנסה מחקלאות. המנהג המרתק מכולם הוא השארת חלק בקצה השדה לטובת העניים. אמנם פאה היא מצווה התלויה בארץ, ובכל זאת לא נוכל להתעלם.

ג'ובאני לא לבד. הוא מוקף ומנהיג קבוצה של אנשים, חלקם נוצרים, חלקם עזבו את הנצרות, חלקם רוצים להתגייר. המשותף לכולם – אהבה גדולה לישראל; ולחלקם הגדול – האמונה שיש להם שורשים עבריים. הם חוגגים חגים יהודיים, לומדים עברית ותנ"ך, שרים שירים בעברית, מגייסים תרומות למען חיילי צה"ל ומקיימים ביקורים בארץ הקודש. הם הרעיפו עליי הרבה חום ורצון ללמוד. לג'ובאני גם ידע רב שרכש במהלך השנים ובזכותו הוא מאתר שמות משפחה יהודיים ומקומות יהודיים.

בתקופה שלי במארקה התוודעתי גם לעושר היהודי המאפיין את האזור – בתי כנסת עתיקים המצויים בארבע ערים על החוף המזרחי – אנקונה, סניגליה, פאנו ופזארו, וכן בית הקברות היהודי של אנקונה, שבו מצבות כתובות עברית והוא מעיד על העושר הגדול של החיים היהודיים שהיו באזור. אנקונה היא עיר נמל, וישנה סבירות גבוהה שאבותיי הגיעו מספרד דרך אנקונה ואז התיישבו בקורינאלדו.

לא‭ ‬חשבתי‭ ‬שיש‭ ‬שם‭ ‬יהודים‭. ‬העיר‭ ‬פרוג‭'‬ה‭, ‬2016
צילומים‭: ‬תומר‭ ‬קורינאלדי

ב: פרוג'ה

קבלת שבת עם מרקו בפרוג'ה.

כשהגעתי לפרוג'ה לא חשבתי שיש שם יהודים. רציתי מקום יפה ונעים ללמוד בו איטלקית, ופרוג'ה התוססת, עיר של סטודנטים השוכנת במרחק נסיעה לא רב במונחי חו"ל מרומא ופירנצה, נראתה לי בחירה נכונה. לא חשבתי למצוא שם יהודים. פרוג'ה, בירתה הקסומה של אומבריה המכונה "הריאה הירוקה של איטליה", השרתה עליי אווירה מכושפת. ספרים על העבר מימי הביניים שקראתי באותו זמן ממש התחיו לי מול העיניים אל מול הטירות והכיכרות.

ואז פגשתי את מרקו. כשמרקו שמע שאני מישראל, הוא הביע התלהבות ורצון לבלות יחד והציע עצמו לעזרה בכל עניין שאצטרך. מרקו הוא איש פשוט שחי עם אמו ומטפל בה במסירות, ועם זאת מלא ידע כרימון וגם דובר אנגלית רהוטה, תופעה נדירה באיטליה. מרקו סיפר לי שלאביו שהגיע מסיציליה שורשים יהודיים ושעל ערש דווי גילה לו אביו שאמו האמיתית הייתה בחורה יהודייה–צרפתייה. מרקו סיפר שהגילוי הזה טלטל אותו וגרם לו לקרוא הרבה על היהדות. מבחינתו המפגש איתי היה הזדמנות גדולה והוא ביקש ללמוד עוד ועוד. הוא אמר לי שמבחינתו תפילה וקיום סעודות שבת בפרוג'ה הם חלום שמתגשם.

גם בהזדמנויות נוספות ובמקומות לא צפויים הקב"ה זימן לי מפגשים עם אנשים הקשורים או כמהים לקשר עם העם היהודי. מפגשים מהסוג הזה עשויים לשפוך קצת אור על נתון מאוד מעניין שסיפר לי הרב גדי פיפרנו, האחראי מטעם UCEI (איחוד הקהילות היהודיות באיטליה) על דרום איטליה. באיטליה מונהגת הפרדת דת מהמדינה וישנה חובה על כל אזרח להעביר 0.8% ממשכורתו כמס לארגון דתי כלשהו. ברומא שבה ישנם 13 אלף יהודים מוכרים, כ–11 אלף איש מעבירים את המס ל–UCEI. בדרום איטליה, שבה מוכרים כמה עשרות יהודים בלבד, מעבירים גם כן 11 אלף איש מס ל–UCEI. מיהם? החידה הזו הוליכה אותי להמשיך במסעי דרומה.

ג: סן ניקנדרו

ליל הסדר תשע"ו. סן ניקנדרו. חוגגים יחד הקהילה המקומית וחברים מישראל.

סן ניקנדרו הוא כפר קטן ומרוחק השוכן בחצי האי גרגנו לא רחוק מהים. לאנשיה החמים והפשוטים דיאלקט ייחודי, המערב ספרדית באיטלקית. רובם חקלאים. את הקהילה מנהיגים לוצ'יה ומתיאו ליאונה גווארנו, והם אירחו אותי בחום ובנדיבות בתקופת שהותי שם. מתיאו הוא חקלאי וכורם המתגאה ביין הכשר והמשובח שהוא מפיק מגפניו.

שלא כמו שאר התחנות ששהיתי בהן, סן ניקנדרו הוא מקום מוכר במידה מסוימת ליהדות איטליה. קצרה כאן היריעה מלספר על הקהילה היהודית המופלאה שהוקמה בכפר הנידח הזה. הקהילה הוקמה על ידי אדם בשם דונטו מנדוציו בשנות ה–20 של המאה הקודמת. מנדוציו קיבל חזיונות לילה שבהם נאמר לו שעליו לעזוב את הברית החדשה ולדבוק בישנה. בעקבות זאת החל לקיים את מצוות היהדות והשפיע על רבים מבני הכפר ללכת בעקבותיו. רבים מבני הקהילה התגיירו ובסוף שנות ה–40 עלו עשרות אנשים לארץ והתיישבו בצפת וסביבותיה. את הקהילה המשיכו להנהיג ארבע נשים שהעבירו את מסורתו המיוחדת של מנדוציו, הכוללת גם שירים שכתב בהשראת חזיונותיו למשפחותיהן.

הכוח הנשי המשיך להנהיג ובית הכנסת הוקם על ידי נשים שהעלימו מדי חודש סכום מסוים מבעליהן, וכך אספו את הסכום הדרוש לקניית בית כנסת. כיום הקהילה כוללת כ–40 נפשות, שחלק מהם התגייר (בעיקר נשים). הגעתי למקום לקראת פורים. נס קטן ראשון היה לנו עם הגעת מגילת אסתר ממילאנו ברגע האחרון ממש, באדיבות ר' אריאל פינצי, רבה של הקהילה בנאפולי. נס גדול עוד יותר התרחש לקראת פסח, עת נקראתי על ידי UCEI לערוך את הסדר עם הקהילה. בסייעתא דשמיא ובאדיבות דילים מיוחדים התארגנה משלחת של חברים שהגיעו מירושלים, ממש רגע לפני החג, ולראשונה מאז הכנסת ספר התורה לבית הכנסת התקיים בו מניין. החיבור בין סן ניקנדרו לירושלים היה חזק ומיידי, גבוה משפה ותרבות; חיבור רוחני שביטא את עוצמתו של החג. חגגנו יחד את החירות האנושית לבחור ברוח, מעבר למצרים של זמן ומקום, ולחוש את המשפחתיות הייחודית של עם ישראל.

הכותב‭ ‬ומתיאו‭ ‬ליאונה‭ ‬בסן‭ ‬ניקנדרו‭, ‬מחזיקים‭ ‬בידם‭ ‬מגילת‭ ‬אסתר‭ ‬שהגיעה‭ ‬ממילאנו

ד: טראני

בינות הסימטאות הצחורות והמעוצבות של טראני הגעתי לבית כנסת קטן ומיוחד שנאנס לכנסייה לפני קרוב ל–500 שנים ולפני כ–11 שנים שב למורשתו המקורית. זהו בית כנסת המספר את סיפור תחייתה המחודשת של יהדות דרום איטליה אחרי מאות שנים. סיפורם של המרני (אנוסים).

ממחדשי בית כנסת והאחראי עליו הוא פרנצ'סקו לוטורו, גר צדק ומוזיקאי מפורסם המקדיש את חייו להוצאת שירים שנכתבו על ידי אמנים יהודים שנספו בשואה. פרנצ'סקו יוזם מדי שנה פסטיבל יהדות הנקרא "לך לך". במהלך השבוע העיר לובשת יהדות. בית הכנסת מתמלא שיעורים ותפילות, בספרייה העירונית מתקיימים סימפוזיונים והרצאות, באודיטוריום המקומי מוצגים אירועי תרבות ומוזיקת לדינו וכלייזמר ומסעדת גורמה מוכשרת לטובת האירוע.

באותו שבוע התוודעתי למקום ונמשכתי לשוב אליו. כאשר ביקשתי מפרנצ'סקו להגיע לשבת לבית הכנסת חשבתי שאהיה שם לבדי שכן הוא פעיל רק בחגים ובאירועים מיוחדים, אך השמועה פשטה ונקבצו למקום מספר נשמות לעשות איתי את תפילות השבת וסעודותיה. כל איש ואישה הם עולם מלא, אנשים שחיה בהם כמיהה עזה לחיות חיים יהודיים ואף להתגייר. כל אחד הוא סיפור בפני עצמו. דוגמה אחת היא לורנצו, מנהל בית דפוס בעל זקן מהודר שביקש לשהות במחיצתי כל כמה שיוכל כדי, לדבריו, להרוות את צימאונו. לורנצו לומד לבדו עברית ויהדות וההשתוקקות שלו ללימוד תורה דמתה בעיניי לזו של בחור ישיבה בתחילת דרכו. הוא ואשתו אנג'לה העניקו לי תחושה חמה של בית ושייכות ואף הכשירו לרגל העניין חלק גדול מהכלים במטבחם. במהלך שהותי במקום נפתחה קבוצת ווטסאפ בניהול גבאי בית הכנסת מריו, שגם לו שורשים יהודיים ממצרים (משפחת רקח), והשם שניתן לה הוא קבוצת הגרים של טראני. בקבוצה מעבירים ברכות, תמונות ודברי תורה בתקווה שיום אחד הקבוצה תהפוך לקהילה פעילה.

טראני היא עיר נמל עתיקה עם עבר יהודי עשיר ומשגשג מבחינה רוחנית וכלכלית בימי הביניים ובמיוחד בתקופת המלך פרדריקו השני, שלו, על פי השמועה, שורשים יהודיים. ניתן לציין את ר' ישעיה דטראני, מבעלי התוספות, את נכדו הריא"ז וכן את המבי"ט כשלושה מגדולי התורה שחיו בטראני. אבל לא רק טראני, איזור פוליה כולו היה ידוע כאזור עם תרבות יהודית משגשגת עד כדי כך שרבנו תם נכדו של רש"י אומר בספר הישר "כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו" (ערים בפוליה). בשיטוטיי במרחבים הירוקים ומשיבי הנפש של פוליה הטבולה בעצי זית וגפנים התוודעתי לכך שהתחייה היהודית מאפיינת לא רק אנשים פרטיים. בטראני עצמה, מלבד בית הכנסת, נפתח מוזיאון ליהדות. בלצ'ה שבדרום פוליה נפתח מרכז לתרבות יהודית ממש בזמן שהותי, וזאת לצד מחלקה באוניברסיטה ללימודי עברית ותרבות ישראל, מוזיאון העוסק בפליטי השואה ועוד.

העיירה‭ ‬קורינאלדו ‭, 2016

ה: סיראקוזה

ליל הסדר תשע"ז. בית כנסת בסיראקוזה, שוב עם קבוצת חברים מישראל. בית הכנסת הקטן והמשפחתי הוקם לפני כשבע שנים על ידי הרב סטפנו די מאורו, שעלה בינתיים לישראל. כיום ממשיך לשמור על הגחלת במסירות תלמידו גבריאל ספניה, שמקיים בבית הכנסת תפילות מדי שבת. סיראקוזה היא עיר נמל ציורית עם עבר יהודי מפואר. פעלו בה בעבר שנים עשר בתי כנסת, ורובם הומרו לכנסיות. בעיר מצוי גם המקווה העתיק באירופה, המשמש כיום מוזיאון ברובע היהודי של העיר.

לבית הכנסת נאספות נשמות מכל האזור המזרחי של סיציליה ואף מחבל קלבריה, השפיץ של המגף האיטלקי. כל אחד עם שם מיוחד וסיפור מיוחד משלו. למשל סרג'יו אבנר, שחגג כילד את ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים בלי להבין מדוע ובהמשך התנדב בקיבוץ רוחמה, וסמי מרנו, שילדו סירב לאכול בשר חזיר כבר בגיל שלוש והפציר בו לקחת אותו לבית כנסת. לחלק מהסיפורים התוודעתי בערב מרגש שהתקיים כאן ובו הגיעו נציגי הקונגרס הציוני מהארץ כדי להכיר את צאצאי האנוסים ולתמוך בהם.

בשבילי האירוע הזה היווה הפתעה מיוחדת שהשתלבה במסלול החיים האישי שלי, שבו שבתי לאיטליה אחרי שמונה חודשים, והפעם בכובע של תלמיד בכולל מחניים ובחסות הרב אליהו בירנבוים ומכון עמיאל. בתקופה זאת שיניתי לחלוטין את מסלול חיי בעקבות המסע שאני עובר, המתחבר אצלי לתחושת ייעוד עמוקה. חזרתי לבית המדרש שאותו עזבתי לפני עשור וחצי, שבהם הקדשתי את עצמי לעולם הטיפול והמחקר. אני חש בשיבה זו חיבור לשיבה אחרת, עמוקה הרבה יותר, חזרתן של נשמות תועות מאות שנים אחורה לזהות העמוקה שלהן ואולי גם באופן פלאי חזרה של נשמתי שלי לאותם מקומות.

את ליל הסדר המיוחד הזה חגגנו בעברית ובאיטלקית, בתחושת ניצחון אמיתי של נצח ישראל על העומדים עלינו לכלותנו ולא יכולים לנו כאן בסיראקוזה ובכל מקום שהוא.

תומר קורינאלדי הוא דוקטור לפילוסופיה במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בראילן, יו"ר עמותת קשר חי ותלמיד במכון עמיאל ובכולל להכשרת רבנים בתפוצות שבישיבת מחניים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ח ניסן תשע"ז, 14.4.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-19 באפריל 2017,ב-גיליון חוה"מ פסח תשע"ז - 1027. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: