פסיפס אבוד של שבטי ישראל | אליהו בירנבוים

מתוך כארבעים בתי כנסת שהיו באיזמיר, נותרו כיום רק שלושה–עשר, רובם שוממים. על עולמה האבוד של הקהילה היהודית המפוארת, שהוציאה תלמידי חכמים רבים ומשיח שקר אחד

הצועד כיום ברחובות השוק המקומי של איזמיר בתורכיה נתקל במראה עצוב. 12 בתי כנסת, המסמלים את גדולתה של יהדות איזמיר, עומדים בשיממונם, ריקים כמעט מאדם ולעתים גם מתכולתם. אפילו גבאי בית הכנסת, אשר ליווה אותי בסיור ותיבל את דבריו בשפת הלאדינו השגורה בפיו מדורי דורות, לא הפסיק להיאנח למראה המקומות השוממים.

מספר בתי הכנסת העומדים זה לצד זה בלִבה של העיר העתיקה של איזמיר, ברובע קמראלטי (המקום מתחת לקשתות), מלמדים על קהילה מגוונת ובעלת ציבורים שונים. כל בית כנסת היה שייך לעדה אחרת או להגירה אחרת. כל בית כנסת הוא בעל עיצוב, סגנון ונוסח אחר. י"ב בתי התפילה, כמניין שבטי ישראל, יוצרים פסיפס היסטורי ייחודי של קהילת איזמיר לאורך הדורות.

כיום‭ ‬חיים‭ ‬בה‭ ‬כאלף‭ ‬יהודים‭ ‬בלבד‭. ‬בית‭ ‬הכנסת‭ ‬שלום‭ ‬באיזמיר
צילום‭: ‬אליהו‭ ‬בירנבוים

מהוללה בכל הקהילות

הקהילה היהודית של איזמיר (לפנים סמרנה) השוכנת בחוף האגאי של תורכיה הייתה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית. היהודים נהנו בעיר מחופש דת וקיימו מערכת חינוך עצמאית ובתי דין קהילתיים.

קהילה זו הייתה דוגמה ומופת לקהילות אחרות במזרח. הרב חיים פלאג'י (1788–1869), אחת הדמויות החשובות בהיסטוריה של העיר, כותב כך על העיר: "עיר המהוללה בכל הקהילות… שהיא כלילת יופי ומעוטרת בכל התורה והמצוות ובגמילות חסדים" (לב חיים, ח"ב, או"ח, דף קמ"ח). נוסף לרב פלאג'י ידעה איזמיר חכמים גדולים, בתי כנסת וישיבות, ואף דמות מרכזית בהיסטוריה היהודית כשבתאי צבי צמחה משם.

הקהילה היהודית באיזמיר היא עתיקת יומין. יש לנו מידע על יישוב יהודי בעיר עוד מראשית תקופת הנצרות, ויש אף "תנא דמסייע" לנוכחות היהודים בעיר בברית החדשה. יש המקדימים את היאחזותם של היהודים בעיר לזמנו של אלכסנדר מוקדון (356–323 לפני הספירה). בימי הביניים היה מספר היהודים באיזמיר מועט, והוא גדל במאה ה–16 לאחר שהתיישבו בה רבים מגולי ספרד וצאצאיהם, רומניוטים יוצאי יאנינה ושלוניקי ויוצאי האי קורפוס ורודוס. בסוף המאה ה–19 הגיעו גם יהודים אשכנזים לאיזמיר מרוסיה ופולין. באיזמיר ישבו גם יהודים אשר נקראו בפי כול "פרנקוס" או "פראנקים". אלו היו בעיקר סוחרים יהודים פורטוגזים, ביניהם אנוסים רבים שחזרו ליהדות ועסקו במסחר.

הגירתם המאסיבית של יהודי ספרד באה בעקבות ההזמנה שהגישה להם האימפריה העות'מאנית, אך עיקרו של גל ההגירה לאיזמיר הגיע רק לקראת סוף המאה ה–16, אז הפכה העיר לעיר נמל מרכזית. במשך השנים מאז הפכו היהודים לגורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר והתרבות במקום ובאימפריה העות'מאנית בכלל.

החל מהמאה ה–19 הלך ופחת מספר היהודים באיזמיר. בשנת 1868 חיו באיזמיר כ–40,000 יהודים. בראשית המאה ה–20 עזבו רבים ליוון, לצרפת, לארצות הברית, לארגנטינה ולמקסיקו, ומספר היהודים בעיר צנח ל–25,000 אלף. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו כ–10,000 יהודים לארץ. כיום חיים באיזמיר כאלף יהודים בלבד. בכל תורכיה חיים כ–18,000 אלף יהודים והמספר הולך ופוחת. קהילות קטנטנות שוכנות באנקרה, בבורסה ובאדנה.

למרות שאיזמיר היא עיר חשובה ברפובליקה התורכית המוסלמית, לאורך הביקור בעיר כמעט לא ראיתי נשים המכוסות בבורקות או השפעות אחרות של תהליכי אסלאמיזציה. העיר נחשבת מודרנית וחילונית באופייה וכך גם תושביה. הלכך, גם יהודים מרגישים בה בנוח וכך הרגשתי גם אני בביקורי.

הכניסה‭ ‬לבית‭ ‬כנסת‭ ‬עץ‭ ‬חיים
צילום: אליהו בירנבוים

כינוסים בתוך השוק

נראה שבאיזמיר הבדיחה הידועה על כך שיהודי הנמצא באי בודד מקים שני בתי כנסת מתקיימת הלכה למעשה. לאורך השנים כל עדה בנתה לעצמה את בית התפילה המתאים לה, וכך נוצרו פילוגים דתיים, חברתיים והלכתיים בעיר. הגעתם לאיזמיר של יהודים ממדינות שונות, עם שפות שונות, תרבויות שונות וכמובן נוסחים ומנהגים שונים הביאה להקמת קהילות ובתי כנסת מגוונים, על פי הנטיות האתניות של העדות השונות. ואולם, למרות השוני ביניהם, רוב היהודים גרו סביב השוק במרכז העיר. הפעמון התלוי מעל שער הכניסה לשוק משמש עד היום להכרזה על כניסת השבת ולזיכרון של הקהילה הגדולה והפעילה שהייתה בעיר.

מתוך כ–40 בתי כנסת שהיו באיזמיר, נותרו כיום רק 13, מתוכם 12 בתוך השוק. חלק מבתי הכנסת עדיין שומרים על צביונם ומקרינים אווירה מיוחדת של מקום תפילה וכינוס, ואחרים עומדים בחורבנם ומתפוררים מלגו ומלבר. בשנים האחרונות החל פרויקט חשוב של שיפוץ ושימור של בתי כנסיות ואף הקמת מוזיאון להיסטוריה של יהודי איזמיר.

לכל בית כנסת יש השם, האופי המיוחד שלו והסיפור המכונן שלו. בשנת 1690 נוסד בית הכנסת "ביקור חולים". בית הכנסת "שלום" (נקרא גם "שבתאי צבי" או "קהל דה אבאשו") נוסד כנראה במאה ה–17. בית הכנסת הפורטוגזי נוסד ב–1710, "מחזיקי תורה" ב–1722, ובית כנסת "אלגזי" (נקרא גם "קהל דה אריבה") ב–1728. בית הכנסת "הסניורה" נקרא על שם דונה גרציה נשיא, ועל פי המסורת נוסד על ידה. בתחילת המאה ה–20 נבנה "בית ישראל", בית הכנסת הגדול והמרשים ביותר באיזמיר, על ידי אמנים איטלקים שהוזמנו במיוחד לצורך בנייתו. כיום שלושה מבתי הכנסת בעיר עדיין מצויים בשימוש – "שער השמים", "ביקור חולים" ו"בית ישראל".

אפילו השמות של בתי הכנסת באיזמיר הם מיוחדים ומעוררי השראה. היכן מצינו בעולם בית כנסת הקרוי על שם אישה? ובית כנסת הנקרא "פורסטרוס", כלומר זרים?

בבית הכנסת הפורטוגזי, הנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר באיזמיר, יש עיצוב אדריכלי ייחודי המבטא לא רק צורה אלא גם תוכן ומשמעות. הבימה של בית הכנסת מיוחדת בצורתה, ובנויה כחרטום של ספינה. הבימה נבנתה על ידי אנוסים שברחו לתורכיה מפורטוגל במאה השש עשרה. על פי האגדה הם השתמשו בקורות עץ מהספינה שבאמצעותה באו כדי לבנות את הבימה, כעדות להצלתם.

אחת התופעות המעניינות הקיימות בקהילה באיזמיר היא איסוף מתפללים בשבת במיניבוס כדי להשלים מניין בבית כנסת "בית ישראל" ולשמור על בית הכנסת פתוח. היחס לבית כנסת איננו כבניין בעל קירות בלבד, אלא כבעל משמעות וחיים משל עצמו. בית הכנסת הופך מאובייקט לסובייקט.

למרות שהאדם הדתי השומע על תופעה זו ירים גבה, יש לזכור שיהודים לא תמיד מבקשים לשמור על ההלכה או על הדת אלא על המסורת. התפילה בבית הכנסת שבו התפללו אבותיהם היא חלק מהמסורת. "אני ממשיך את מה שעשו אבי וסבי", אמר לי אחד המתפללים. לעתים השמירה על המסורת היא יותר חזקה מאשר השמירה על הדת.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ב אדר תשע"ז, 10.3.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-11 במרץ 2017,ב-גיליון תצווה תשע"ז - 1022, רב עולמי / אליהו בירנבוים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: