להישיר מבט אל העתיד | אליעזר שנוולד

חשיבה הלכתית הצופה פני עתיד אינה אמורה לעסוק רק בבעיות הלכתיות אלא בכלל השינויים בהרגלי החיים העתידיים ובהשפעתם על צביון היהדות

אני מברך את הרב יובל שרלו על מאמרו ("הלכה צופה פני עתיד", גיליון פרשת משפטים)  ועל הירתמותו לעיסוק בסוגיות הלכתיות אסטרטגיות, אולם אני מבקש לחלוק על המיקוד של הבעיה ועל אופן הצגתה.

חכמה אסטרטגית

הצגת השאלה במישור ההלכתי בנושאי הקבורה, הגיור וכדומה חשובה מאוד, אך איני חושב שהדרך לפתרון ההלכתי הוא "אומץ ויצירתיות" אלא גיבוש כללים הלכתיים ברורים ברוח דבריו של החזון איש, הדורש אפיון של המציאות בטרם נבוא להתאים לה את סעיפי ההלכה הרלוונטיים (אגרת ל"ח). לשם אפיון המציאות צריך לגבש מתודולוגיה מתוקפת מבחינה הלכתית, בכלים של חכמת אנוש ולא בנבואה וברוח הקודש. בניגוד למה שרבים חושבים, אין מדובר על עיקרון פרקטי אלא על עיקרון שהוא חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמה של היהדות (הארכתי על כך במבוא לספרי "בעין אסטרטגית").

המתודולוגיות הללו נמצאות היום בשימוש על ידי גופים שונים בביטחון, בתעשיות עתירות הידע ובעולם העסקים וההשקעות. אלה נאלצים לצפות פני עתיד, להתנהל בהווה ולהשקיע בו, לאור חיזוי העתיד, לא במאת האחוזים, אלא רק עד מקום שתבונתו של אדם מגיעה. אלה יודעים לסייג את תקפות החיזוי, ולהעריך מה מידת הסיכויים שהחיזוי הזה אכן יתקיים. גם הערכה של 50 או 60 אחוזים היא הערכה חשובה, במיוחד לגבי דברים המסכנים אותנו בעתיד שצריך להתכונן אליהם ולהכין תשתיות לאורך זמן, שכן כאשר הם עלולים להופיע אי אפשר יהיה לתת להם מענה מיידי. לאור רמת הסיכויים החזויים הם מחליטים עד כמה הם לוקחים סיכונים לעתיד, בצורה מחושבת עד כמה שניתן. צריך לסייג ולומר שפעמים רבות הם גם טועים, אך לא פעם הם מצליחים ובזכות זה הם מעצבים את פני העתיד.

לצערי הגדול יש להודות שבתחום זה אנחנו עדיין אפילו לא בראשיתו של תהליך, ומבחינה זו לדברי הרב שרלו חשיבות רבה. ואולם לטעמי, עיקר הבעיה בהימנעות מצפיית פני העתיד איננו טמון בתחום השאלות ההלכתיות הפרטיות או הציבוריות אלא באתגרים המורכבים שהעתיד מעמיד בפני האדם המאמין ושומר המצוות כיחיד וכציבור. אנחנו יכולים להצביע על אתגרים של היום שלא נצפו בעוד מועד ולא ניתן להם מענה הולם וכתוצאה מכך הם משפיעים היום באופן ניכר.

דוגמה לכך היא ההתמודדות עם מהפכת הנגשת המידע התורני באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים, הנגשה המאפשרת לחפש בקלות פסיקות הלכתיות ברשת ויודעת להשוות פסיקות בין פוסקי ההלכה השונים. אצל חלק מהציבור הדבר השפיע על בלעדיות מעמדו של הרב הפוסק, ואצל חלקו גם על המחויבות להלכה באופן כללי. כך גם בסוגיות מגדריות. השינויים שהיו צפויים בתודעת המגדריות בציבור הרחב לא קיבלו מענה הולם בעוד מועד, וכתוצאה מכך, כאשר השינוי בחברה הכללית תפס תאוצה, הוא חדר גם לתוך העולם הדתי שלא היה ערוך אליו תפיסתית וארגונית. התוצאה היא שכיום מתרחשים שינויים רבים בתחום זה בחברה הדתית "מלמטה", ולא מתוך שיקול דעת של בעלי סמכות ואחריות. חלק מהשינויים הם שינויים מבורכים וחלק מהם מסוכנים לקיום הדתי ככלל, כדוגמת הדיון המתקיים כיום סביב "שבעת הנקיים" וכדומה, שהוא תוצאה ישירה של שני השינויים דלעיל.

כך גם לגבי השינויים שנוצרו בתחום הנגישות לתכנים פורנוגרפיים ואלימים ברשת. כאן הפרצה היא מוחלטת. הכתובת הייתה על הקיר שנים רבות, המגמה הייתה ברורה, ולא ניתן לה מענה הולם, כיוון שלא הייתה מודעות ל"חשיבת עתיד". כיום יש ניסיונות להתמודד עם הנזקים שלה: במישור הטכני על ידי סינוני תכנים ובמישור החוקי על ידי חקיקה. אולם המענה הוא מעט מדי ומאוחר מדי. אין ספק שלחשיפה לתכנים אלה יש השפעה על כל עולמו של האדם הדתי ועל החברה הדתית. אגב, איני יכול לקבוע בוודאות שאם הייתה מודעות והיו מנסים לתת מענה הוא היה אפקטיבי דיו, אבל לפחות היה ניסיון (תחום נוסף שגם לגביו לא הייתה חשיבה בעוד מועד הוא הרשתות החברתיות ומסיחי הדעת למיניהם והשפעתם על העולם הדתי של הציבור).

השפעה‭ ‬על‭ ‬צביון‭ ‬השבת‭. ‬כלי‭ ‬רכב‭ ‬אוטונומיים‭ ‬חשמליים‭, ‬פנסילבניה
צילום‭: ‬אי‭.‬אף‭.‬פי‭ ‬

מגמות גלויות

כל התחומים שנמנו לעיל אינם שינויים שהתרחשו באקראי, ללא כוונת מכוון, אלא פרי של מחשבה אסטרטגית לעתיד של מפתחים ושל מובילי תפיסות חברתיות. בכולם, המגמות היו ארוכות טווח ולא היו סמויות מתחת לפני הקרקע אלא גלויות לחלוטין. לא היה מסובך לאתר את המגמות ולחשוב על השפעות עתידיות שלהן אם אכן היו מודעות ומוטיבציה לכך. יש עוד דוגמאות רבות ומשמעותיות לכך, אולם תקצר היריעה.

כיום, כאשר אנו רואים, בדיעבד, את ההשפעות של התהליכים הללו על העולם הדתי, מובן לכל מתבונן שצפיית פני העתיד עלולה להיות בבחינת "להיות או לחדול". אמנם יש ניסיון כיום להתמודד עם חלק מהתופעות, אולם לא פעם מדובר בסוג של "מלחמות אבודות", שפורצות לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה.

בעיניי, מעבר לשאלות הלכתיות כאלו או אחרות – חיוני יותר לדון על תחומים קיומיים מובהקים, הנוגעים לצביון היהדות, לאור שינויים עתידיים שחלקם כבר מתהווים לנגד עינינו. לדוגמה: ההשפעה שעלולה להיות על צביון השבת עם התרחבות השימוש בטכנולוגיות של "בית חכם" או של כלי רכב אוטונומיים חשמליים. חובה עלינו להציף בציבור הרחב את המשמעות של ההיזקקות להם בשבת, תחת הגדרים ההלכתיים של "זילותא דשבתא", "עובדין דחול" או "אוושא מילתא" וכו', ולעשות זאת תוך בירור הלכתי מקיף ונרחב (כמו למשל לגבי התוקף ההלכתי של "עובדין דחול", האם הוא גדר מדאורייתא או מדרבנן).

יש כמובן תחומים נוספים שמצויים בתהליכי התהוות ושעלולים לאתגר את העולם הדתי. בחשיבת עתיד נכונה ניתן יהיה לבחון דרכים לתת להם מענה. מזה שנים אני מעורר לסוגיה זאת מעל כל במה אפשרית וקורא לגבש באופן מיידי חבורות של בני סמכא בתחומים שונים של העולם הדתי, הרבני, החינוכי, הקהילתי, הציבורי וכו', שיכשירו את עצמן לחשיבה מסוג זה. הגברת המודעות לצורך באסטרטגיה צופה פני עתיד היא צורך קיומי לעולם הדתי, כי בנפשנו הדבר.

הרב (אל"מ במיל') אליעזר שנוולד הוא ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ב אדר תשע"ז, 10.3.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-11 במרץ 2017,ב-גיליון תצווה תשע"ז - 1022. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: