ישנן בנות | שלום רוזנברג

פרצוף, זנב או אנדרוגינוס? פרשנות מודרנית למדרש העוסק בדרך בריאת האישה מציגה את שורשן של העמדות הפמיניסטיות 

ברשותכם אקדים ואעיר על דברים שעליהם עמדתי לפני כמה שנים באכסניה זאת. אבנה את דברי על מעין דרשה על ארבע דרשות חז"ל המתייחסות לאופן בריאת האישה (ברכות סא ע"א, בראשית רבה ח, א). עמדת החכם הראשון, המינימליסטי, קובעת ש"אדם נברא מן האדמה, וחווה – מן האדם". אך עבור חכמים רבים זאת היא הבנה חלקית. כיצד ניתן להגדיר "איש" ללא "אישה"? אנו חייבים לחזור לרעיון שהאישה נבראה מהצלע, אך מה היא בכלל צלע? סתם עצם בבית החזה, או אולי צד כמו ב"צֶלַע הַמִּשְׁכָּן" (שמות כו, לה)?

מכאן הסיקו חכמים שונים שהיו שני שלבים בבריאה. בשלב הראשון האיש והאישה היו מעורבבים זה בזה: "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". שניהם ביחד הם יחידה אחת, אדם. רק בשלב שני נפרדים המגדרים, מה שהקבלה תקרא לו "נסירה". אכן, לפי דעה אחת שהפכה קלאסית, האדם נברא "דו–פרצופין" – אחד היה איש, והשני אישה. רק לאחר מכן חולק "דו–פרצופין" זה לשני המגדרים.

לדעת חכם אחר הצלע היה פרצוף. חכם אחר מפתיע בפירושו שלפיו הצלע היא זנב. חכם רביעי סובר שבשלב הראשון היה האדם אנדרוגינוס, שני המגדרים היו מעורבבים בו בצורה עמוקה יותר.

זהות או הבדל

לדעתי, רק היום יכולים אנו להבין את המשמעות העמוקה של מטפורות אלו שבהן השתמשו החכמים. מטפורות אלו מייצגות ארבעה סוגי נשיות או פמיניזם בתרבותנו. אבהיר אותם בעזרת מטפורה קצת יותר מודרנית שארשה לעצמי להוסיף. זכות הראשונים בהצגת הסוגים יש לנשיות ההיסטורית. זאת התורמת האוניברסלית, נשיות מסוג O, הרעיה–האם שבנתה את בית ישראל לאורך תולדותינו, ועליה נאמר "אדם נברא מן האדמה, חווה נבראת מן האדם". כאילו אמרנו, וכך הדגישו חכמים רבים, חווה – האישה – מבטאת דרגת התפתחות גבוהה יותר מזו של הגבר. ולפיכך כשהיה רב יוסף האמורא העיוור "שומע את קול רגלי אמו, היה אומר: אקום בפני השכינה שבאה" (קידושין לא ע"ב). נשיות מסוג O היא ה"אשת חיל" הקמה "בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ".

שתי הנשים הבאות מגדירות סוג A וסוג B. הן מאופיינות בשתי מילות הקוד שהזכרנו לעיל: פרצוף (A) או זנב (B). הפמיניזם סוג B טוען שההיסטוריה הפכה את האישה לזנב, לסוג ב', ועתה יש לתקן את העוול ולהחזיר לה את מלוא אנושיותה. האפליה מתחילה כבר מהציורים בגני הילדים, ועלינו לתקנם. פמיניזם B מאמין באופנת ה–unisex, כולל בטנקים ובנגמ"שים. כן, דרכן לכבוש! בצבא ובכלכלה. אשת העסקים B "טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָה" ולפיכך "לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָה [במשרדיה]" במאבק הכיבוש בשוק, שפעם היה מיועד כולו לגברים. זכותן להיות טייקונים (אולי טייקוניות), ולעשות תספורות בנוסח נשי. ברור שאז הנשיות תיגאל.

הפמיניזם מסוג A טוען טענה הפוכה. האישה היא פרצוף אחר של האנושי. A הלוא היא האות הראשונה של "אלטרנטיבה". היא אכן מהווה אלטרנטיבה לפרצוף הגברי. נוסח A מסוגלת לבנות עולם ללא מלחמות, שלהן המצ'ואיזם אחראי באופן מכריע. A יוצאת נגד הפגיעה הגברית גם במדעים. דוגמה מופלאה לכך מצאנו במחקרים על ההתפתחות המוסרית של האדם, מחקרים שפיתח לורנס קולברג ע"ה. בסולם שהיה מיועד לתאר את השלבים השונים פיגרו הנשים באופן מתמיד בתשובותיהן. האבסורד שבכך הובן רק כאשר הועלתה הטענה שאולי אין אידיאל מוסרי אחד. אולי יש שני סולמות מוסריים – האחד, הגברי, המבוסס על החובה המופשטת של הצדק והחוק (נוסח קאנט); השני הוא האידיאל הנשי האלטרנטיבי, המבוסס על הדאגה האישית ל"אחר".

לפנינו אחת הדילמות הגדולות העומדות היום בפני הפמיניזם. סוג B מבקש שוויון אך גם זהות, נלחם נגד כל הבדל. סוג A דורש את ביטול ההפליה, אך מאמין בחשיבות ההבדל, במתח ובוויכוח עם התרבות הגברית. על A הפרופסורית לכלכלה המואסת באסכולת שיקגו שרה "אשת חיל": "כַּפָּהּ הנשי פָּרְשָׂה לֶעָנִי", ולא לטייקונים.

סכנות בכל סוג

ועתה לעמדה הרביעית, סוג AB. לפיה אנו עדיין במקצת אנדרוגינוס. בגבר יש יסודות נשיים, ובאופן סימטרי באישה יש יסודות גבריים. היא טוענת שיש לאפשר את הרחבת אופקי החיים של האישה בכיוון שהיא הייתה רוצה, זאת מעבר לגבולות של הצרכים הביתיים והמשפחתיים, כמו למשל ילודה. גם הפוליטיקה היא עיסוק נשי, אך גם לחיילים מותר לבכות בקבורת חברם. מה זה ?AB עבורי הוא החלום שאף אדם, הן גבר והן אישה, לא יערוך את חשבון חייו ויגיד את המילים האיומות: "זה היה הכול?"

אין ספק שבכל מקרה עלינו להיזהר ממחלות אפשריות. לכל סוג אורבות סכנות אופייניות לו. אמא O (עם Rh שלילי) עלולה לפעמים לסכן את ולדהּ. היא יכולה להפוך ל"יידישע מאמע" המפלצתית. לביבליוגרפיה ראה וודי אלן ומה מעיק על פורטנוי, או הסיפורים על האמא הפולנית בינינו. הצהבת מסוג B השואפת ל–unisex עלולה לגרום לכך שהאנושות תאבד את הנשיות! לעומת זאת, הצהבת מסוג A עלולה להרוס את הקרקע המשותפת לשני המגדרים. היא רואה את תרבות ימינו נגועה בנגעי הגבריות, שהפכה לדעתה שטנית. גם סוג AB לא חסין ממחלות. כל הסוגים האלה עלולים לחלות בסינדרום שהרפואה טרם תיארה. אם הכדוריות האדומות הנשיות המעניקות חמצן לגוף, והכדוריות הלבנות הגבריות העוסקות בהגנה מפרכת ומסוכנת, יאבדו את ההתמיינות שלהן, הקטסטרופה תגיע מהר.

המסורת היהודית הייתה הוגנת. בייחוד בגרסותיה הפופולריות והמסתוריות, מכירה היא שני שטנים: לילית ואשמדאי. אלא שהסתיימו מילותיי, ההמשך אי"ה בפגישתנו הבאה.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט אדר תשע"ז, 17.3.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-17 במרץ 2017,ב-גיליון כי תשא תשע"ז - 1023. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. נתנאל בן אליהו

    מבריק ומקורי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: