"כקליפת אגוז, כחרצן אפרסק… כשלכת עלים, כן סירה בים". על יומרנות המדע לאור שירו של מאיר אריאל לכבוד פרשת בראשית 

את רשימתי השבוע רציתי להקדיש לאחד הנושאים שבפרשת בראשית: "בריאת החיים". כששוחחתי על כך עם בני יוחאי שיח', הוא יעץ לי לקרוא קודם את אחד משיריו של מאיר אריאל (1942–1999): "מה חדש במדע?". הוא צדק. מאחורי שיר זה הסתתר עולם שלם שבו אסף אריאל את מחשבותיו ובייחוד את ספקותיו ושאלותיו, שאותן הגה על פי מצבו של המדע בימיו. אני מבקש מכם שתתלוו אליי בניסיוני לפרוץ לעולם נסתר זה, פריצה שתעזור לנו להבין את תקופתו, ובעקבותיה להבין מה נשתנה מאז ועד ימינו. אנסה לחזור לנושא אי"ה בשבוע הבא, ולהוסיף את הרהוריהם של בני–אדם המנסים לבנות את השקפותיהם כמה שנים אחרי מותו של אריאל.

טבעי בכל פרטיו

את השיר יוכל הקורא למצוא בקלות באינטרנט. חשיבותו נעוצה בעובדה שבאה בו לידי ביטוי השקפת העולם שלפיה חונכה האנושות באותם הימים, בעקבות דעותיהם של רוב המדענים שפעלו באותה התקופה. בשיר הוצגה עמדה זאת, ובצידה הסבל והאומללות שהביאה עימה. כדי שנוכל לקבוע מעין נקודת מוצא זמנית, נדבר – לא בדיוק היסטורי – על העולם בשנת 2000. למרות השינויים הדרמטיים בביולוגיה במחצית השנייה של המאה העשרים, עדיין שולטות אז בעולם ללא עוררין וללא קושיות התורות האבולוציוניות של התקופה, ש"תיקנו" את תורת דרווין, בייחוד גישת הניאו–דרוויניזם. לא אוכל להסביר במפורט גישה זאת, אבל אנסה לעמוד עליה במידת מה, על פי הרמזים שהכניס אריאל בשיר.

אריאל קובע: "על פי מדעי הטבע האדם כלול בטבע… הכול טבעי! הכול אותו דבר! הכול חוקים וחומר, תהליך ומוצר". עומדים אנו כאן, בעקבות אריאל, על התזה המרכזית שמבקש המדע להוכיח, או אם נדייק – רוב המדענים אז, המכריזים: הבה נעזוב את אגדות הילדות. הופעת האדם אינה פרי התערבות גורם עליון – א–לוהים – אלא תוצאת תהליכים טבעיים. האדם אינו אלא תופעה נוספת במכלול המשחקים שבתיאטרון הטבע.

לפנינו משחקים עיוורים חסרי משמעות: "אם כלול האדם בטבע, כלולים כל מעשיו… יוצא שעל פי המדע, אף פרי מעשה האדם, טבעי הוא לכל פרטיו". "פרי מעשה האדם" –  כולל גם את אהבת הרע והדאגה לו, ומאידך גם התנהגות של "אדם לאדם זאב". התוצאה היא בעומקו של דבר אובדן משמעות החיים, ובעצם שעמום: "כקליפת אגוז, כחרצן אפרסק… כשלכת עלים, כן סירה בים". אריאל לא יכול להסכים עם כל זה, משהו חסר לו, ואנחנו יכולים להרגיש בכך: "אבל אם בכל זאת מרגישים הבדל, בין צחוק מעושה וצחוק מתגלגל, אז ברוך השם תודה לא–ל".

ראיתי לפני שנים פרקים מתוך הסדרה Star־Trek , שבה כיכב רובוט חכם ונחמד. שמו היה Data. אני מתאר לי שהוא עוד זכור לרבים מכם. הסדרה ניסתה לשכנע בין היתר שרובוט זה היה מאוהב באחת המדעניות שבחללית. זאת אחת השאלות שהשארתי לי מאז וטרם קבעתי בה עמדה. האם זה אפשרי? על כל פנים, דבר אחד ברור לי מאז ועד היום: ניתן ללמד רובוט לצחוק במקומות הנכונים, אך ברור לי שאת הבדיחות הוא לא יבין. כי למרות הכול, יש משהו מיוחד המבדיל את האדם מהמחשב.

מעשים של סתם

עד כאן החלק הראשון של השיר. נעבור לחלק השני, שבו מככבת המילה "סתם". למדתי לכבד מילה זאת כשעברתי לפני שנים על המשניות. שם למדתי ש"סתם" פירושו מצב שבו חסרים אפיונים מסוימים של דבר כל שהוא. נניח למשל שאובייקט מסוים הובטח לאדם אחר, אך לא נקבעו במפורש כל התנאים לכך. ההבטחה אמנם מחייבת, אך אנו לא בטוחים במהותה של הבטחה זו בנסיבות הקיימות. מאיר אריאל לקח את המילה "סתם" ונתן לה הוראה שונה במקצת. "סתם" בא להורות שמשהו נעשה, אבל אין אנו יודעים לשם מה. לא מפני מגבלותינו, אלא בגלל הדבר כשלעצמו.

אריאל מוסיף: "ועוד על פי המדעים, נוצרו העולם והחיים בשל נסיבות ותנאים, שנתהוו מן הסתם". והוא שואל: "מן הסתם? מה זאת אומרת?" ועונה: זהו עולם המדענים הדנים בחוקים "שהתרחשו בשרשרת שלא מתחילה או נגמרת, אקראית, מאז ומעולם". שרשראות כאלה יצאו מן הסתם: "סתם שוטטו להם כמה חוקים… כמה חוקי טבע חצי זרוקים… סתם, שוטטו להם בחלל. והנה עולה ממש לקראתם עוד קבוצת חוקי טבע גם כן סתם". הקבוצות מתחברות "כך סתם פגש חלבון את חלבון… ומהם יצא חלבון עם כישרון". אכן, לפי המדענים גם האהבה ופירותיה אינם אלא "סתם". אגב, הרוצה לחוות משמעות זאת של ה"סתם" ימצא את התשובה ברצח ומשפט ידועים, שעליהם כתב מאיר לוין את ספרו "כפייה", כאשר שני צעירים ניסו לבצע את הרצח המושלם,  רצח "סתם" –  כלומר בלי סיבה בכל הנוגע לבחירת הנרצח.

נחזור למאיר אריאל. בפרק האחרון של השיר קוראים אנו על ממד נוסף של הסוגיה: "אומרים גם שהמדעים עוד מעט קט והם מגיעים לפענוח סוד החיים וכל סודות היקום". ארשה לעצמי לומר שהמשימה הזאת לא תדע שובע. וגם אנו לא נדע שובע משיר נפלא זה, המכיל בסופו, למיטב הבנתי, חידות לא פתורות. אולי הפתרון נמצא בשירים אחרים. אלא שמאז עברו מספר שנים, ולדעתי אנו נמצאים היום בעולם שבו אנו עדים לשליטתה של קונספציה חדשה, שונה לחלוטין, שאליה נחזור אי"ה בעוד שבוע.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ו תשרי תשע"ז, 28.10.2016