שירים: פנינה גפן, רוני אלדד
פנינה גפן
מָתַי
מָתַי לָאַחֲרוֹנָה לָחַשְׁתְּ אֶת שְׁמֵךְ
וְרַעַד עָדִין הֵחֵל פּוֹשֵׁט בָּךְ
מָתַי לָאַחֲרוֹנָה הָלַכְתְּ יָד בְּיָד
עִם עַצְמֵךְ
וּבֵינֵךְ לְבֵינֵךְ הָאֲוִיר הָפַךְ
חַם וּמָתוֹק
מָתַי הִתְבּוֹנַנְתְּ אֶל הַסֶּדֶק הַפָּצוּעַ שֶׁל לִבֵּךְ
וְנִחַמְתְּ אוֹתָךְ
בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים
מָתַי בָּכִית עַל מִשְׁכָּבֵךְ בַּלֵּילוֹת
מִגַּעְגּוּעַ צוֹרֵב אֵלַיִךְ
חַבְּקִי אוֹתָךְ
אַמְּצִי אֶל לִבֵּךְ בְּאַהֲבָה וְשִׁכָּרוֹן
מֵהֱיוֹתֵךְ
מֵחֲלוֹמוֹתַיִךְ
מִכִּשְׁלוֹנוֹתַיִךְ
הִסְתַּכְּלִי בָּרְאִי
וּרְאִי
אִשָּׁה בִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם
—————
רוני אלדד
*
מַה בֵּין הָרָצוֹן לָקוּם מִיָּד
וְהַיְּדִיעָה שֶׁהָרֶגֶל רְדוּמָה,
וּמַה בֵּין הַגּוּף הַמֻּנָּח כָּבֵד בַּמִּטָּה
וּבַקָּרַת הַתְּנוּעוֹת מֵהַחֶדֶר הָאַחֵר לִשְׁמֹעַ
אִם מַשֶּׁהוּ פִּתְאוֹם נָפַל
אִם מִישֶׁהוּ נִבְהַל אִם בָּא גַּל
גָּדוֹל מִדַּי וּמַה
בֵּין הָרָצוֹן לְהַפְלִיג בִּדְבָרִים, הַחוּצָה, הַחוּצָה,
וּבֵין הַהַחְלָטָה לְהַקִּיף אֶת הַגּוּפִים שֶׁלָּכֶם כְּגַלְגַּל
לִהְיוֹת כְּלוּם מִלְּבַד חֹמֶר מְבוֹדֵד,
וּבֵין הָרֵאוֹת הַמִּתְרוֹקְנוֹת מִבְּדִידוּת אוֹתוֹ הַחֹמֶר בְּדִיּוּק
וּמַה
בֵּין זְרָמִים חַמִּים שֶׁבַּחוּץ וְהַנַּהֲמָה: הֲיִי נְכוֹנָה לְהַמְרָאָה
מַה בֵּין זֶה וּבֵין פַּחַד הַגְּבָהִים הַנּוֹרָא
וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמַּפְצִיעָה עַד זוֹב
וְשַׁעֲוַת הַכְּנָפַיִם, הַהוֹלֶכֶת וְנָמַסָּה
בֵּין הַמִּרְוָחִים: שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת לַהֲנָקָה
וּבֵין הַצָּמָא לְמַיִם דַּוְקָא מֵהַבּוֹר הָרָחוֹק
וּבֵין הָרָצוֹן לִקְלֹעַ צַמָּה חֲדָשָׁה מִכָּל מַה שֶׁפָּרַע הַלַּיְלָה
לֶאֱחֹז בְּמַפְתֵּחַ מִי אוֹהֵב מַה
לֹא לְהַרְפּוֹת לֹא לָזוּז בַּחִבּוּק
גַּם כְּשֶׁהָרֶגֶל נִרְדְּמָה
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ד' ניסן תשע"ז, 31.3.2017
פורסם ב-31 במרץ 2017,ב-גיליון ויקרא תשע"ז - 1025, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.
השארת תגובה
Comments 0