אליעז‭ ‬כהן
ושוב‭ ‬הירח

הַיּוֹם‭ ‬הַיָּרֵחַ‭ ‬יִזְרַע
אֲפִלּוּ‭ ‬שֶׁאֶתְמוֹל‭ ‬
הָיָה‭ ‬אָסוּר
וְרָאִינוּ‭ ‬שֶׁקְּצָת‭ ‬הָיָה‭ ‬נִגְרָע
מִכַּדּוּרִיּוּתוֹ‭ ‬שֶׁל‭ ‬אֶמֶשׁ‭.‬

הַיּוֹם‭ ‬הַיָּרֵחַ‭ ‬יִזְרַע
יַטְבִּיעַ‭ ‬זְנָבוֹת‭ ‬מְנַצְנְצִים
כְּמוֹ‭ ‬שֹׁבֶל‭ ‬כּוֹכָבִים‭ ‬אֵינְסוֹפִי
שְׁבִיל‭ ‬חָלָב‭ ‬וּדְבַשׁ‭ ‬תַּחַת‭ ‬לְשׁוֹנֵךְ

הַיּוֹם

——————-
מירון‭ ‬ח‭. ‬איזקסון
כי‭ ‬אין‭ ‬מספר

כִּי‭ ‬אֵין‭ ‬מִסְפָּר‭, ‬אֶפְֹשָר‭ ‬אוּלַי‭ ‬
לְהִתְחַכֵּם‭ ‬וּלְהוֹסִיף‭ ‬אֶחָד‭ ‬וְעוֹד
עַד‭ ‬שֶגַּם‭ ‬הוּא‭ ‬נִגְמָר‭, ‬אֵין‭ ‬דָּבָר‭ ‬שֶׁאֵינוֹ
מִסְתַּיֵּם‭, ‬אֲפִלּוּ‭ ‬הַסְּפִירָה‭ ‬שֶל‭ ‬הַמַּמְשִׁיכִים‭.‬

אֲבָל‭ ‬יֵֹש‭ ‬גַּרְגִּירֵי‭ ‬חוֹל‭ ‬שֶׁכְּבָר‭ ‬מִחוּץ‭ ‬לַמִּסְפָּרִים
וְגַם‭ ‬כּוֹכָבִים‭ ‬שֶסִּיְּמוּ‭ ‬אֶת‭ ‬הַמִּנְיָן‭,‬
וְאָנוּ‭ ‬בְּכָל‭ ‬זֹאת‭ ‬קוֹרְאִים‭ ‬לַמִּסְפָּר‭ ‬הַבָּא‭ ‬שֶיַגִּיעַ‭,‬
לֹא‭ ‬נוֹחַ‭ ‬בִּלְעָדָיו‭, ‬הוּא‭ ‬אֵינוֹ‭ ‬בָּא‭ ‬כִּי‭ ‬אֵינֶנּוּ‭.‬

וְאִם‭ ‬יֹאמְרוּ‭, ‬יֵֹשׁ‭ ‬לוֹ‭ ‬שֵׁם‭ ‬וְרַק
עִנְיָן‭ ‬שֶׁל‭ ‬זְמַן‭ ‬עַד‭ ‬שֶׁיַּגִּיעַ‭. ‬הֲרֵי‭ ‬עֻבְדָּה
שֶׁהַצְּלִילִים‭ ‬הֵם‭ ‬מֵהַסּוּג‭ ‬הַנִּמְֹשָךְ‭ ‬הַזֶּה
וְהַפְּסַנְתְּרָן‭ ‬הַמְּחוֹנָן‭ ‬לִמֵּד‭ ‬אוֹתָנו‭ ‬נִגּוּן‭ ‬לְלֹא‭ ‬פְּסִיק‭,‬
וְכָל‭ ‬תָּו‭ ‬נִפְרָד‭ ‬שֶלּוֹ‭ ‬הָיָה‭ ‬הֲמוֹנִים‭.‬
אֲבָל‭ ‬בַּסוֹף‭ ‬אֵין‭ ‬כְּבָר‭ ‬מִסְפַּר‭ ‬נִבְרָא‭ ‬שֶיְּדַבֵּר‭ ‬עִמָּנוּ‭,‬
וְיֵֹש‭ ‬לִֹשְמֹר‭ ‬עַל‭ ‬אֵלֶּה‭ ‬שֶעֲדַיִן‭ ‬מַסְכִּימִים‭ ‬לִסְפֹּר‭.‬

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"א ניסן תשע"ז, 7.4.2017