בזכות התמימות השנייה | שלום רוזנברג

לא רק חושך הבערות מאיים על האדם אלא גם האור המסנוור, עודף הרציונליות. על החכמה והדבקות בערכים בעקבות לוינס ודיקרט

מאז העבר הרחוק ועד עצם היום הזה, מלווים הנר והאור את המסורת היהודית: ממנורת המשכן ועד לנרות השבת, דרך החנוכיות ונרות הנשמה. לא לחינם אחרית הימים נתפסת כתהליך שבו חשכת הליל תיעלם ואור הרציונליות ישלוט בעולם. ובינתיים, האנושות מודרכת על ידי בני אדם הנוהגים בעולם שהוא כולו חושך, ללא פנסים דולקים.

סכנת החושך ברורה לכולנו, אולם בנסיעות לילה יש מלכודת אחרת המסוכנת לפעמים אף יותר – הסינוור. הרציונליות היא אור, אולם אנו חייבים גם להישמר מהסינוור, מההיפר–רציונליות. כאשר באחת מאגדות חז"ל (חולין ס, ב) שואל הקיסר את ר' יהושע בן חנניה למה אין הקב"ה מתגלה לפנינו, עונה לו החכם "לפי שאין העולם יכול לעמוד בזיוו". באירוניה הוא מוסיף: "הסתכל בשמש ואתה רואהו". אכן, כינוי העיוור בתלמוד "סגי נהור" דהיינו "רב האור", אינו רק מליצה של השפה, אלא רומז לכך שבמקרים מסוימים האור עלול לגרום עיוורון.

רבים נפגעו מסינוור זה. יש גבול עליון לתבונה האנושית, כשמעברו השני מצוי תחום הסמוי מן העין. אותו תחום נעול בפני הרציונליות האנושית וכדי להיכנס בו זקוקים אנו לדרכים אחרות.

הפיתוי של הפיתוי

דברים אלה מהווים אזהרה לכולנו. בפוליטיקה החינוכית אנו מכנים תלמיד עם מוגבלויות "טעון טיפוח" ומנסים לטפל בו. אולם פעמים רבות מדי מתעלמים אנו מהבעיה ההפוכה, בעיית ה"טיפוח יתר". יש ובהתפתחותו הרציונלית והאינטלקטואלית מאבד האדם את ערכיו. המדע יקנה לתלמיד ידע אולם לא יקנה לו ערכים מוסריים ולא ייתן משמעות לחייו. מתוך כך נולדת אותה דמות היפר–מתוחכמת השבויה בציניות ובניהיליזם שהתפתחותה האינטלקטואלית סנוורה אותה. התלמיד איבד בה את הרעננות האינסטינקטיבית שלו והשתלט עליו המבט הציני על העולם: הכול מושחת, הכול אינטרסים וממילא אין משמעות לדיבור על ערכים, על מצוות ועל גבולות בחיים.

בשנייה מ"תשע קריאות תלמודיות" של עמנואל לוינס, הקריאה הקשה והנפלאה ביותר, משתקפת אמת זאת. לוינס דיבר על "פיתוי הפיתוי" המסכן אותנו. אנסה להסביר מושג זה, כפי שאני מבין אותו. הפיתוי "קורא" אותנו לעבור עברות ולחטוא, לעשות הרע. "פיתוי הפיתוי" שואל שאלה מסוכנת יותר, מה משמעות העברה? למה בכלל להבדיל בין טוב לרע? למדע אין תשובה לכך. ולכן, באופן פרדוקסלי התשובה היחידה היא התמימות, האפשרות לומר "נעשה ונשמע", להאמין ולדבוק בערכים למרות שהם אינם עובדות ואינם נגזרים מהרציונליות המדעית אלא מתחושה פנימית עמוקה. ה"נעשה" שבערכים קודם ל"נשמע" שברציונליות.

תמים מעין זה היה יוצר הפילוסופיה החדשה רֶנֶה דיקרט. באזמל התבונה הוא הטיל ספק בכול, אולם בו בזמן לא הרפה מהערכים שהביא איתו מן העולם המושגי שאותו עמד להרוס. תמימות זאת ניסה פרידריך ניטשה להרוס, כאשר טען שהפילוסופיה שקדמה לו לא הייתה רדיקלית מספיק. הוא ראה את עצמו כמי שחייב להשלים את המלאכה – לסתור את מערכת הערכים כולה. כנגד הרס זה דרש איש החינוך ארנסט עקיבא סימון מאיתנו לקיים את הפסוק (תהילים יט, יד): "אז אֵיתָם" (אהיה תם). את התמימות הראשונה של הילד, החי ללא קושיות, איבדנו. אנו חייבים להגיע לתמימות שנייה, תמימות של מי שמאמין בערכים למרות הקושיות והתמיהות. רבים הם המורים החושבים שחובתם היא ללמד את תלמידיהם לשאול, להטיל ספק. אכן, מארבעת הבנים שעליהם דיברה התורה, מי "שאינו יודע…" למד לשאול, אך תשובות הוא לא קיבל. לפעמים הוא הפך רשע, לפעמים – היפר–חכם, שנפל שדוד לפני "פיתוי הפיתוי".

בגלל היותו אדם

לסיום מבקש אני להתעכב על כמה פסוקים מספר איוב. פסוקים אלה מהווים הקדמה להתערבות שבין הקב"ה לשטן. הקב"ה מדבר בשבחו של איוב: "השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ, איש תם וישר ירא א–להים וסר מרע". השטן כופר בכך: "החנם ירא איוב א–להים?". זהו בסיס ההתערבות. לכאורה הקב"ה והשטן מתווכחים על יושרו וצדקתו של איוב. אולם אם נתעמק במהות ההתערבות, ניווכח שהם מתערבים על משהו חשוב הרבה יותר: האדם. הקב"ה מאמין באדם, נותן בו אמון: הוא מסוגל להתנהגות אידיאלית, לעבודה לשמה. הוא מסוגל לאהוב, למרות הייסורים, לעבוד את הקב"ה למרות שאין הוא מקבל שכר ולהיות צדיק למרות שרע לו.

התערבות זו מבטאת דרמה יסודית המשתרעת על פני ההיסטוריה האנושית כולה. הקב"ה מאמין שהאדם מסוגל למעשי חסד ואהבה. כנגדו מהמר השטן, ותלמידיו הרבים בעקבותיו, פילוסופים, סוציולוגים ופסיכולוגים, ולא מעט מומחים נוספים. תלמידים אלה בטוחים שהאדם הוא חיה, או ליתר דיוק מכונה אגואיסטית. כל מקצוע בונה הסבר משלו למעשי החסד שהאדם עושה; הסבר שבו מסתתרים אינטרסים כלכליים, פסיכולוגיים וכדומה. אלא שההסבר הופך אותם ממעשים אציליים לפעולות אגואיסטיות, אם לא למעשי נבלה או למטה מזה. "החנם יעשה האדם מעשה חסד?", שואל כל שטן מתלמד מודרני. כנגדם מהמר הקב"ה לטובת האדם. ואפילו אם רק אדם אחד הגיע למדרגה זאת, הוא הוכיח שהדבר אפשרי. לכן ספר איוב הוא ספר יהודי. איוב הוא אדם. הוא איננו א–ל ההופך אנוש והמסוגל למעשי חסד בגלל היותו א–לוה. איוב הוא אדם המסוגל למעשי חסד בגלל היותו אדם.

אין ספק שהאידיאל החינוכי מצוי דווקא במיזוג החכם והתם בתוכנו. החכם השומר על הרציונליות והדואג לקדמה המדעית, והתם – המחויב לערכים ומאמין שלא הכול אינטרסים ולא הכול מושחת. "כי אם ברוחי" אומר החזון. אור המנורה מדריך אותנו להחליף את החיל ברוח, את הציניות באמפתיה ואת הניהיליזם בתמימות. תם ולא נשלם, ואולי נצליח לחזור לתמים במפגשנו הבא.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט  טבת תשע"ז, 27.1.2017

מודעות פרסומת

פורסם ב-29 בינואר 2017,ב-גיליון וארא תשע"ז - 1016, מילה לסיום / שלום רוזנברג. סמן בסימניה את קישור ישיר. 7 תגובות.

  1. תודה על הפוסט המענין , אלא יזהר זה ההולך בחשיכה , פן יתרגלו עיניו לחושך , וכך תהא דרכו חשוכה ונבערת תדיר . כותב הפוסט מניח שלמדע אין תשובה לאורחות מוסר , אורחות מוסר המבדילות בין רע לטוב , והרי , לא כך הדבר כלל וכלל !! שלל תיאוריות או קונסטרוקציות מוכחות , ועל קצה המזלג ממש :

    תחילה , האדם צמח מן הקוף ( שימפנזה ) . ישנן חיות סוליטריות ( בודדות ) בטבע , וישנן חיות , חברתיות . החברתיות טבועה בגנים . ההתאגדות החברתית , רואה את התועלת בהתאגדות דנן , על פני חיים סוליטריים . התאגדות חברתית , משמעה : הפרט מוותר על ווקטורים וצרכים בהישרדותו האישית , למען טובת הכלל והמבנה החברתי . האם אין זה מוסר ? טבוע ? בגנים טבוע ? ודאי שכך הדבר !! האם זהו הסבר מדעי ? לעילא !! האם מוכח !! יצוק ביציקות בטון , ואין להרהר כהוא זה אחרי הדבר !!

    ועוד : טראומת הלידה , טראומת הגיחה לעולם : האדם העובר , דרך שלבי הינקות ועד תחילת תהליך הסוציאליזציה , רגיל לחסד אימהי טוטאלי . חסד חסר פשרות . הוא מקבל בעובר , כל צרכיו הפיסיים , וגם הנפשיים . הוא פאסיבי לחלוטין , וכל כולו תלוי לחלוטין באורחות האמהות גם כתינוק . זהו טבעו של האדם , וגם טבעה של החיה ( בעיקרון , אבל לא לישון ) . לכן , החסד טבוע !! לכן , האדם עוגן תדיר , ביחוד במצבי משבר , על מצבים ינקותיים ועובריים , שם החסד טוטאלי ולא מותנה . זהו אינסטינקט טבוע באדם , והוא משליך עליו כל חיו . האם זהו הסבר מדעי ?? ודאי !! האם הוא מבאר אורחות מוסר ? ודאי , ללא שום פשרות !!

    האמן לי , לא היינו גומרים פה , מוטב אולי היה לכותב הפוסט , עם קצת אור , לגרש הרבה חושך , ולחקור בדבר , לפני שהוא קובע מסמרות דנן .

    תודה

  2. רק קצת לינקים לנכתב בתגובתי לעי"ל :

    שימו לב , להתנהגות אימהית או מעין , מוזרה , אריות , לביאות בטבע , מאמצים או נוהגים במעין חסד , עם גורים או עוברים של חיות שהן עצמן נוהגות לטרוף , הנה :

    http://www.dailymail.co.uk/news/article-1165832/The-lioness-showed-remorse-realising-killed-pregnant-antelope.html

    עוד אדחוף בהמשך ….. תודה

  3. ועוד , עדר תאואים , המגן על פרט מן העדר , אשר כבר עומד להפוך להיות טרף לאריות ( להריץ לסוף הסרט למי שמעונין תכל"ס ) הנה :

    כאן אפשר לעיין בכותרים של ספר , הממחיש את הכתוב לעי"ל בנוגע לטבע הינקותי ועוברי של האדם , ספרו של שוהם גיורא , אשיות וסטיה , כאן :

    http://kiryatgat.libraries.co.il/BuildaGate5library/general2/data_card.php?dc=73149~~~~~Card1&Daf=0

    תודה

  4. אפשר גם בוויקיפדיה ( רק באנגלית ) כאן , על תלות דנן ואמהות , הנה :

    https://en.wikipedia.org/wiki/Dependency_need#What_happens_when_dependency_needs_are_not_met

    תודה

  5. כל הכבוד לך אלרום. אני חושב שבגנים שלנו מצוי גם שילוב גנטי שאחראי על הקיימות- כלומר להבטיח שגם בעתיד יהיה מספיק מזון. עתיד יכול להיות במקרה זה גם הקרוב וגם דורות קדימה!
    התנהגות אחראית זו מתפרשת על ידינו כחסד!

  6. תודה azinative , בהחלט כך הדבר , המין האנושי מתייחד בראיה צופה פני עתיד , בתכנון תעשייתי , ולא רק הישרדות של רגע . אני רק כיוונתי יותר לחסד , במובן של נתינה ללא תמורה !! נתינה ללא תמורה , מוטבעת כאינסטינקט באדם , בגלל השלב הקריטי של עוברות , וינקות , שם החסד האימהי הינו טוטאלי , ולא מותנה בדבר . תודה

  7. רק הבאתי הסרט הלא ממש נכון , לגבי תאואים ( בופלו ) המגינים על פרט מן העדר , מפני אריות , אז כאן :

    תודה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: