מחזיר אותנו לגלות | עודד כיטוב

מעצם טבעו, מתפקד בית המשפט העליון כגוף המנוגד לאופייה היהודי–ייחודי של המדינה, באשר הוא מתייחס אליה ממבט אוניברסלי–מתבולל. קריאה להקמת גוף מקביל: בית משפט לחוק ישראל

שורשיו של בית המשפט העליון בישראל נעוצים בתקופה שלפני קום המדינה. השופטים הראשונים – לפחות רובם – כיהנו כשופטים במערכת המשפט הבריטית, ואך טבעי היה להשתית את המערכת הישראלית שקמה יש מאין על עקרונות המשפט האנגלי, כל עוד לא נאמר בפירוש אחרת.

השופטים עצמם – בדרך כלל יוצאי גרמניה שהיוו השכבה המשכילה בארץ – רובם או חלקם למדו משפטים עוד בטרם עלייתם ארצה. בחוגים האלה, ובאקדמיה בכלל, היתה רווחת, בנוסח חבורות "ברית שלום", התנגדות לעצמאות והסתייגות מהכרזת הריבונות. מדרך הטבע, גם כשזו קמה ונהייתה, לא ראו בה החוגים הללו אירוע היסטורי משמעותי, מלהיב ובר–קיימא, אלא סוג של הרפתקה חולפת, אשר במוקדם או במאוחר תסתבך ללא מוצא בסתירה פנימית מובנית שתערער את עצם קיומה.

אף ייתכן שאותם שופטים שהסכימו לבנות את המערכת החדשה ראו בעצמם, במודע או שלא במודע, שליחים שתפקידם לאלף בינה את המערכת הרומנטית הציונית שעירבה חלומות היסטוריים–יהודיים עם מציאות ריאלית, ולהציב לפני קהל הבּורים – כולל בן גוריון וה"אוסט יוּדֶע" שלו – את המציאות האירופית–מודרנית כפי שהיא, חפה מכל סממן לאומי או יהודי.

גם כשבמערכת הפוליטית–ממשלתית – בעיקר בשנותיה הראשונות – מושלים בכיפה מנהיגים חזקים וחסרי מעצורים כבן–גוריון ודומיו אשר מתנהלים לפי דרכם הרומנטית, המערבבת מציאות ודמיון, ו"אינה מתפעלת" יתר על המדה מכבוד בית המשפט וערכיו הזרים, הרי בית המשפט ממתין להם בפינתו בסבלנות, ובכל שעת כושר, בכל רגע של חולשה, בכל צומת דרכים ובאין כוח הכרעה, יוצא הוא ממאורתו ומכריע כמתבקש מעצם הגדרתו ו"תפקידו" המושרש ונטוע בזמן, במצב ובמנטליות של טרום–מדינה, "לטובת" השוויון המנוכר, המבוֹלֵל, האובייקטיבי, האוניברסלי, ובקיצור: הגויי.

ההשפעה המצטברת של ההכרעות הללו, שחוט שני אחד עובר ביניהן, מחזקת את כוחו וסמכותו וכבודו של בית המשפט, כ"קבוע" המייצב את חיינו, ומחליש את כוחה של המנהיגות הפוליטית. האחרונה מכפיפה מראש את ההכרעות המוטלות לפתחה השכם והערב מתוך המציאות המשתנה לרוח המנוכרת הצפויה לעלות מבית המשפט.

‭"‬שפוטים‭" ‬של‭ ‬מערכת‭ ‬זרה‭ ‬לרוחנו‭. ‬הגשר‭ ‬המוביל‭ ‬לבית‭ ‬המשפט‭ ‬העליון‭, ‬2016
צילום‭: ‬Zack Wajsgras‭, ‬פלאש‭ ‬90

לעומתיות קבועה

המתואר כאן לא בא לצעוק חמס או להעלות טענות כלפי מאן דהוא, אלא להיפך – להסביר את "הגיונו" של המצב הקיים ואת שורשיו או מקורותיו. בית המשפט העליון ברוב המקרים אכן "עושה את תפקידו" ו"פועל ביושר" לאור המתחייב מעצם הגדרתו הראשונית. אלא שחשוב למקם אותו במארג חיי המדינה ולהבין כי הוא איננו אמור לבטא או לייצג את המדינה היהודית הריבונית כמות שהיא, אלא לשפוט אותה מבחוץ, לאור הערכים הבינלאומיים הרווחים בעולם המודרני, המנוכרים מטבעם לכל שיקול יהודי–ייחודי.

במובן מסוים ניתן לומר שבית המשפט העליון מחזיר אותנו ל"מצב הגלות", שבה "אויבינו פלילים". כלומר, אנו "שפוטים" של מערכת זרה לרוחנו, שלא אנו יצרנו אותה מתוכנו, ושעל–כן גם במקרה הטוב ביותר, כאשר אין שמץ כוונה לקפח אותנו כיהודים, לעולם לא נוכל לצפות ממנה לבטא את הצדק והאמת הנחווים לנו מפנימיותנו היהודית. בקצרה ניתן לומר שגם אם בית המשפט אינו נראה כמתנגד חזיתית, לעולם הוא "עומד מנגד" לעם (היהודי) ולתורתו–תרבותו, למדינתו (הריבונית) ולציונות (כתנועה גאולית).

אין זאת אומרת שהעם בישראל הכריע לטובת יהודיותו–ייחודיותו או שהמדינה הציונית רואה בבירור את עצמה כמהפכה–גואלת. אדרבה, נכון לתאר את מצב העם והמדינה כיום כפסיחה מתמשכת על שתי הסעיפים: רצון לנורמליות של עם–ככל–העמים מחד גיסא, וגעגוע עמוק לביטוי ייחודיות מדינית–יהודית שתיתן פשר לגורל היהודי המיוחד, לאופיו השונה מכל עם ולגאולה המובטחת לו, מאידך גיסא.

את הפסיחה הזו מייצג במובהק בעיקר הציבור המסורתי, אבל גם אצל שאר הזרמים היא קיימת. מצד אחד, הדתיים והחרדים אינם נוטים לדבר בפה מלא על מדינה יהודית–ייחודית טוטאלית, ומצד שני גם הקרויים "חילוניים" לא מעוניינים ברובם במדינה חפה לגמרי מיהודיות. כך נמצא שהפסיחה שולטת בכיפה, יחד עם נטייה די ברורה לכיוון היהודי. לעומת כל אלה, בית המשפט כבר הכריע – הוא לעולם יְיַצג את הצד ה"נורמלי", האדיש ומנוכר לכל היבט יהודי–ייחודי. כוחו של בית המשפט, על אף שמבחינה ציבורית הכרעותיו מתיישבות על לב מיעוט זניח בעם, נובע כמובן מכך ש"ברי ושמא ברי עדיף"; אין לו לבג"ץ צורך להתמודד עם הכרעה הופכית–לו, אלא עם פסיחה פצולת–אישיות ולכן נעדרת כוח עמידה.

כלל לא נעים לחיות בפיצול ולהלך כפיסח, אך עוד פחות נעים לחוש שמתקלסים בך, מנצלים את חולשתך ומחליטים בעבורך בניגוד לנטיית לבך הטבעית. ועוד זאת: לכאורה בית המשפט בהכרעותיו הנוכריות מאזן את הנטייה לכיוון היהודי, אך אבוי לו לאיזון כזה המנציח את הפסיחה. לא נוצרת הרמוניה בין שתי הרגליים אלא נטרול הדדי, "תיקו" התוקע את הפיסח במקומו ומונע ממנו אף את היכולת להלך בפסיחה.

רוח עם הארץ

כידוע, נוטה בית המשפט להצהיר כי "בתוך עמו הוא יושב". כיצד מתיישב הדבר עם הניגוד המובנֶה המתואר בין העם לשופטיו–מבחוץ? התשובה הפשוטה היא ש"עמו" של בית המשפט הוא עם "הארץ", הנקרא מדרך הטבע על ידי שופטינו. ממנו הם למדים על "מצב העם" ומצב רוחו, ובתיווכו הם מקבלים את תפיסת המציאות בכלל.

ואכן, עיתון זה מתאים לרבֵּי המשפט ככפפה ליד. גם שורשיו נטועים בעידן של טרום מדינה, בחוגים שהתנגדו להכרזת העצמאות, ביוצאי גרמניה משכילים שצמחו בתרבות מתבוללת. וכך, באופן עקבי הוא מייצג בכל פרשת דרכים את הגישה האנטי יהודית, אנטי ציונית ואפילו אנטי ישראלית. מדובר בעיתון דל תפוצה, המייצג פרומילים ספורים בציבור הישראלי, אך בהיותו קבוע–בלתי–משתנה הריהו "נותן את הטון" לכל העיתונות האחרת העממית יותר, המנסה לבטא איכשהו את רוח הציבור הרחב, והשפעתו רבה לאין ערוך ממידותיו האמיתיות.

משפט חלופי

איך יוצאים מן הפלונטר הזה ומבריאים את המצב? הסברה הראשונה העולה על הדעת היא לפעול בדרך של "סור מרע": להכניס היטב למודעות את גוֹיוּתו של בג"ץ, את אחריותו לערעור ולריעוע עצמאותה, יהודיותה וציוניותה של המדינה, וכך לכרסם אט אט בכבודו, בתוקפו, בסמכויותיו ובמעורבותו היתרה בחייה של המדינה. ניתן על פי חוק להגביל את תחומי עיסוקיו, את האקטיביות שלו ואת זכות העמידה לפניו, וכן ניתן לשנות את דרכי מינוי חבריו, לנוון אותו, ואף להמרות את פיו מפעם לפעם לפי הצורך.

במבט שני נראה כי נכון יותר ללכת בדרך של "עשה טוב". הווה אומר: להניח את בית המשפט לנפשו, ולבנות לנגדו, בעבר השני המקביל לו, בית משפט לחוק ישראל – בית דין גבוה שיאויש כמובן ביהודים בלבד, אנשים חכמים ונבונים הידועים ומקובלים על כל שכבות הציבור, אנשי אמת רודפי צדק הנטועים עמוק בתרבות עמם ומסורתו, וכל עניינם לבנות ולהציב כללים ופרטים לאלטרנטיבה יהודית עבור המדינה, המתקבלת על הלב ומשמחת א–לוהים ואנשים.

נבחרי הציבור היושבים בממשלה ובכנסת יוכלו להחליט (לפחות בשלב ראשון) בכל סוגיה עקרונית העולה על הפרק אם להטילה לפתחו של בית המשפט ה"אזרחי" או לפתחו של בית הדין העברי, היהודי–ייחודי, וכך לבחון שוב ושוב לעיני כל ישראל איזוהי הדרך הנאותה לעם ולמדינתו ללכת בה לבטח. וניתן גם לפעמים לפנות לכאן ואף לכאן, ולהכריע – לעתים אולי ב"משאל עם" – בין שתי הצעות מפותחות, מנוסחות ומנומקות, וכך לאפשר לציבור "לדעת את עצמו", ולטפח את החוש הטבעי לאמת וצדק הנתון בו בפנימיותו.

מדרך הטבע ייווצרו מגעים שירבו ויועמקו בין שתי מערכות המשפט, שיַפרו וישכללו את שתיהן, ואני מאמין שברבות הימים יתבהר יותר ויותר שבית המשפט היהודי מסוגל להכיל בתוכו את מיטב החכמה, היופי, המוסר והניסיון ושאר הערכים האנושיים, הרבה יותר ממסוגלותו של האנושי להכיל את היהודי–ייחודי, וכך יהפכו אט אט שני העצים – עץ יוסף האנושי–"אדמי"–הומאני ועץ יהודה היהודי–ייחודי – לעץ אחד, "ועבדי דוד מלך עליהם", כחזון יחזקאל הנביא.

וכאן חשוב להדגיש: מדובר בגוף וולנטרי לגמרי, שאינו דורש תקציב כלשהו להקמתו ולא חקיקה כלשהי, כך שניתן להקימו מהיום למחר ביוזמה ציבורית לא–ממוסדת, בהנחה סבירה למדי ש"לא אלמן ישראל" מאנשים נכבדים, אנשי חיל יראי א–להים ושונאי בצע, הכואבים את מצבה העגום של הציבוריות היהודית במדינת העם הריבונית ומוכנים להתגייס למשימה, לחשוב מחשבות ולעשות לתיקונה שלא על מנת לקבל פרס ו/או שכר כלשהו (כמובן גם אכסניה מתאימה לשם–כך תימצא בנקל מן הקיים, ללא צורך במבנים מיוחדים מנקרי עיניים, שתפארתם החיצונית נועדה לעתים קרובות לחפות על ריקנות פנימית).

מערכת לשם שמים

הנקודה הזאת לא רק שמאפשרת לגשת מיד אל הביצוע, אלא גם נותנת משקל–יתר ותוקף–מוסרי אובייקטיבי, "לשם שמים", לאמירות היוצאות מבית הדין לחוק ישראל, לעומת אלו של בית המשפט המנוכר הקיים, המרופד בהון תועפות על חשבון הציבור, מה שמעלה ספקות מוצדקים אם אמנם האמת והצדק נר לרגליהם או שמא ענייני כבוד ומעמד ויצרי–שלטון מדריכים אותם במודע ובלא–מודע.

ה"כבוד" והכבדוּת (גם ב"כסף וזהב" – במשכורות נכבדות, מן הגבוהות במשק), שמשדר בית המשפט הקיים משתלבים היטב באווירה כללית של כפייה וכפייתיות המשודרת מבית המשפט, והאופיינית למערכת נוכרית המקובעת בתבניותיה הנוקשות ונוטה להשתעבד למעשה–ידיה, בעוד המערכת היהודית–ישראלית המקורית מבוססת על אמון והזדהות ולפיכך נוטה היא לגמישות ומקרינה רחמים ואמפתיה (כאשר הענישה בפועל נדירה היא ביותר ובעיקרה נועדה למתריסים בזדון כנגד נורמות שכבר מקובלות ומוטמעות בציבור הרחב, ולא כאן המקום להאריך). נאה לה אם–כן למערכת יהודית להתחיל את דרכה ללא מיסוד וללא כוח כפייה.

ועם זאת, חשוב שהממשל הנבחר מצדו יעודד ויקדם את הקמתו של בית הדין הוולונטרי, מתוך הבנה לצורך היהודי–ייחודי שהוא עתיד למלא. כך יקבל הענין מלכתחילה יתר רצינות ומשמעות, ובהמשך יבטיח שאכן יַפנה אליו הממשל, ברצון ובלא הכרח כלשהו, יותר ויותר סוגיות העומדות על הפרק, וכך ישחרר עצמו יותר ויותר מרודנותו של בית המשפט, שבמקביל ייעשה פחות ופחות כבד, וכך יתברר אט אט מסיגי הניכור שדבקו בו, ויוכל לייצג באמת את מיטב הערכים האנושיים ולהחדירם אל תוך המערכת היהודית הייחודית, ושלום ואמת על ישראל ועל כל באי עולם, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

עודד כיטוב הוא חבר מועצה בתנועת "דרך חיים" בראשות הרב יצחק גינזבורג

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט אדר תשע"ז, 17.3.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-17 במרץ 2017,ב-גיליון כי תשא תשע"ז - 1023. סמן בסימניה את קישור ישיר. 17 תגובות.

  1. תודה על הפוסט , אלא שעם כל הכבוד , הבלות רוח פושה בו , מן המסד ועד הטפחות. ותחילה , כותב הפוסט , הרי לא מבין דבר וחצי דבר , במשפט , חוק וצדק , כיצד זה יבקר מערכת , שאין הוא מבין בה , אין הוא מכירה כלל וכלל :

    כותב הפוסט מניח , שצדק , חוק ומשפט , הם עינינים שבאינטואיציה , והם כלל וכלל לא ! נהפוך הוא !! תחושות הצדק , ועשיית צדק , לא פעם , עומדים בסתירה ברורה אחד לשני !! המוסר , המשפט , החוק והצדק , הם בבחינת מעין מדע שיטתי ומאורגן , וכשם , שכותב הפוסט , לא מתיימר להבין , לא בהנדסת טילים , לא בניתוחי לב , לא בתראפיה גנטית , לא בהנדסת מחשבים , כך הוא לא מבין בחוק משפט ומוסר וצדק , אין שום הבדל בין הראשונים לאחרונים , נהפוך הוא , האחרונים , יותר סבוכים מן הראשונים אפילו , ומה שלכותב הפוסט שמור , לא יותר מן החופש או מן הזכות לחופש הביטוי , אין זה מעיד כהוא זה אבל , לא על תוכן ולא על הבנה בדבר . ויקשה המקשה : למה זה בכל זאת , תדיר מתבטאים הדיוטות בדבר בעיזוז נפש , כפי כותב הפוסט ? אם כך , תקשורת , עינינים חזק על סדר היום , עיניני ציבור , תקציבים , הכרעות קשות וכדומה ….. קרוב הדבר ללב כל אדם , משפיע עליו קשות , על : כיסו , כוסו , וכעסו , ודוק : אין זה הופך הענין למובן !! אלא לקרוב , אבל , קרוב , בהחלט , לא מיישם בהכרח מובן !!

    כותב הפוסט כלל לא מבין , שמשפט , ראשיתו ואחריתו בדינמיקה של החיים . החיים , יחסי האנוש , מסחר בין אנשים ומדינות , עיניני אישות וכדומה … הם אלו שמהווים המסד להתפתחות המשפט . תמורות הזמן , החברה , התרבות , הטכנולוגיה , מייצרים המציאות המשפטית , והחקיקה והשיפוט בהתאמה . משמע : זהו תחום , צובר , מתפתח , דינמי . מה יועיל מכאן הקמת בית משפט יהודי או בית משפט לחוק ישראל ? הרי כך או כך , יצטרך בית משפט כזה , להיות מודע ומומחה למאות שנים של צבירה של הלכות וחוקים אשר יונקים מן החיים והתפתחותם . בסוף מה יהא ? יהא מה שמערכת המשפט ממילא !!

    ניקח תקשורת בין אנשים : פעם הייתה תקשורת אנושית פיסית מוחשית , אחר כך נניח , טלגרף , אחר כך טלפון , פקסימיליה , מחשב , ובסוף אינטרנט . כל פאזה טכנולוגית דנן , מחייבת הרי התאמה ושידרוג של המשפט , ויונקת היא מן הבעיות בחיים עצמם :

    נניח אתר אינטרנט , נניח בארץ או בחו"ל , מה המיקום שלו מבחינה משפטית ? זוהי שאלה לא פשוטה כלל ועיקר לא !! מה יעזור או ישנה בית משפט לחוק ישראל ? הוא יתקל במיליארדי בעיות , בעלות תוקף אובייקטיבי , ויהדות ודיניה , לא יוכלו כהוא זה , להיות לעזר . בסוף , הבעיות והפתרונות , יונקים מן החיים עצמם , ואלו צוברים ומשתכללים על פני מאות שנים .

    אפילו כך , כותב הפוסט , מתעקש על קשר דיאלקטי בין יהדות לבין שופטי המדינה או מערכת המשפט . אלא , שהשמאל או שונאי ישראל בעולם למשל , גורסים בדיוק ההיפך : אחד מהנדבכים , שתרמו להיותה של מדינת ישראל , מדינה יהודית , גזענית , כובשת , מתאכזרת , הינם שופטי ישראל וחוקי מדינת ישראל ( אותם שופטים שאתה מדמה אותם כמעין אליטה מתבוללת או אוניברסאלית ) הנה :

    חוק השבות , חוק יסודות המשפט , דיני אישות הנתונים לבתי הדין הרבניים בעיקרון , מערך הגיורים , מערך הכשרות , תקצר היריעה כאן . הנה למשל , חוק שהשופטים בישראל , נעזרים בו לא אחת , להלן סעיף 1 לחוק יסודות המשפט , תש"ם 1980 , הנה כך , מצטט :

    " ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. "

    עד כאן הציטוט :

    זה אגב , סעיף שמאוד חביב על הרבה שופטים ( ראה לינק לפסק דין למשל להלן ) . אז לא צריך יותר מזה !! ממילא זהו המצב ! המצב משלב באופן מיטבי , בין : לא משפט גויי כלל וכלל לא !! אלא , בין אושיות החיים , התפתחותם הטבעית , לבין : היהדות או המשפט העברי , כמקור השראה כללי , ובמצבים קשים במיוחד . דחיל רבאק , תתעורר , עברו אלפי שנים !! אין סיכוי להשלים החסר !!

    אפילו כבית משפט לסוגיות קשות , לא יצלח הדבר !! הואיל , ועקרונות חוקתיים , והרמוניה חקיקתית , ומשפט בינלאומי או עקרונות משפט בינלאומיים , עם עקרונות הנוגעים לשלטון החוק שורים בכל !! וסבוך מאוד הדבר !! צא מזה !!

    לינק , שופט בפסק דין , נעזר בסעיף הנ"ל ( חוק יסודות המשפט ) לפסיקה במקרה קשה :

    https://app.box.com/s/ocs2rt1lpd72zcjzvynpq3vhekq21qwm

    תודה

    נ.ב. : לא בכדי , לא הביא כותב הפוסט , שום המחשה מינימלית אפילו . אשמח לתת לו צ'אנס הוגן , להמחשה אחת אפילו , מינימלית לטיעוניו . אמתין בסבלנות אם יבוא רצון מלפניו .

  2. לדעתי המגיב לא ירד לסוף דעתו של הכותב. עיקר טענתו של כותב המאמר הוא שבית משפט עליון לעם אמור להיות אמון על תרבותו ועל שורשיו של העם. כאשר אשיות המשפט מבוססים על הנחות נכריים, משפט העם מעוות.
    דוגמא פשוטה – שאלת זכותנו על הארץ הזאת. כאשר הזכות הזו, הניבטת מכל התנ"ך ומכל ההיסטוריה והמסורת שלנו, אינה ברורה לחברי בג"ץ, הרי שכל הכרעה שמסתעפת משאלה זו רחוקה מן האמת ומן הצדק.

    • יוסי , תודה על התגובה , אלא שבדיוק על זה עניתי , תקרא התגובה שוב :

      הנחות של נכריים לא רלבנטי הרבה , אלא מציאות החיים , הדינמיקה הצוברת , כך כתבתי וכך עניתי . כך גם לגבי מה שאתה מגדיר כדוגמא פשוטה , שהרי כתבתי :

      הטענות של השמאל , הינן שבתי המשפט בישראל , הרי הכשירו הכיבוש כדרך משל ( גם בפועל , אובייקטיבית ניתן לטעון כך ) אז על איזה היסטוריה ותנ"ך אתה כותב בקשר לבתי משפט ?

      ואיזה משפט עם מעוות ? המרכז , השמאל , הימין ? מי זה העם ? ואפילו כך כתבתי :

      העם באשר הוא , ימין , שמאל , מרכז , לא מבין , וגם לא יכול להבין !! כשם שהעם לא יכול להבין בהנדסה של " כיפת ברזל " כך העם לא יכול להבין באושיות חוק משפט וצדק ומוסר . פשוט חד וחלק !!

      והרי הבאתי המחשה מפסק דין , ומחקיקה , שלא טרחת כלל לקרוא ולהבין אני מניח . ההמחשה יסודה בעובדה או מציאות פשוטה ביותר : חביב ביותר על השופטים במדינת ישראל המשפט העברי . אקל עליך ואצטט לך מתוך פסק הדין , את זה אהרון ברק , השמאלן האליטי הקלאסי בעיני רבים מן הציבור , הנה מצטט אותו מתוך פסק הדין המובא :

      " ערכי היסוד של המשפט העברי מעצבים את דמותנו כעם וכמדינה . בהם באים לידי ביטוי היותנו לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם מדינה יהודית . ערכי יסוד אלה הם חלק מערכי היסוד של משפטנו . יושם נא אל לב : הפנייה לערכי היסוד של המשפט העברי אינה פנייה אל משפט משווה . זו פנייה אל משפט ישראל . זו פניית חובה . הפנייה אינה אל כל ערכיו של המשפט העברי . הפנייה היא לאותם ערכים המהווים חלק ממשפט המדינה "

      עד כאן הציטוט :

      הנה המחשה , בקטנה ממש , כיצד רבים בציבור , אתה עצמך במחילה בכבודך , כותב הפוסט בטח ובטח , מעבירים ביקורת על מערכת , שאין להם מושג וחצי מושג לגביה עם כל הכבוד . וכשם שלא תעבירו ביקורת מקצועית פרטנית טכנית על ביצועי " כיפת ברזל " , כך אי אפשר להעביר ביקורת על מערכת המשפט , ופסיקות השופטים , אלא אם כן תטרחו להבין . בלי קשר , חופש הביטוי לרשותכם כמובן , אלא , שבין זה לבין הבנה , אין ולא כלום עם כל הכבוד .

      מציע שתעבור שוב על התגובה , ובזהירות מתבקשת ……

      תודה

  3. אלרום, אינני מבין את דבריך. האם אתה סבור שערכי שופטי בג"ץ תואמים את ערכי מורשת ישראל לדורותיה? האם אתה סבור ששאלת הצדק איננה פועל יוצא של התרבות והאמונות שעליהן השופט גדל?

    • יוסי , התימהון שלך אכן ממחיש את טיעוני , אתם לא מבינים , לא מכירים המערכת :

      אין דבר כזה ערכי שופטי בג"ץ !! שופטים שופטים על פי חוק , וכך גם בג"ץ ( לפחות נקודת המוצא הבסיסית , הינה החוק או לשון החוק , והחוק הינו של העם מזכיר לך ) . החוק כפי שכתבתי לעי"ל , כפי שציטטתי לעי"ל :

      מחייב , רסמי מחייב , כל שופט , בכל ערכאה שהיא ( לא רק כפי שכותב הפוסט מציע , בית משפט לחוקי ישראל ) להיעזר , לקבל השראה מן המשפט העברי , כאשר הוא " תקוע " עם קייס קשה . תקרא שוב החוק והציטוטים ( אני מניח שקראת ותמהת ) ותחיה עם זה :

      אתה לא מכיר המערכת , לא מכיר דבר וחצי דבר בקשר לכך ( כמו הרבה טובים אחרים ) אבל , מתבטאים בעיזוז נפש , בלתי נתפס . אתה כמו רבים וטובים אחרים , פשוט ניזון ממיתוסים אצטקים מגוחכים שרצים ברשת , רצים ? טסים ברשת !! אין להם שום קשר למציאות כלל וכלל !!

      תאמין לי , הפוסט מלא כפי שכתבתי , מן המסד ועד הטפחות , בהבלות רוח , רק תקצר היריעה כמובן ….. לא נישאר צעירים !!

      תודה

  4. לדעתי דבריך אינם נכונים. השופט הוא בן אדם, ותפיסותיו הבסיסיות הן תלויות ערכים, אמונות ותרבות.

    • בפירוש לא יוסי , זהותו הבסיסית של השופט , הינה החוק ושלטון החוק , וכך הוא שופט !! זוהי נקודת המוצא . השפיטה שלא כפי שחושבים , הינה טכניקה , טכניקה ברורה !! בעיקרה טכניקה !! וכשם שרופא ימני , ועל פי טכניקה ברורה , ובקור רוח , מטפל בטרוריסט פצוע , כך גם שופט , הטכניקה , גורמת לכך שהוא שם רגשותיו בצד , ושופט על פי תרשים זרימה , וחוק ברור , או כוונותיו של המחוקק .

      שוב אוציא אותך מתפיסות שגויות בהמחשות פשוטות ותיכווח בעצמך :

      שבעה שופטים , בעליון , נכה קשה , ביקשה צו הורות פסיקתי ( משמע , הכרה של בית משפט בילד / בתינוק כשלה באופן כללי , ככה בגדול ) כל שבעת השופטים , כולם כולל כולם , כל אחד מרקע שונה לשיטתך , כולם הביעו סימפתיה עמוקה לנכה ( שאין לה קשר ביולוגי ישיר כלל עם התינוק ) אבל :

      כולם כולל כולם , דחו ללא שום עוררין בקשתה , פה אחד , והכל מנימוקים משפטיים , של חוקיות .

      לך תקרא במו עיניך , ותבין , כמה המוח שלך שטוף מהבלות רוח עם כל הכבוד , הנה :

      http://elyon1.court.gov.il/files/14/180/011/z12/14011180.z12.htm

      תודה

    • ואפרופו נושא הפוסט יוסי :

      יהודה גליק , אותו פעיל הר הבית , נחשב משיחי הזוי ( בטעות ) מחרחר ריב ומלחמה משיחית ( בטעות ) נפסקו לזכותו , בבית משפט שלום , פיצויים של חצי מליון שקל ( לא פחות לא יותר ) ובגין מה ? אם כך :

      התעמרות המשטרה בו , בעליותיו להר הבית . מה תגרוס ? שהשופטת בעד משיחיות ימנית הזויה לכאורה ? אתה בטח כמו רבים אחרים , תגרוס שהיא בשמאל , האליטיסטי , המתבולל אוניברסלי כפי כותב הפוסט . אניח לטובתך שהיא כזו , ומראש ( רק מתודולוגית / רטורית ) אלא מאיי :

      אפילו הייתה כך , שמה רגשותיה בצד , ופסקה לזכותו סכום גדול מאוד יחסית . זאת היא עשתה לא מחמת עמדתה הפוליטית כלל וכלל לא !! אלא , כתוצאה מטכניקה ברורה , ומחוייבות לחוק , ולשלטון החוק , ולהלכה נוהגת .

      במחוזי ובעליון התהפך הדבר !! אלא מאיי , לא מחמת אי הכרה בהתעמרות המשטרה בו , אלא : מחמת נושאי חוקיות , מאוד סבוכים . מה תגרוס :

      שופטת השלום בימין , ובמחוזי ובעליון בשמאל ? ודאי שלאיו !! והייתי יכול להציף אותך , עד האוזניים , באינספור המחשות דנן , הנה :

      https://louidefines.files.wordpress.com/2015/03/d7a4d7a1d7a7-d793d799d79f-d791d799d794d79ed7a9-d7a9d79cd795d79d-d799d7a8d795d7a9d79cd799d79d-d7a9d795d7a4d798d7aa-d790d791d799d791d799.pdf

      תודה

  5. איני מסכים כלל לאמונתך (העיוורת לדעתי) במערכת המשפט, ולא להוכחותיך. אוכל להביא ראיות הפוכות. מכל מקום לא נוכל לשכנע זה את זה. תודה על הדיון.

    • יוסי , זוהי כלל לא אמונה , אלא קונפיגורציה מוכחת היטב , ואובייקטיבית כך !! הוכחתי היטב כל טיעון ( ואין זה אפילו לא קצה קצהו של הקרחון של יער עדי עד ) אתה לעומת זאת , כתבת הכל בעלמא : שום המחשה , שום ראיה , אפילו לא מינימלית ביותר .

      אתה לא תוכל להביא שום ראיה הפוכה , אם היית יכול , חזקה שהיית טורח , לא טרחת כהוא זה .

      אלא שאתה לפחות משתמש ומעדן על ידי שימוש תדיר במילה : לדעתי …… אז אתה מנומס וצנוע איכשהוא ( למזלך , אחרת הייתי מתרגז מאוד ) אלא שיש לנו בעיה :

      אתה כותב שאמונתי עיוורת , בעוד עינך נוכחו בעליל : בהמחשות עילאיות ממש , הכיצד ייתכן להגדירה כעיוורת ? מילא שגויה לכאורה ? אבל עיוורת ? בעוד אתה כותב רק בעלמא ? על זה נכתב :

      טול קורה מבין עיניך ( ואפילו צימר ) לפני שתסיר שבב או קיסם מעין חבריך …..

      אבל , רצונו של אדם כבודו , נסיים הדיון … ותודה

  6. עודד כיטוב

    לאל רום
    א. המאמר מדבר בעיקר על בגץ, שמטבע הדברים עוסק לרוב בנושאים שאין להם מענה ישיר ו/או הכרחי בחוקים הקיימים ולכן "תובע" מבית המשפט להביע את רוחו ותרבותו ולאו דווקא את מקצוענותו.
    ב. והמשפט בכלל, לדעתי עם כל הפוזה המקצועית הוא יותר מכל סוג של שפה ולהטוטי לשון, שבאין קנה מדה מוחלט ליושר וצדק ואמת הוא מסוגל לכשירצה לטהר כל שרץ ולטמא כל טהור.
    ג. והחוקים שכביכול בית המשפט דן לאורם, מי כמוך יודע שהם מכופפים עצמם מעיקרא לסיכוי ש"יעמדו במבחן בגץ" – לאור מסורת השרירות המוכרת והמצופה ממנו.
    ד. על השערורתיות שביסוד ההחלטה על הרס עמונה ועפרה למשל, ראה במאמרו של יהודה יפרח, משפטן שמכיר היטב את כללי המשחק. כאן נעשה נסיון להסביר איכשהו את השערוריה הזו לא ברשעות וטפשות כמקובל, אלא ברוח הניכור הפושה במדינה ומאיימת להשיבה חזרה אל הגלות, ובאה לביטוי במימסד המשפטי ששרשיו נטועים בתרבות זרה למדינה וקדומה לה.
    ה. הרי ברור שהקמת מדינה יהודית במזרח התיכון לאחר אלפי שנות גלות אינה התפתחות טבעית ולא קשה לראות בה אפיזודה חולפת. הרוח הנושבת בשיח התקשורתי והמשפטי לאורך שנים, מעידה לכאורה שיש בתוכנו לא מעט אנשים טובים שאיבדו את חוויית החידוש ועונג שבריבונות היהודית או עייפו ממנה, ומוכנים לוותר עליה או לסגת ממנה תוך "קבלת דין העמים" שלעולם כנראה לא יצליחו להבין את הייחוד הישראלי כשאנו עצמנו לא מצליחים למכור אותו לעצמנו וחדלנו להשתדל בכך, גם אם לאור זאת הופך כל המאמץ הארוך לשרוד כיהודים לאורך אלפי שנים לבדיחה גרעה ועצובה.
    ה. כפי שיהודים בעולם העתיק העיזו לכפור בתרבויות אליליות שהקימו ותחזקו אימפריות עצומות, ושרדו כנגד כל הגיון היסטורי לטובת איזושהי אמת אחרת, גאולית, שמצאו בלבם, כך בדורותינו אין תוחלת למהפכה היהודית -ולעולם כולו השבוי בתבניותיו המקצועניות – בלא ש"נלך על עצמנו" באורח בלתי מקצועי בעליל וכנגד כל הכללים "המדעיים" עד לזרא. את הכח לכך ניתן לדעתי לשאוב רק מתוך תוכה של תרבותנו-תורתנו המקורית כקנה מדה מוחלט לאמת וצדק, כמובן תוך כדי מאמץ עצום רב פנים ורב דורות של מיטב הכוחות בעם שלא נואשו מן הסיפור היהודי, לתרגום ויישום במציאות הקיימת. תוך אמונה בעצמנו, בייחודנו ובתפקידנו כלפי עולם הגוים כולו.

    • תודה על התגובה , אלא שזה בדיוק מה שאני טוען , אתה כלל לא מכיר המערכת , ובכלל לא יודע מהו בג"ץ . מאיפה הגעת למסקנה שהוא עוסק בנושאים שאין להם מענה בחוקים הקיימים לא מבין . בג"ץ הינו ערכאה מינהלית . בכל מדינה בעולם , יש ערכאה מינהלית . ערכאה מינהלית , משמעות הדבר , סכסוך בין הפרט לבין רשות ציבורית , או בין רשות ציבורית לרשות ציבורית אחרת . הכל מעוגן בחוקים ובתקנות . אתה לא מבין מה אתה כותב עם כל הכבוד !! ישנה גם ערכאה מינהלית , כמו בג"ץ בדיוק , שהיא ערכאת בית המשפט לעינינים מינהליים ( בשבתו כבית משפט מחוזי ) . ישנם מקרים שהם גבוליים וקשים ואסטרטגים , בהם דן בג"ץ ( ואלו לא רוב המקרים כלל , אלא אחוז מזערי ביותר ) אבל , במקרים כאלו , גם יכול לדון , בית משפט רגיל שהוא לא בג"ץ כלל וכלל . אתה פשוט לא שומע על זה !!

      המשפט אינו כלל פוזה ולהטוטים וכדומה דמיונות פורחים באויר . אתה מציע שלא יהא שורר חוק , אלא הפקר ? והרי הבאתי המחשה לעי"ל מפסק דין של בית משפט עליון ,נכה שביקשה הכרה באמהות . השופטים מחמת חוקיות , דחו ללא שום סייגים הדבר ( וכולם ) כל זה , למרות סימפטיה עמוקה כלפיה , תטרח ותקרא !

      אתה כותב על עמונה , אבל , השערוריה היא בעינך , לא בעיני רבים אחרים אגב , ומעבר לזה , בג"ץ הוא זה שהכשיר לאורך כל ההיסטוריה , יישובים כמו עמונה ובכלל הכיבוש . אתה בטח לא טרחת להבין בכלל למה ואיך . והרי רק להסביר לך , אם תבין בכלל , לא נשאר צעירים כלל !!

      לגבי נוכרים וחוקיהם , תקרא שוב התגובה , ותבין , שאין שום קשר !! המציאות והדינאמיקה הצוברת , היא המכרעת . נניח שהייתה פה אוטופיה יהודית כבקשתך ( מעיקרא נטולת משמעות ) . האם לא היו פה שגרירים ? שגרירי מדינות זרות למשל ? ומה , הם לא היו זכאים לחסינות דיפלומטית ? ושטח השגרירות עצמה ? ומתוקף מה ? אמנות שונות ( אמנת וינה כדרך משל ) . מה היית עושה אז ? הנה , מדינות ה – oecd רק רמזו למדינת ישראל וקברניטיה : מדינתכם הפכה לגן עדן , להלבנת הון . ואיומים מרומזים בסנקציות , הספיקו בשביל , שמדינת ישראל , תלחץ על הגז , ותיישם חקיקה אינטנסיבית ביותר , למניעת הלבנת הון . ואגב , לאחרונה מדינת ישראל , זכתה במקום הראשון , במעין תחרות למניעת הלבנת הון , בקרב מדינות העולם , ואיילת שקד ( הבית היהודי אכן ) זרחה מאושר ( ראה לינק רצ"ב ) .

      צא מזה !! אתה לא מחובר עם כל הכבוד !!

      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001175801

      תודה

      נ.ב : אטרח בהמשך הדרך אולי , על המחשות והסבר מהו בג"ץ בכלל …..

    • רק תיקון לתגובתי לעי"ל :

      צריך להיות , בית משפט מחוזי , בשבתו כבית משפט לעינינים מינהליים , ולא ההיפך ….

      תודה

    • עודד ,

      רק להמחשה זניחה וקלילה , בג"ץ ( רצ"ב לינק ) בקשה של ארגון " אדם טבע ודין " לפטור מארנונה ( מניח שאתה יודע מהי ארנונה כמובן ) והמשיבים כלומר , נגד :

      שר הפנים , עירית ת"א . משמע :

      יש לנו כאן קייס ( מקרה ) מינהלי ( מינהלי משמע בעיקרון : ציבורי , מדינה ,רשות ציבורית ) תאגיד כלשהוא נגד רשות ציבורית , על פטור מארנונה . הכל על פי חוקים ותקנות קיימים , וזוהי עיקר העבודה של בג"ץ , ולא רושם כללי ואינטואטיבי , על פי מה שמפורסם בתקשורת ברעש יוצא דופן .

      בהמשך אולי אסביר ביתר פירוט וארגון הדברים …

      הנה הבג"ץ , פטור מארנונה כאמור ( ממש קצר ) :

      http://www.landtax.co.il/psika/arnona/A02-001675.html

      תודה

  7. רק בקצרה להבהיר את תפקידו של בג"ץ , בתוך כל הבליל התקשורתי הבלתי פוסק הזה :

    בית משפט עליון כידוע , יושב בשלש ערכאות עיקריות : ערעור אזרחי , ערעור פלילי , ובג"ץ . לגבי הראשונים , אין בעיה אני מאמין , לגבי בג"ץ :

    סמכויותיו או תפקידיו של בג"ץ , נקובים ב – " חוק יסוד : השפיטה " ( מזכיר , חוק יסוד , כוחו רב על פני חוק רגיל ) וכך נקוב הדבר , מצטט סעיף 15 (ג ) (ד) מן חוק היסוד כאמור :

    (ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
    (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –
    (1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;
    (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;
    (3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בענין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;
    (4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בענין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בענין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהיתה לו; ואם לא היתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

    עד כאן הציטוט :

    אם כך , הסמכות מוגדרת כ :

    סמכות שיורית , עינינים מן הצדק ושלא בסמכות בית משפט אחר ( וזהו החלק הפחות סטטיסטי ) . זוהי ירושה מן המנדט הבריטי , ואין לזה הרבה משמעות ( יש הרבה ירושות דנן , אבל הן מתפתחות ומותאמות ) . מה שחשוב , שאותה שיוריות , אותה ערכאת ניקוז של בג"ץ , גם הפכה אותו , לבית משפט לעינינים חוקתיים . זאת מן הסיבה הפשוטה , שהערכאה הזו , הכי גבוהה , ושיורית / ניקוזית בהגדרתה הטהורה ממש ( הואיל ואין חוקה ובית משפט לעינינים חוקתיים , אבל , צריך את שניהם , בלי קשר , גם אם אין חוקה , כך הדבר בכל מדינה בעולם !! ) .

    מעבר לערכאה הניקוזית שיורית , הרי עיקר העבודה כאמור , הינה זו של ערכאה מינהלית . ככזו , היא שופטת בסכסוכים שבין צד כלשהוא ( אדם תאגיד או רשות ציבורית ) לבין רשות ציבורית אחרת . ונקוב לעי"ל אכן , הערכאה מוסמכת לתת :

    צווים לשחרור ממאסר או מעצר . צווים לרשויות המדינה , רשויות מקומיות וכדומה . צווים לבתי משפט וכדומה .

    וגם לכנסת היא מוסמכת לתת צווים כמובן !! הכנסת הינה רשות מינהלית ציבורית ככל רשות. ואם צריך , גם לבטל חוק או חקיקה ( בלי קשר לסו קולד המהפיכה החוקתית של אהרון ברק , שרק הצהירה על הקיים ממילא ) .

    זהו חוק יסוד השפיטה , זהו חוק של העם , של המחוקק , ושום דבר לא נעשה מתוך גחמה וקפריזה אינטואיטיבית אישית כפי המקובל לחשוב ולתפוס .

    תודה

  8. רק לכל המעונין , לינק לחוק יסוד השפיטה המוזכר לעי"ל , כאן :

    https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/055_053.htm

    תודה

  9. כיפה על הראש לא הופכת אותך לפחות ערבי. בעירן תוכל לקבל את כול מה שאתה רוצה ואף יותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: