מאת משה הרשלר, גיליון פרשת וירא

התעלמות מהדתיים ומהמסורתיים

משה הרשלר מנסה להציג "חזון" של הפרדה בין מדינה חילונית למדינה חרדית. אין ברצוני לנתח מדוע כל החזון הזה מופרך מעיקרו, כך שמופרכות זו מקִלה עליו לטעות ובגדול ברעיון אוטופי המתפקד כמעין מדע בדיוני.

בעיקר אני רוצה להגיב על ההתנשאות של הכותב החרדי, שהציג את מדינת ישראל כמי שיש בה רק שתי ישויות, חילונית וחרדית. הוא התעלם לחלוטין מיהודים דתיים ומסורתיים שהם רבים יותר פי שלושה מכל החרדים. כל אלו וצורכיהם נבלעו להם במדינה החילונית. זאת על אף שהרשלר עובד בארגון גשר ובוודאי פגש יהודים שאינם לבושים בשחור, חולצה לבנה ומגבעת, ואולי גם שמע על עשרות הישיבות הגבוהות שבהן לומדים לא פחות טוב, ובחלקן טוב יותר, מישיבת פוניבז' שבה למד. אם כן, מהיכן לקח את החוצפה להעמיד את מדינת ישראל כחברה שיש בה רק חילונים וחרדים?

אני מציע לו לכתוב מאמר על תחלואי החברה החרדית, כפי שהביאם במוסף זה, וינסה לפרסם אותו בעיתונות החרדית. אני בטוח שאף עיתון חרדי לא יפרסם זאת.

אני חושש כי על המאמר שפרסם כאן הרשלר הוא יוקע כמחלל שם שמים ומפיץ שקרים ועלילות דם על הציבור החרדי הטוב וההולך בדרך שמורים לו גדולי הדור והוא נאמן למסורת ישראל האמיתית. לכן כדאי שיתחיל להפיץ את תחלואי החברה החרדית בפשקווילים ובאתרי האינטרנט שהחרדים קוראים, ויתחיל ללמדם כי אכן יש תחלואים שאם לא יטופלו כראוי, הרי כמאמרו הנכון נכונו לחרדים בעיות קשות.

אורי בן נון

אורי בן נון כיהן כמנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל. מחבר ספרי "עומק הפשט" – פלפולים בסוגיות בגמרא; "משרפות מים" – על הקמת מפעל המגנזיום בים המלח; "משל אבי וקצת משלי" – דרשות על פרשות השבוע וחגים

חיים משותפים מזווית הפוכה

משה הרשלר משיב:

במאמרי הצבעתי על נקודת מבטם של חלקים מהחברה החרדית שממנה אני בא ואני בשר מבשרה, הרואה את הפטרוניות של החברה הישראלית כלפי החרדים. בחרתי להעלות על הכתב הצעה איך יכולים להיראות החיים המשותפים של כלל החברה בישראל מזווית הפוכה. הניסיון היה לייצר נקודת מצב שבה המדינה תשתלב במגזר החרדי ולא כפי שנהוג לחשוב או לפעול כאילו "הרוב קובע". המאמר נכתב על מנת לאתגר את הקוראים בצורה שאינה מתקבלת כדבר מובן מאליו.

לצערי הרב, החברה הישראלית משוסעת ומקוטבת ואין תשובה אחת לכל שאלה גדולה ועל כן בחרתי לנסות ולקדם דיון פתוח ונוקב ככל שיהיה דרך המאמר.

חשוב לציין כי כמו בכל החברה הישראלית, כך גם ובמיוחד בגשר אנו עובדים יחד – חילונים, דתיים וחרדים, ועבודתנו המשותפת הניבה תוצאות ולו רק בזכות שיח משותף ומכבד. אני מאמין גדול כי "נאה דורש – נאה מקיים" וכך גם בארגוננו ישנן דעות רבות. אך רק אם נדע לצאת ולהקשיב לדעות השונות, כך ורק כך נדע לייצר שיח בכלל החברה הישראלית. כי בלי גשר לא נוכל לחצות את הנהר.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ד מרחשוון תשע"ז, 25.11.2016