השיח המדעי של היום מדבר במונחים שלהם לא היינו עדים בדורות עברו, כמו כוונון עדין ותכנון תבוני. כבר לא מדברים על "סתם"

עוד על פי המדעים / נוצרו העולם והחיים / בשל נסיבות ותנאים / שנתהוו מן הסתם… /  סתם שוטטו להם כמה חוקים / חוקי טבע חצי זרוקים / איך הם הגיעו לכאן בכלל? סתם שוטטו להם בחלל.

לפני שבוע הבאתי במדורי זה את השורות הללו משירו של מאיר אריאל "מה חדש במדע?". רציתי לחזור לשורותיו כדי להעיד בפניו מזה העולם אל העולם שמעבר – טעית, דבריך אינם נכונים. רימו אותך. בעצם המדענים משלמים זאת היום ברמאות עצמית. במה? באמונתם בסתם! האדם לא הופיע סתם, במקרה. ריבון העולמים מצא לו מקום באדמה.

מעניין, השימוש בביטוי "סתם" מקורו בתלמוד. והמקרא? לפי פירוש מקובל משתמש המקרא במילה "קרי" (ויקרא כו, כא): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי". אם תחשבו שצרותיכם ובעיותיכם הן תוצאה של המקרה, הקב"ה יוסיף עליכם כביכול מקרה על מקרה. המקרה יילחם נגדכם. מעניין! אבותינו היו צריכים להיזהר מלחשוב שהרע שחל  עליהם הוא תוצאה של המקרה. דורותינו צריכים להיזהר מלחשוב שהטוב – החיים, השכל, ההבנה והאהבה – הוא תוצאה של המקרה. כאן נעוצה משמעות ההכרזה המקראית: "וַיַּרְא… כִּי טוֹב", או בנוסח הקיומי (קהלת ז, כט): "רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱ–לֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים". ועדיין טועה האדם וחושב שהרוע הוא חלק בלתי נמנע מטבע העולם.

לשמור על הפרופורציות

אך בואו נחזור לחוקים, שעליהם אמר מאיר אריאל: "סתם שוטטו להם כמה חוקים / חוקי טבע חצי זרוקים". מאז פטירתו למד המדע שאותם חוקים אינם בדיוק "זרוקים", יש בהם סוד נסתר מופלא. אנסה להסביר זאת, ואנא התלוו אליי ואל תתייאשו באמצע הדרך. כדי להדגים סוד זה,  בחרתי עבורכם את אחת הנוסחאות הפשוטות ביותר בפיסיקה – חוק הכבידה שניסח ניוטון:

לפי חוק זה, שני גופים, למשל האדמה והירח, מושכים זה את זה באופן פרופורציוני למכפלת המסות של הגופים (וביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם). פרופורציוני? המשפט תרגם זאת במילה העברית "מידתי", שאני מכיר מ"פיטום הקטורת" שבסידור: "זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין" – קביעת הכמויות נתונה בידכם, אך תשמרו את הפרופורציות בין הסמים השונים.

נמשיך הלאה. מעשה שלא היה כך היה. לא מעט מלאכים היו עסוקים לבנות את הפיסיקה של העולם על פי הנוסחאות. כל אחד מהם עבד בתחום אחר. היה להם חופש רב. את הנוסחאות הם למדו בפשטות, בשביל המלאכים הן היו מובנות מעצמן. לשקול מסות ולמדוד הם השאירו לבני העתיד. אלא שבנוסחה שלפנינו היה סימן נוסף – זהו הערך שעל המלאכים היה לקבוע  עבורו מספר – ומאז הוא מכונה קבוע הכבידה. המלאך שהיה ממונה על הכבידה אמר: את זה יכול אני לקבוע לבד, כל מספר שאקבע יהיה טוב, מאי נפקא מינה? זרק מטבעות וקבע את המספר. כך עשו שאר המלאכים עם שאר הנוסחאות. העולם נבנה והתוצאה הייתה תוהו ובוהו. המלאכים עשו עוד ועוד ניסיונות לבנות עולם אך הם נכשלו. לכל היותר נוצר מדי פעם עולם שכולו מימן, או ללא יסודות כימיים כלל, וכדומה. ואז המלאך הממונה על המלאכים המהנדסים את העולם היה צריך לשכנע את העובדים: המספרים האלה אינם אקראיים כפי שאתם חושבים. או אז נשמע בחלל העולם,  בפעם הראשונה, הביטוי: העיקרון האַנתרופי (anthropic principle) –

האנתרופי?

אַנתרופי! מלשון אנתרופוס – אדם. חוקי הטבע הם לא  חצי זרוקים, ולא שוטטו להם בחלל. אילולא החשבונות "הקטנים" האלה לא יכול היה אדם לחיות על פני האדמה.

אדם? מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ? יצור חסר חשיבות בקוסמוס הענק.

אדם! כן. תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו. בלי מספרי המפתח של הקבועים כמו G במקרה של חוק הכבידה וכמוהו עוד חוקים רבים אחרים,  לא רק אדם לא יכול היה לחיות כאן, גם לא צִפּוֹר שָׁמַיִם ולא דגֵי הַיָּם.. ואף לגלקסיות שבשמים לא היה קיום.

הסברים של מדע בדיוני

במשך דורות רבים דיברו הוגים על כך שהעולם מראה את טביעת האצבעות של א–לוהים. אלא שמשהו השתנה בעשורים האחרונים. החיפוש אחר טביעת האצבעות של ריבון העולמים לא הסתפק יותר בהיבטים הביולוגיים כמו למשל ההתבוננות במופלאות העין בכתביו של החזון איש, אלא חדר עמוק יותר אל בסיס קיומו של העולם והאדם. המדע הבין לאחרונה שבפנינו תופעה מוזרה הרבה יותר: אנו פוגשים היום בשיח המדעי ביטויים מסוימים שלהם לא היינו עדים בדורות עברו. החוקרים מדברים כיום על כוונון עדין או על תכנון תבוני.

לפי העיקרון האנתרופי, העולם אינו יכול להיות תוצאה של ה"סתם", של המקרה. הוא חייב להיות פרי תכנון, כשלכל פרט בעולם יש מקום מיוחד ומידה מדויקת מסוימת שכל סטייה ממנה תמוטט את העולם. הדבר מסתבך אף יותר בגלל קיומם של תחומים שונים כשבכל אחד מהם דרישות שונות וכולם חייבים להסתדר זה עם זה. הסדר הכולל המדהים בא לידי ביטוי במדע שמאפשר את עצם קיומו של העולם העשיר שמסביבנו. הדברים מתרחשים כאילו זו תזמורת המתואמת באופן מופלא.

ההסברים האלטרנטיביים שמנסים מדענים מסוימים, הכופרים בתורת הבריאה, למכור לנו, כדי להסביר תופעות אלו, נשמעים לא פחות מאשר מדע בדיוני. אני מודה לקב"ה שהחייני וזיכני לעולמנו ולדורנו שהעז לשאול שאלות אלו והגיע לתשובות מדהימות, הרומזות אליו: "למנצח… כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ג' מרחשוון תשע"ז, 4.11.2016