רפואה שלמה למריה בת כריסטינה | אליהו בירנבוים

בקהילות יהודיות רבות חברים יהודים שלהם בנות זוג לא יהודיות. האם ניתן לברכן בברכת מי שבירך לחולה?

בשעת פתיחת ארון הקודש בבית כנסת ספרדי ובסוף קריאת התורה בבית כנסת אשכנזי, רגילים לומר "מי שבירך" לחולים ולאחל רפואה שלמה לכל איש ואישה אשר הם בעלי חולי: "אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ, אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ, אֵל נָא רְפָא נָא לוֹ וְהַחֲלִימֵהוּ וְהַחֲזִיקֵהוּ וְהַבְרִיאֵהוּ וְהַחֲזִירֵהוּ לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן", בנוסח הספרדי, או בנוסח האשכנזי: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה שרה רבקה רחל ולאה הוא יברך וירפא את החולה פלוני בן פלונית … וישלח לו/ה מהרה רפואה שלמה מן השמים לרמ"ח איבריו/ה ושס"ה גידיו/ה בתוך שאר חולי ישראל. רפואת הנפש ורפואת הגוף".

ברגעים אלו מתקבצים ובאים ליד ארון הקודש והבמה כל אותם אנשים שיש להם קרובי משפחה חולים ומבקשים להזכירם בתפילה. זהו אחד הרגעים המרגשים בתפילה; הוא מלמד על דאגה ואחריות כלפי הזולת ובריאות נפשו וגופו.

והנה באחד מבתי הכנסיות שהתפללתי בהם לאחרונה בתפוצות נוכחתי לראות כיצד אחד המתפללים ניגש לרב וביקש ממנו לעשות "מי שבירך" לחולה עבור החברה שלו, "מריה בת כריסטינה". הרב, שהכיר את היהודי, הופתע מבקשתו של הצעיר, שכן הוא ידע שחברתו היא גויה וגם שמה מעיד על כך. הרב החל לגמגם ואמר ליהודי: "אבל החברה שלך לא יהודייה". תשובתו של היהודי הייתה: "אני יודע, אבל היא עברה תאונה ואני מרגיש צורך להתפלל עבורה. אני לא מבקש שתחתן אותנו אלא רק שתברך אותה כדי שתרגיש בטוב וגם היא ביקשה זאת".

כיצד יש לנהוג במקרה זה? האם מותר להתפלל לרפואתם של גויים? האם ניתן לבקש רפואה שלמה עבור החברה הלא יהודייה של הצעיר היהודי? האם מותר להתפלל עבור אשתו הנוכרית של יהודי? האם זו דרך לקרב ולא להרחיק את היהודי הפוקד את בית הכנסת?

איור: נעמה להב

איור: נעמה להב

יחס שווה

מקרה זה הוא ביטוי למאפיינים המיוחדים שיש בקיום היהודי הפוסט–מודרני הנתון בין סכנות וסיכונים לאפשרויות ואתגרים. הקיום היהודי העכשווי איננו פשוט ומובן מאליו כפי שהיה בעבר, והוא מבוסס בעיקר על אפשרות הבחירה של האדם היהודי. בקהילות רבות בחוץ לארץ יהודים שיש להם בנות זוג לא יהודיות, ואף כאלו הנשואים לנשים נוכריות, באים בשבת לבית הכנסת, כדי להתבשם מריח התפילה ולשמור על זיקתם למסורת ישראל סבא. עד לפני כמה עשרות שנים תופעה זו לא הייתה קיימת, שכן כאשר איש יהודי בחר באישה לא יהודייה הוא גם בחר להוציא את עצמו מן הכלל ולא להיות חלק מהקהילה ומהחברה היהודית. אולם כיום נראה שבעיני האנשים אפשר גם וגם. אפשר להתבולל ולשמור על הזהות היהודית גם יחד, אפשר לחיות עם בת זוג לא יהודייה ולהגיע כל שבת לבית הכנסת ואף לשמור כשרות בבית.

ומכאן לשאלתנו. הגמרא במסכת גיטין (סא, א) מלמדת: "מפרנסין עניי נכרים עם עניי ישראל ומבקרים חולי נכרים עם חולי ישראל וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום". הגמרא מבינה שיש צורך לשמור על יחס הוגן ושווה בין יהודים לנכרים בכל הקשור לתחום הסעד והרווחה "מפני דרכי שלום", ולכן מבקרים את החולה הלא יהודי בשעת חוליו.

הרב עובדיה יוסף נשאל האם מותר לגר להתפלל עבור רפואתו של אביו השוכב על ערש דווי, והשיב בהמשך לרוח העולה מגמרא זו:

לפי זה הדבר ברור שאם הוריו של הגר צדק ישמעאלים, והם חולים, מותר להתפלל עליהם לרפואה שלמה, כיון שאינם עובדי עבודה זרה. ויש מקום לומר שאפילו אם הוריו נוצרים שמשתפים שם שמים ודבר אחר, אין דינם כעובדי עבודה זרה, לפי מה שכתבו התוספות סנהדרין (סג:), שבני נח לא הוזהרו על השיתוף ומותר להתפלל עליהםוכן ראוי להתפלל עליו לפני השם יתברך אשר בידו נפש כל חי, ואם אין הנכרי הזה ראוי לרפואה שלמה, ה' הטוב בעיניו יעשה, אין לאסור בזה כלל. וכל שכן אם הגוי עצמו מבקש שיתפללו עליו, שמזה נראה שיש לו אמונה בהשם יתברך שלא יפלא ממנו כל דבר, שמותר להתפלל עליו (יביע אומר, חלק ח, או"ח סימן ל"ח).

לראות את התמונה הכוללת

כדרכו בקודש, הרב עובדיה מוצא את הדרך הראויה להתיר לברך הורים לא יהודים בברכת מי שבירך לחולה, בין אם מדובר על מוסלמים ובין אם מדובר על נוצרים. בנוסף, הוא רואה מעלה יתרה בכך שהגוי מבקש מהיהודי שיברך אותו בברכה יהודית, ומכך ניתן ללמוד על אמונתו בא–לוהי ישראל. מתשובה זו ניתן גם ללמוד על שאלתנו ולהבין שאין איסור במי שבירך לקרוב משפחה לא יהודי ולדעתי יש אפילו מעלה מדין קרבתו של היהודי למסורת.

נדמה שבדילמות מסוג זה חובה עלינו לראות את התמונה הכוללת, את הרווח לעומת ההפסד, וגם את תחושתו של היהודי המבקש לברך את בת זוגתו הלא יהודית. למרות הרגישות שיש בכך שרב אומר מי שבירך לאשתו הלא יהודייה, אינני רואה בכך פתח לאישור המעשה, הסכמה או לגיטימציה מצד הרב. כל בר דעת יודע שמסורת ישראל לא רואה בעין יפה נישואין לבת זוג לא יהודית ובאמירת מי שבירך אין הכשר למעשה. מאידך, אם לא מכבדים את בן הזוג הלא יהודי ואת בקשתו ורגשותיו של היהודי שמא מרחיקים אותו בכך ממורשת ישראל סבא.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ז מרחשוון תשע"ז, 18.11.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-20 בנובמבר 2016,ב-גיליון וירא תשע"ז - 1006, רב עולמי / אליהו בירנבוים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: