קיפאון מוסרי | חבצלת פרבר

החינוך לאידיאולוגיה הנאצית נעשה באמצעות תכנים מיתיים ותיאולוגיים על אודות הגזע העליון ושליחותו של הפיהרר. בליל של הבלים ששותפים לו המוני סופרים, מורים והוגי דעות

3מקֶרַח ברא אותו

החינוך בשירות הנאציזם

תמר קטקו

רסלינג 2016, 250 עמ'

"על פי התיאוריה של 'הקרח הנצחי', היקום נוצר בהתנגשות בין פלנטות של קרח ואש… ושלושה ירחים העשויים מסות של קרח קוסמי… היו אחראים על היווצרותם של נפילים… דמויי אלים… גזע עליון…. (לעומת זאת) הצוענים, השחורים והיהודים לא היו בני אדם אלא מוטציה פתאומית של תקופה חסרת ירח ובה נוצרו גם החרקים והזוחלים…" (עמ' 70). זוהי האמונה המונחת ביסוד תורת הגזע הנאצית, הכוללת מיתוס חילופי לתיאור בריאת העולם.

שמו המיוחד של הספר, "מקֶרח ברא אותו", הוא פרפרזה ניגודית לפסוק מספר בראשית "וייצר… את האדם עפר מן האדמה…". "כך הציגו מְחַיי האמונה הנאצית את תשליל העיקרון המקראי שעל פיו נברא האדם מהאדמה…", כותבת המחברת (עמ' 11). השם הזה מייצג אפוא את התיאולוגיה הנאצית, שעומדת במרכז תוכני הלימוד והאידיאולוגיה של הרייך השלישי.

השימוש במושג "האמונה הנאצית", או אפילו "התיאולוגיה הנאצית", אינו מקרי. למרות שקטקו אינה משתמשת במושג "תיאולוגיה", מושג זה רווח בספרות החוקרת את התכנים המֶטָה–אידיאולוגיים של הנאציזם. התכנים האלה מסבירים את המאבק הגלוי והסמוי של הנאציזם כנגד הדת הנוצרית הממוסדת על שתי זרועותיה: הפרוטסטנטית, ויותר מכך הקתולית. את מקום הדת הנוצרית ממלא הנאציזם בתכנים חלופיים המוצגים בהרחבה על–ידי קטקו: "הנאציזם נועד במהותו… לחזק בהם את האמונה בשליחותו הסודית של הפיהרר… הפרויקט הגדול ביותר של הימלר היה ארגון קבוצת מדענים… שנשלחו לרמת טיבט ולאזורי ההימלאיה… כדי להוכיח שמוצא הגרמנים הקדומים הוא בהרי הקרח הגבוהים בעולם ושהמבנה האנטומי שלהם שונה מזה של שאר בני האדם…" (עמ' 66–67).

האמנם‭ ‬האמין‭ ‬היטלר‭ ‬שהוא‭ ‬התגלמותו‭ ‬של‭ ‬האל‭ ‬הארי‭ ‬שקם‭ ‬לתחייה‭? ‬פסל‭ ‬האדם‭ ‬החדש‭ ‬שהנאצים‭ ‬רצו‭ ‬ליצור‭, ‬בעיצוב‭ ‬ארנו‭ ‬ברקר‭, ‬1939

האמנם‭ ‬האמין‭ ‬היטלר‭ ‬שהוא‭ ‬התגלמותו‭ ‬של‭ ‬האל‭ ‬הארי‭ ‬שקם‭ ‬לתחייה‭? ‬פסל‭ ‬האדם‭ ‬החדש‭ ‬שהנאצים‭ ‬רצו‭ ‬ליצור‭, ‬בעיצוב‭ ‬ארנו‭ ‬ברקר‭, ‬1939

 שבועה בשפה העתיקה

הספר שלפנינו מציג טקסטים שונים מספרי לימוד והגות נאציים ומציע זוויות ראייה נוספות "להבנת הנאציזם והשיטה החינוכית והמניפולטיבית להטמעתו בקרב הגרמנים". המאמצים, שעליהם מדווחת המחברת, להשגת החומרים האלה, נושאים פירות מעניינים בניתוחים בספר, שחלקם חדשניים באמת, לגבי התורות המיסטיות השונות והבדיות ההיסטוריות שהרכיבו את חומרי הלימוד במערכת החינוך הנאצית, ולגבי אופייה הארגוני המיוחד של המערכת הזאת.

כיסוד תפיסתם התיאולוגית החיו הנאצים את המיתוסים הנורדיים העתיקים. הם ענדו טבעות מיוחדות שנחרטו בהן סימני ברק – אס.אס. בשפה הנורדית העתיקה, וסימנים נוספים, רוּניִים, שמקורם בתרבות הצפונית של הוויקינגים ועמי נורווגיה ושוודיה הקדומים, ו"רבים מאנשי הצמרת הנאצית נישאו בטקסים פגאניים אריים אשר לוו בדברי שבועה בשפה העתיקה…". לעומת זאת, כפרו הנאצים בעובדה ההיסטורית שישוע היה יהודי, ולימדו במערכת החינוך שלהם שהוא היה ממוצא ארי.

גם השקפות עולמו של ריכרד ואגנר ומחזור האופרות שלו "טבעת הניבלונגים" השתבצו באופן מצוין, כפי שמציינת קטקו בצדק, במגמה הנאצית הזאת של החייאת המיתוסים הנורדיים. "הייתה זו יצירה שהעצימה את קסמם של הקרב, הקרבה והמוות, שהפכו להיות עמודי התווך בזהות הגרמנית ו… באידאולוגיה הנאצית. המוות והאבדון נתפסו… כמדרגה העליונה של ההגשמה העצמית…" (עמ' 75). כדאי לשים לב גם לעובדה שכינויו של הצו המשפטי שנתן אישור "להעלים באופן מוחלט כל מי שנחשדו כאויבי המשטר… מבלי (שתהיה חובה) ליידע את בני המשפחה…" היה "לילה וערפל". אין ספק שהקשר בין שם הפקודה הנוראה הזאת לבין יצירתו של ואגנר שמכילה את הביטוי הזה הוא משמעותי.

מטעמי זהירות מובנת כותבת קטקו כך: "אין לדעת בוודאות מה באמת התחולל בנפשו של היטלר ועד כמה הרחיק לכת בתחושותיו המיסטיות לגבי עצמו. האמנם האמין באמת שהוא התגלמותו של האל הארי שקם לתחייה, משיח ומושיע…? (אולם) בכל מוסדות החינוך… נישאה תפילה זו לפיהרר בן האלים: 'מנהיגי שניתן לי מידי האלוהים… לך אני חייב את פת לחמי… מנהיגי, אמונתי, אורי!" (עמ' 81).

 ספרי קודש היטלריאניים

התכנים האמוניים האלה, שנועדו לדחוק החוצה את הדת הנוצרית–ממוצא–יהודי, הוחדרו למערכת החינוך על כל שלוחותיה. "בכל ספרי הלימוד… ציטטו מתורתו של היטלר… בכל עמוד ראשון הופיעו תמונתו או ציטוט מתורתו. מבלי להצהיר על כך באופן גלוי הפכו ספרי הלימוד לסוג של ספרי קודש…". כך גם בחוברת שנועדה לבחון מחדש את המורים ולהסמיכם להוראה, מופיעה רשימה של 305 שאלות ותשובות "שצוות ההיגוי במשרד החינוך של הרייך מצא כהכרחיות למאגר המידע של המורים" (עמ' 126).

השאלות והתשובות האלה נועדו לשינון מילה במילה וכללו עובדות מתולדות חייו של היטלר, המפלגה והשלטון הנאצי וגם "עיקרי אמונה" אריים וגזעניים. כל מורה נדרש לשנן אותם, וזה היה הבסיס גם לתוכני הלימוד בבתי הספר. משום מה קטקו אינה מציינת את העובדה ששאלות ותשובות אלו הן בנות דמותו של הקתכיזם הנוצרי, שבעיקר בכנסיות הפרוטסטנטיות בנוי על שורת שאלות ותשובות שיש לשנן אותן והן מהוות בסיס ללימודי האמונה הנוצרית. זו דוגמה נוספת של התיאולוגיה התחליפית שסיפק הנאציזם.

פרק מעניין במיוחד מתאר את מסגרות החינוך הפוליטי–ייעודי לבוגרי החינוך התיכון. הצטמררתי כשקראתי את התיאורים של "ארבע המצודות המסדריות": סוג של מצודות אבירים, דומות מבחינה אדריכלית למצודות הצלבנים והאבירים בימי הביניים, ומיועדות לתרגול הגוף והנפש, הכשרה תיאולוגית–אידיאולוגית וצבאית והקניית תכונות אישיות ש"יכשירו את בני האלים, חניכי הנאציזם וינהיגו את הרייך השלישי ויגשימו את חלומו". מרכיבים חשובים בהכשרה היו האילוף לאכזריות, השנאה והבוז ליהודים, דחיית המוסר הבורגני ואהבת המוות.

גיבוי לשלטון הרשע

ספרה של קטקו מכיל אוצר בלום, שבחלקו אינו מוכר לציבור, של עובדות ומידע על רעיונות ותהליכים שהפכו את הרייך השלישי למה שהיה: מסוכן, אכזרי וחסר מוסר ומצפון אנושי. קטקו מצטטת מאות ספרי לימוד, פסאודו מחקרים ופסאודו תיאוריות מדעיות, מיתוסים וכיו"ב. וכל אלה מצטרפים לתמונה שלא תיאמן של מערכת אינדוקטרינציה וחינוך, של המוני מורים, סופרים, מדענים והוגי דעות שאיבדו את כבודם, יושרתם ושיקול דעתם, מתוך פחד, תאוות שלטון או שניהם כאחד, וייצרו תכנים וארגונים חינוכיים ששטפו את מוחם של הגרמנים בבליל מזעזע של הבלים שאין הדעת סובלת. וכל זה כדי לגַבות שלטון רשע שלא ניתן להכילו בשכל ובמוסר אנושי.

התיאורים של קטקו מחזקים את התחושה על אודות החד פעמיות של "המופע הנאצי". משום שצירוף כזה של רוע ותאוות כוח ומוות, המצוותים ליסודיות, ירידה לפרטים ובנייה חרוצה ומסודרת של תכנים ומערכות כוללניות ומאורגנות כל כך, שמצמיחות זן כזה של נשלטים – לא היה מעולם. אפילו לא בברית המועצות הקומוניסטית.

כמות החומר שד"ר קטקו מביאה בספר, והפרטים החדשים שחשפה, מרשימים ביותר. חבל שהיא מקלקלת רושם זה כשהיא גולשת להגיגים היסטוריוסופיים מביכים על אודות הדור השלישי והרביעי בגרמניה, שחורגים מעניינו של הספר. דלגו על החלק השני של ההקדמה, ועל הפרקים האישיים "בראשית", "אני רוצה ללכת זקופה" ו"אחרית" – ותפיקו מן הספר הזה את תרומתו החשובה באמת לידע שלנו על הימים האפלים ההם.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט' כסלו תשע"ז, 9.12.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-10 בדצמבר 2016,ב-גיליון ויצא תשע"ז - 1009, עיון. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: