קריאת אזהרה מלמעלה | יואל אליצור

לא ניתן להתעלם מהקשר שבין גל ההצתות לפינוי עמונה הקרב ולשאר המאורעות שהעסיקו את החברה הישראלית לאחרונה. יש לשוב להסתכלות תנ"כית ולזהות כי הבורא מזהיר אותנו שירדנו מהדרך

עיקר העיקרים של התורה כולה הוא: יש א–לוהים! ולא במובן של הפילוסופים שדנים מה ניתן לומר עליו ומה ניתן לומר שאינו, ולא במובן של המקובלים שבנו מערכת שלמה ומסועפת של האצלות וצמצום וספירות, אלא במובן של אוהדי בית"ר: יש א–לוהים, הוא כאן איתנו, והשער שהובקע לעינינו מעשה א–לוהים הוא.

ככה זה בכל התנ"ך. יהושע מנצח במלחמה "כי ה' נלחם לישראל". אם גברו הכנענים על ישראל, ההסבר הוא "ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה' וימכרם ביד יבין מלך כנען", ואם יפתח נלחם בבני עמון שהיו חזקים ומצוידים טוב יותר מישראל ומצליח לכבוש מהם עשרים עיר, גם זה עניין א–לוהי: "ותהי על יפתח רוח ה'… ויתנם ה' בידו". האימפריה האשורית שכבשה בין השאר את יהודה וישראל היא "שבט אפי", וכורש שמחזיר את בני יהודה לירושלים ובונה את ההיכל הוא "משיחו" של הקדוש ברוך הוא.

וככל שמה שקורה יש בו יותר הפתעה כן ניכרת בו יותר יד ה'. לאחרונה קראנו בתורה את הסיפור הארוך של עבד אברהם, וכבר העמידו אותנו חכמים על האריכות שבה מספרת התורה על שיחתם של עבדי האבות, לעומת הקיצור המופלג שבו ניתנו גופי תורה ומצוות. למה האריכות הגדולה? בלי ספק כדי להראות את יד ה' המתגלה בשרשרת מאורעות טבעיים לכאורה, על יד באר המים: "אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יוצאת וכדה על שכמה… ותאמר שתה אדני", והמסקנה שהיא הלוז של כל הפרשה: "מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב".

לוקח‭ ‬זמן‭ ‬עד‭ ‬שהתקשורת‭ ‬מודה‭ ‬שהשרֵפות‭ ‬הן‭ ‬הצתה‭ ‬מכוונת‭. ‬שדה‭ ‬שרוף‭ ‬ליד‭ ‬נטף‭, ‬נובמבר‭ ‬2016 צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90

לוקח‭ ‬זמן‭ ‬עד‭ ‬שהתקשורת‭ ‬מודה‭ ‬שהשרֵפות‭ ‬הן‭ ‬הצתה‭ ‬מכוונת‭. ‬שדה‭ ‬שרוף‭ ‬ליד‭ ‬נטף‭, ‬נובמבר‭ ‬2016
צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90

נאבקים כנגד הייעוד

התפיסה הזאת קשה מאוד לעיכול לבני דורנו. כל אדם שומר תורה קורא פעמיים בכל יום "השמרו לכם פן יפתה לבבכם… ועצר את השמים ולא יהיה מטר" אבל גם הצדיקים הטהורים ייזהרו בימינו מלקשר עיכוב בגשמים אל ה' ויעדיפו לדבר על הנזקים לחקלאים ועל הפיצוי שיקבלו או לא יקבלו מן הממשלה. המתנחלים המסורים יאמרו שצריך ליישב את הארץ כי זו מצווה מדאורייתא שכל התורה תלויה בה, ונאמני הר הבית יאמרו שצריך לעלות להר הבית כי השולט בהר שולט בארץ, ואין לצפות שהמקדש ירד מהשמים. אבל רק מעטים יעזו בפני עצמם וקל וחומר בפני אחרים לדבר בשפה התנ"כית ויאמרו: ה' א–לוהינו עשה לנו ניסים כאלה נפלאים בששת הימים, ואיך נשליך את מתנותיו ארצה?

ואין לכחד שהדבר באמת מפחיד, וגם זה מן התנ"ך, כי הרבה מאוד מאורעות נראים סתמיים ואינם מוסברים, ויש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים ויש רשע מאריך ברעתו, ומדוע דרך רשעים צלחה, ואפשר בקלות להתדרדר לדתיות רדודה מאוד, וכשיצא רב אחד והסביר שתאונה קשה באה בגלל חילול שבת הרגישו הכול ובצדק שיש כאן הוזלה של האמונה.

המפתח הוא להבדיל בין מאורעות אישיים למאורעות לאומיים ועולמיים. עיקר דברי התורה על שכר ועונש ויחסי הגומלין בין האדם והא–ל מדברים על העם וקורותיו. כל מחשבת התורה סובבת סביב חוקי החיים והגורל המיוחדים שקובע ה' לעם ישראל. ההדגשה של ארץ זבת חלב ודבש שבה ורק בה צריך עם ישראל לחיות מתחילה מהרגע הראשון של הדיבור הראשון עם העברי הראשון ונמשכת בכל התורה עד מילות הפרֵדה האחרונות של משה. העם והארץ שמיועדים לברכה יוצאת דופן אם שמוע תשמעו, ולעומק הקללה, לשמה ולשנינה אם בחוקותיי תמאסו, הגלות והגאולה, "ברוך תהיה מכל העמים" לעומת "רעות רבות וצרות" – כל אלה הם ייעודים מופלאים מאוד שאין דומה להם בשום דת ואידיאולוגיה, וכולם נתקיימו ומתקיימים בעם ישראל, ובדורות שלנו יותר מכל הדורות הקודמים. הבנה זו היא הבסיס לאמונת ישראל בדורנו, והיא מחייבת להשתחרר מן הפחד לזהות את יד ה' במאורעות העוברים עלינו.

בדור שלנו, הדור שאחרי השואה והתקומה וששת הימים, ההרגשה היא שכל הזמן יש מאבק בין ה' שרוצה לגאול את העם ולהביא אותו אל מרחבי הארץ וערי האבות, לעוצמה כלכלית וצבאית, להיות עם קדוש ועם סגולה, לבין העם שרוצה בכל מאודו להיות עם רגיל ולא יותר. נראה שהקב"ה נחוש בדעתו להביא סוף סוף לידי ביצוע את התוכנית שעליה סיכם עם אברהם, יצחק ויעקב ועם אבותינו מקבלי התורה בימי משה. לצורך זה הוא כופף את חוקי הבחירה כיפוף עמוק, וכל שהוא מבקש מאיתנו כעת הוא רק להסכים להיגאל. בגלל העורף הקשה של עם ישראל הוא יוצר מצבים א–לוהיים מורכבים שיאפשרו את ההתקדמות, בשיטה שהרמב"ם במורה נבוכים קרא לה "עָרמה של חסד".

כל הקיום שלנו הוא בנס גמור כל הזמן, ואנחנו העם היחיד שזהו גורלו. אנחנו מוקפים באויבים, רבים מאיתנו עשרת מונים, השואפים להשמיד אותנו. לפי כל חוק הגיוני הדבר הזה היה צריך לקרות כבר מזמן, אבל הקב"ה מחזיק אותם ולא נותן להם לבצע את זממם, כמו השמש שהיא רחוקה מספיק כדי לא לשרוף את העולם וקרובה מספיק כדי לחממו. העולים שהגיעו לכאן ממדינות ערב היו רחוקים מאוד מנטלית מן העולים ממרכז אירופה ומערבה ולכאורה קרובים מנטלית לערבים, אבל המציאות נבנתה כך שכל שבטי ישראל התאחדו לעם אחד והערבים הם עם אחר שעומד מולם. המושבות שהקימו בארץ במאה ה–19 הגרמנים והאמריקאים היו מוצלחות בהרבה מהמושבות שהקימו היהודים בעקבותיהם ובמקביל להם, אבל בניגוד לצפי של כל היסטוריון ממוצע הזרים נעלמו ואלו פרחו ונעשו ערים ועיירות ושכונות פורחות מלאות יהודים.

יד ה' בדרמה

אבל הכוחות המובילים בעם ישראל מתעקשים, אפשר לומר רוקעים ברגליים, כדי להיות נורמליים, להצטרף ל"משפחת העמים", בלי לתת לעובדות לבלבל אותם. השאיפה הקיצונית הזאת להיות עם רגיל היא עלבון לשכל היהודי וגם סכנה קיומית מאין כמותה. היא גורמת לעם ולמנהיגיו ולמערכות הצבא והמשטרה שלו לכפור במציאות ו"לחיות בסרט" – להפוך מלחמת הגנה והצלה מופלאה ל"כיבוש", את התוקפים שהובסו לצדיקים ומסכנים, להעלים עין מרצחנות האויב, לבנות תמונה דמיונית כאילו סימטרית של מתונים משני הצדדים וקיצונים משני הצדדים, לקרוא למה שקורה כאן "סכסוך" ולראות את האויב האכזרי כמישהו שנפגע ועתה אפשר לפצותו בשטחים.

לשם הסימטריה מנפחים לממדים של כאילו טרור סיפור של נערים שמציירים גרפיטי, ומאידך גיסא מעדיפים ככל שהדבר ניתן לראות ביהודים שנרצחו מתאבדים או תאונות עבודה. די הרבה זמן לוקח לתקשורת שלנו עד שהיא מודה שהשרֵפות הן הצתה מכוונת, וגם אז ישתדלו להימנע מלהזכיר את המילה "ערבים" כשמדובר על זהות המציתים. מדהים ומבהיל לחשוב על כך שכמעט כל ראשי הממשלה בישראל היו כיונה פותה וכמעט מסרו את רמת הגולן היפהפייה לידי הסורים הפראים, ורק בנס ניצלנו מטירוף זה שהיה מביא עלינו היום את דאעש אל הכנרת.

א–לוהים איננו משחק שחמט עם עצמו ואינו יכול לבחור בטוב במקומנו. במצב הלאומי שלנו הוא עושה הכול כדי להנמיך את נקודת הבחירה ובלבד שבאיזה שהוא מקום נבחר בטוב בעצמנו. כל ויתור על חבלי מולדת ועל הכבוד הלאומי הביא לפורענות וטרור בניגוד גמור למשאלות הלב שחלמו על שלום וניגוב חומוס ביחד. את לב אויבינו הוא מקשה במידה כזו שבה יהודי שנכנס למקומות שניתנו להם במחווה של "שלום" ייקרע לגזרים (כפשוטו), כך שקל מאוד למי שאינו מרמה את עצמו לדעת לבחור בטוב. מצד שני זכינו בעוצמה כלכלית וצבאית מופלאה, יהודי רוסיה הגיעו בהמוניהם, הגענו כבר להיות הקהילה היהודית הגדולה בעולם.

משני דברים עיקריים הזהירו התומכים בנסיגות – מפני הדמוגרפיה ומפני האמריקאים. בשני העניינים זיכה אותנו הקב"ה באופן מפתיע בחדשות טובות. הדמוגרפיה, בניגוד לכל התחזיות, היא כעת לטובתנו, והאמריקאים, נכון לעכשיו וכפי שהדברים נראים בעיניים לא מתחכמות, בחרו בנשיא חדש שאינו רוצה להצר את צעדינו ויודע להבדיל בין טוב לרע.

א–לוהים אוהב דרמה. כאשר קורה דבר הפוך מהציפיות, רואים את יד ה'. אמצעי בדוק לראות את ישועת ה' הוא "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, מאת ה' היתה זאת". כאשר זה שהכול לעגו לו עולה לגדולה, כאשר נפתחו שמפניות במטה פרס אבל נבחר נתניהו, וכן, גם כאשר עשו פרודיות בטלוויזיה על דונלד טראמפ אבל הוא נבחר והביס את יריבתו נגד כל התחזיות, מתת א–לוהים היא. אפשר לקלקל אותה, כל מתנה אפשר לקלקל, אבל קל לבחור בטוב אם רק רוצים.

השימוש במתנותיו של ה' הניתנות בשפע וביד רחבה, כדי לבנות חברה שבועטת בתורת ה' ואינה הולכת בדרכי ה', נחשבה בנבואותיהם של נביאי ישראל כמעשה בגידה של אישה באלוף נעוריה. ובלשון ימינו: "נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה בחצר, והלכה לה לשחק עם ילד אחר".

התראה חמורה

לפחות פעמיים בדור הזה קיבלנו מה' התראה חמורה ודרמטית שמזכירה לנו מה היה ראוי שיקרה לעם שבוחר ברע. בשתי הפעמים בלטה מידת הרחמים המלווה בנס של ממש. הפעם הראשונה הייתה מלחמת המפרץ שבה נפלו על ערי ישראל השאננות, הרחוקות לכאורה מכל קו גבול, 39 טילים, נהרסו יותר מ–1,300 בתים, אבל נהרגו רק שלושה אנשים (טיל אחד על כוחות אמריקאיים גבה עשרות קרבנות). עם ישראל היה בבהלה ולא ניתנה לו הזכות להילחם ולהגן על עצמו. הוא התעטף במסכות והתחבא בחדרים מוגנים.

הפעם השנייה הייתה לפני זמן לא רב במכת השרפות. מתקיימת בנו במדויק האזהרה שבתורה – "ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה". האויב היושב בתוכנו מבעיר עלינו את הארץ, והפעם המוקד היה חיפה היפה והמיוערת. 60,000 תושבים מפונים מבתיהם, הבערה מכסה את כל הארץ, מאות בתים שנשרפו או ניזוקו, צהלה ושמחה ברשתות החברתיות הערביות, אבל אין אפילו הרוג אחד. קשה שלא לחשוב על מידה כנגד מידה: ההחלטה הנואלת והמרושעת כלפי א–לוהים ואדם, וכלפי ארץ ישראל וההיסטוריה היהודית, על פינוי ארבעים בתי עמונה המתוכננת לחג החנוכה ("25 בדצמבר"), כאילו מזמינה פינוי חפוז של רבבות הנסים מן הלהבות.

בתחילת אותו שבוע הנושאים הבוערים היו עיכוב מינויו של רב צבאי שלא התיישר כראוי עם ערכי הנאורות החילונית והכנסת נשים לתוך הטנקים של צה"ל. בבת אחת באה האש הגדולה והזכירה לנו שאנחנו במלחמת קיום אמיתית ושיש מנהיג לבירה. קול ה' חוצב להבות אש.

פרופ' יואל אליצור הוא חבר באקדמיה ללשון העברית ובוועדת השמות הממשלתית. עוסק במחקר ובהוראת תנ"ך, לשון עברית ולשונות שמיות, גיאוגרפיה מקראית והיסטורית ושמות מקומות קדומים

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט' כסלו תשע"ז, 9.12.2016

Advertisements

פורסם ב-11 בדצמבר 2016,ב-גיליון ויצא תשע"ז - 1009. סמן בסימניה את קישור ישיר. 9 תגובות.

  1. אני מאד אודה אם פרופ' יואל אליצור יוכל לשכנע אותי שהדרך שבה הוא וחבריו חובשי הכיפות הסרוגות היא הנכונה, ולא דרכם של החרדים הכופרים בציונות.

    • דווקא בעניין הזה יש ליואל אליצור תשובה ניצחת עבורך.

      מאחר ויואל אליצור מקשר בין מעשים לבין תוצאותיהם , מן הסתם גם בשואה יש קישור שכזה.
      ומאחר ובראיה היסטורית אנו רואים קשרים ברורים בין השואה לבין הקמת מדינת ישראל , ניתן להגיד כי השואה היתה "בעיטה בתחת" של עם ישראל לצאת מהגלות.

      לעומת זאת , רוב חסידיהם ותלמידיהם של אותם רבנים שהתנגדו לציונות מתו בתאי הגזים (שלא לדבר על כמה "גדוילים" כאלו שברחו ברכבת של קסטנר והשאירו את חסידיהם למות מאחור , או גדוילים אחרים שפיזרו לחסידיהם הבטחות שווא על שלום ושלווה בעוד הם מיהרו לברוח).

      בניגוד לקישור בין "ההצתות" לבין "פינוי עמונה" , הקישור הזה מבוסס הרבה יותר כי הוא נשען על ראיה היסטורית של תהליכים שהקשר ההגיוני והסיבתי שלהם ישיר.

      (ועיין בספר "אם הבנים שמחה" – דברי גדול אמיתי)

      • אלוהים שלך טיפוס מגעיל ונאלח מאין כמותו. כיוון "לתחת" של עם ישראל לצאת מהגלות, ופגע בנון שלנטיות מרושעת במיליון ילדים ועוללים רכים, שלא טעמו טעם חטא מימיהם.

        (ואגב, הקשר בין השואה לבין הקמת מדינת ישראל הוא הפוך. הבריטים היו עוזבים את הארץ גם ללא השואה, כמו שעזבו כל מקום אחר באימפריה שלהם. אבל לולי השואה היו עוד ששה מיליון יהודים בזמן קום המדינה, ואולי עוד 30 מיליון יהודים היום. או אז כל תמונת מלחמת השחרור והסכסוך הלאומי על הארץ היתה שונה מקצה לקצה).

  2. בראייה מקראית רק נביא רשאי לטעון כך.

  3. אין עורך ?

  4. אם אלוהים היה קורא את המאמר הוא היה מתאבד על המקון

  5. אני חושב שיש להבדיל הבדל ברור בין היהדות המקראית לבין היהדות החזלי"ת.
    אכן במקרא הדברים הם כפי שכותב אליצור – תעשו טוב יהיה טוב , תעשו רע יהיה רע.
    למרות זאת חז"ל עשו הכל על מנת לטשטש ואף למחוק עניין זה. הם העבירו את כל השכר והעונש "לעולם הבא" עם אמירתם הידועה "שכר מצוות בהאי עלמא ליכא" , ואף תלו בכך את כפירתו של "אחר".

    נכון שאליצור התייחס במאמר זה לאחד התירוצים (של הרמב"ן כמדומני) , המחלק בין יחיד לבין ציבור – שביחיד אפשר שיהיה צדיק ורע לו וכו' , ואילו בציבור לא.
    (גם הפסוקים לגבי "דרך רשעים צלחה" , הם דברי נביאים. בתורה עצמה אין דברים כאלו).
    אך עדיין , הסתירה קיימת.

    ונראה שהמדובר בשני אופני הנהגה :
    יש הנהגה בידי ה' , ויש הנהגה בידי מלאך.
    הנהגה בידי ה' – שכר ועונש תואמים למעשי האדם , וזו הדרגה הגבוהה.
    רק כאשר הגענו למצב של גלות , ואנוכי הסתר אסתיר , זוהי הנהגה בידי מלאך ובה אין תמיד קשר גלוי בין המעשים לבין תוצאותיהם בעולם הזה.
    וככל שהגלות חמורה יותר (גלות = מצב נפשי פנימי , של ניתוק בין הארציות לבין הרוח , הגורם כמובן לגלות בפועל) , כך הקשר בין המעשים ותוצאותיהם רופף יותר.

    להבנתי , עם חזרתינו לארץ ישראל , ההנהגה מתחילה להיות ברמה גבוהה יותר , והשכר והעונש בעוה"ז אכן אמורים להיות יותר ויותר תואמים זה לזה.
    ולדעתי זה בין ליחיד בין לציבור.
    ובכך צודק אליצור במאה אחוז.
    (וככל שנחשוב יותר כך , זה אכן גם יהיה כך !)

    ולמרות זאת , הקישור בין פינוי עמונה לבין גל השריפות נשמע לי צורם מעט , כמו לרוב המגיבים.
    אל לנו להתיימר שאנחנו יודעים חשבונות שמיים כל עוד לא הגענו לנבואה.
    כלפי עצמינו , איש איש בחשבון הנפש הפרטי שלו , זה ראוי ואף הכרחי לשאול את עצמו "בשל מה באה אלינו הצרה הזו" , ולתקן את דרכינו לפי הגיוננו.

    אך לצערי , מאחר ורוב הציבור עדיין לא ברמה הזו , אמירות כאלו כלפי הציבור יפלו על אוזניים ערלות בדרך כלל.

    (ויהיו שיגידו כי זה בגלל עמונה , יהיו שיגידו כי זה בגלל חילולי שבת , יהיו שיגידו כי זה בגלל סרטי תועבה באינטרנט , יהיו שיגידו כי זה בגלל הדרת נשים , ויהיו שיגידו כי זה בגלל אלף ואחת סיבות אחרות)

    לכן "כשם שמצווה להגיד דבר הנשמע , כך מצווה שלא להגיד דבר שאיננו נשמע". כדאי למחות על פינוי עמונה , או כל דבר אחר שמישהו חושב לנכון , ולטעון זאת אך ורק מסיבות "ארציות" והגיוניות.
    גם אם אני חושב שדברים מסוימים הגיעו בגלל סיבה מסוימת , מוטב לי לשמור זאת לעצמי.
    לא כדאי לערב בזה את "ידיעת חשבונות שמיים". זאת מהסיבה הפשוטה שהעירוב הזה בימינו איננו מועיל ואף מזיק.

    כשנזכה , ורוב הציבור יהיו ברמה הזו בה קיים הקישור בין המעשים ותוצאותיהם בעולם הזה (שזוהי בעצם הנהגה בגילוי פנים) אז גם ישלח ה' מלאך ונביא ויוכל להגיד לנו בדיוק את הסיבה לכל דבר.

    וככל שכל אחד יעשה בינו לבין עצמו בחשבון הנפש הפרטי שלו , את הקישור בין מעשיו לתוצאותיהם , כך נזכה שגם בציבור הדברים יבואו לידי ביטוי והנבואה תחזור.

  6. עידוא ברוקנטל

    ניתן להאמין ואפילו לקוות כי האירועים, בייחוד הדרמטיים והציבוריים שבהם, מהווים מסר מן שמיא.
    אך אפילו הנביאים לא תמיד הבינו, מה המסר שביקש הקב"ה להעביר להם במחזה.
    על אחת כמה וכמה אנו הקטנים, המנסים לראות את יד ה' במציאות המופלאה שלפנינו.
    לכן, אני מציע קריאה שונה לחלוטין של המציאות.
    הניסיונות לעכב מינוי רב צבאי, הן ניסיונות עלובים לזנב בקו העיקרי בצה"ל התומך ומחזק את הציבור הדתי.
    המאמצים לפינוי עמונה הן שאריות עלובות המנסות גם הן לזנב במפעל הגדול של ההתיישבות שזכינו לו.
    גל ההצתות גם הוא ניסיון נוסף לפגוע במדינת ישראל, ניסיון שלא צלח, והוכיח את חוסן העורף שלנו, ואת הלקח שלמדנו מאסונות קודמים.
    חס ושלום.
    העם לא בוחר ולא בחר ברע. נהפוך הוא. מערכות הבחירות האחרונות מוכיחות שוב ושוב שהעם בוחר בטוב, ואולי אף מכה על חטא על בחירותיו הרעות משנות אוסלו וההתנתקות. ההתחזקות וההתקרבות לתורה שניבטת בציבור בכל עבר גם היא מוכיחה זו.
    יד ה' – בהחלט. הפרשנות היא בעיני המתבונן.
    והבוחר יבחר.

  1. פינגבק: תגובות לגליונות קודמים – 1010 | מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: