יהודית ודמוקרטית – אין דרך אחרת | אלעזר שטרן

בשנים האחרונות התבצעה בחברה הישראלית מעין עסקת חליפין ערכית: הימין מסר לשמאל את תביעותיו על ערכי זכויות האדם, ובתמורה השמאל העביר לימין את זיקתו וחיבתו למסורת ולארץ. זה הזמן ל"גם וגם"

בפעם הראשונה שבה ישבתי בחדר דיוני מטכ"ל היה זה בהיותי מפקד בית הספר לקצינים. נקראתי לדיון מטכ"ל שנועד לאשר את הקוד האתי של צה"ל במתכונתו הראשונית. לאחר שהוצג הקוד האתי על ידי האלוף יורם יאיר (יה יה) ופרופ' אסא כשר, הרמתי את ידי בדחילו ורחימו ושאלתי היכן ערך אהבת הארץ. ענה לי פרופ' כשר: "אהבת הארץ שייכת לגוון מסוים באוכלוסייה". הוכיתי בתדהמה. לאחר שפורסם הקוד האתי פניתי לרמטכ"ל בטענה שאיני יודע להכשיר קצונה בצה"ל ללא "אהבת הארץ" וקיבלתי אישור למעין קוד מיוחד להכשרת הקצונה בצה"ל. לימים, בהיותי קצין חינוך ראשי, ניסחנו מחדש את הקוד האתי וכמובן ש"אהבת המולדת ונאמנות למדינה" נוספו כערך יסוד. כתבנו אז "מולדת" ולא "ארץ" מתוך רצון לשחררה משאלת הגבולות.

שתיקתם הרועמת והמפתיעה של יתר חברי הפורום הבהירה לי שזהו ביטוי לסדר חדש שהשתלט על ערכים בסיסיים בחברה שלנו והפך אותם לנחלתו של צד אחד. לזה נתנו את היהדות ולזה את כבוד האדם. ערכים שעד לשנים האחרונות היו בבעלות של הכלל כולו הופקרו מרשות האומה ונלקחו או הופקדו בידי צד אחד של המפה הפוליטית.

בשנים האחרונות החברה הישראלית עברה תהליך אשר במסגרתו התבצעה מעין עסקת חליפין ערכית בין אגפיה השונים. הימין הישראלי מסר לשמאל את תביעותיו על ערכי זכויות האדם וההומניזם, ואילו השמאל העביר לימין את זיקתו וחיבתו למסורת היהודית ולארץ ישראל. אם אתה תומך ב"שתי גדות" מצפים ממך שתתקוף את בית המשפט העליון ותערער את מערכת המשפט כולה. אם אתה בעד "כבוד האדם" אז זה בא יחד עם "הכיבוש משחית".

על העסקה אמנם חתומים מנהיגי השוליים שבכל צד, אך חלקים גדולים בחברה נסחפו אחריהם לשיח שבו ארגוני זכויות אדם שייכים לשמאל ואילו האג'נדה הימנית נוגדת זכויות אדם. שהימין לקח בעלות על אהבת הארץ והשמאל מתנער מזכותנו ההיסטורית על חבלי מולדת.

נדבך‭ ‬חשוב‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬שלנו‭ ‬כעם‭ ‬ללא‭ ‬קשר‭ ‬לעמדה‭ ‬פוליטית‭. ‬חפירות‭ ‬בעיר‭ ‬דוד צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90‭ ‬

נדבך‭ ‬חשוב‭ ‬בהיסטוריה‭ ‬שלנו‭ ‬כעם‭ ‬ללא‭ ‬קשר‭ ‬לעמדה‭ ‬פוליטית‭. ‬חפירות‭ ‬בעיר‭ ‬דוד
צילום‭: ‬יונתן‭ ‬זינדל‭, ‬פלאש‭ ‬90‭ ‬

הומניות מפד"לניקית

אין לראות עניין זה כמובן מאליו. המסורת היהודית, שממנה שואבים אנשי "המחנה הלאומי" את צדקת דרכם, שזורה לאורכה ולרוחבה בערכים של הגנה על החלש, כבוד הבריות ואהבת האדם. אני מבקש להזכיר שלא רק הנביאים נשאו בשורה זו בפיהם. עד לפני שנים לא רבות התהלכו בינינו חברי כנסת מטעם המפד"ל והליכוד שראו בערכים חברתיים והומניים חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמם היהודית. בשיכון הפועל המזרחי בשכונת יד אליהו שבו גדלתי גרו יהודים שומרי תורה ומצוות, אנשי דרך ארץ שהאמינו ביהדות המקדשת את "חביב אדם שנברא בצלם". כל אדם. אבל הדרך הזו כמעט נעלמה, והילדים שלנו כבר נאלצים לבחור בין יהדות וימין לבין הומניזם ושמאל. השתתפות בהפגנות דוחה לימוד תורה.

רק בשנים האחרונות השליכו המנהיגים הפוליטיים של הימין מהספינה את המחויבות היהודית העתיקה לכבוד האדם באשר הוא אדם. אולי מתוך להיטות לקיים את מצוות יישוב הארץ בכל מחיר, נדחקו מצוות רבות אחרות לקרן זווית. כך ראינו לאחרונה בהתייחסות אל טוהר הנשק כאל ערך של יפי נפש שמאלנים. מי שההין לבקר פעולה של חייל שירה בניגוד לפקודות נידון לקיתונות בוז ותויג כשמאלן בלי קשר לעמדותיו הפוליטיות, יהיו אשר יהיו. לדידי, דווקא תומכי השהייה שלנו ביהודה ושומרון היו צריכים להילחם על מעמדו של ערך זה. עליהם מוטלת חובת ההוכחה שההתיישבות יכולה להתקיים מבלי שנידרש להשחית את הנפש. לדאוג שכבודה של הפלשתינית במחסום יישמר, שהרי בכך בין היתר תלויה הישארותנו שם.

לצערי הרב, בשל הסדר הישראלי החדש, גורמים בימין רואים דברים הפוך. מקרים של חריגה מרוח צה"ל משמשים להם כנייר לקמוס לגילוי "גורמים עוינים" שעבורם המטרה אינה מקדשת את האמצעים. ידידי פרופ' משה הלברטל היטיב לנסח את התהליך העובר על הימין: "הוא מחפש אויבים מבפנים – ארגוני זכויות האדם, מיעוטים, השמאל, התקשורת. זה מה שמבדיל בין לאומיות ללאומנות: הלאומיות מתגוננת מפני אויבים מבחוץ; הלאומנות מתמקדת באויבים מבית ושוללת את הלאומיות ממי שאינו לאומני".

לצערי, חלק מהמחנה הלאומי הפך לאומני. באמצעות חוקי לאום שונים ומשונים הוא מבקש לבדוק השכם והערב את נאמנותם של אזרחי ישראל ומנהיגיהם. גדולי המפקדים והלוחמים בצה"ל ובשירותי הביטחון, בהם גם נושאי אותות גבורה וכאלו שחירפו נפשם עשרות שנים בשדה הקרב, מואשמים באי-אהבת הארץ מכיוון שהביעו עמדות שאינן מקובלות במחנה הימין. נכונותם להקריב את חייהם למען המדינה לא עומדת לזכותם במסגרת השיח הדיכוטומי שבו שמאל ואהבת הארץ אינם נפגשים. נאמנות, לתפיסתם, אינה יכולה לחיות עם לאומיות אלא רק עם לאומנות.

עיר דוד מעבר לפוליטיקה

בזמן שרבים בימין הזדכו על ערכי ההומניזם, בשמאל לא בזבזו זמן וחלק נכבד מהם נטשו את ערכי אהבת הארץ והחיבור לזהות היהודית שלנו. כאשר דנה ועדת פיל בשנת 1936 בשאלה האם ליהודים זכות על הארץ, היה זה דוד בן גוריון, מנהיג מחנה השמאל דאז, שנטל בידו את ספר התנ"ך והכריז: "זה הקושאן שלנו". מתי זכינו לאחרונה לשמוע קולות ממחנה השמאל הסומכים את ישיבתנו בארץ על ספר הספרים? מתי נשמע מנהיגים מהשמאל מעלים על נס ערכים יהודיים, בשל היותם יהודיים?

לצערי הרב לא שמעתי בשנים האחרונות אמירות נוקבות מקרב מנהיגי השמאל על אודות זכותנו ההיסטורית על הארץ. החתירה להסדר עם הפלשתינים כמעט בכל מחיר גרמה לרבים ממחנה השמאל לשכוח כי אין ציונות בלי ציון. רבים מהם שכחו שערגנו לארץ הזאת 2,000 שנה ושבנו אליה מכיוון שזו ארץ אבותינו. ניתן לתמוך בהסדר עתידי עם הפלשתינים שיכלול ויתורים טריטוריאליים ויחד עם זאת לזכור ולהנחיל לילדינו ששכם, חברון וירושלים הן הבסיס לקיומנו כעם. ניתן להילחם למען זכויות אדם של ערביי הארץ שבין הים לירדן ולצד זה להילחם למען שלומם וביטחונם של המתיישבים ביהודה ושומרון.

כשיזמתי, בהיותי בצה"ל, את הפרויקט להבאת חיילים לעיר דוד (במסגרתו ביקרו במקום עשרות אלפי חיילים) הותקפתי קשות בעיתון "הארץ" והיו שהאשימו אותי בשיתוף פעולה עם "עמותות ימין קיצוני" (עמותת אלע"ד). עיר דוד הוא נדבך חשוב מאוד בהיסטוריה שלנו כעם ללא קשר לעמדה פוליטית, אני כמובן רואה בעיר דוד חלק בלתי נפרד מירושלים אך צר לי שלפי הסדר הישראלי החדש גורמים בשמאל הפכו את הביקור בו ל"שנוי במחלוקת".

חישוב מסלול מחדש

אמא שלי ע"ה, שניצלה מאושוויץ, יצאה משם עם שתי מסקנות. האחת, שחשוב שתהיה כאן מדינה יהודית חזקה שתדע להגן על עצמה (אם תרצו – לעולם לא עוד). והשנייה, לעולם לא לעשות הבדלים בין בני אדם. היא למדה מהתופת גם את החמלה לבני האדם. לכל בני האדם ללא קשר לגזע, דת, צבע ומין. וגם שאסור להתפשר על כוחנו הצבאי ועל ביטחונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. זה המודל שאני מבקש להנחיל לילדיי ולנכדיי. מודל שמאגד בתוכו את הערכים שאימץ השמאל לצד אלו שאימץ הימין. מודל שחסר כל כך בשיח הציבורי היום. ערכים שגם כאשר מבצבצת סתירה ביניהם איננו מוותרים על אחד מהם אלא יודעים לשלבם.

זה המקום להציע חישוב מסלול מחדש. בשיח הנוכחי, שלאחר עסקת החליפין, כולם יצאו פגועים. מחנות הימין והשמאל איבדו כל אחד מטען ערכי מהותי, הדמוקרטיה סובלת מהתנכלויות והיהדות מוצגת לציבור כשרירותית, גזענית ומנוכרת. בהכללה – ההומניזם הפך לנחלתם של אנשי השמאל ואילו אהבת הארץ נותרה אצל הימין. מורים כסויי ראש למקצועות יהדות מסורבים מחשש שמא ילמדו לאומנות וגלויי ראש מסורבים ללימודי דמוקרטיה ואזרחות שמא ילמדו "שמאלנות". עוד לא מאוחר להזכיר לעצמנו מה המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית. לא עוד "או או" אלא "גם וגם". יהודית ודמוקרטית – אין דרך אחרת. אנחנו מאמינים גם בערכי היהדות וגם בדמוקרטיה. גם אוהבי הארץ הזו, ששבנו אליה לאחר אלפיים שנות גלות, וגם אוהבי כל אדם שנברא בצלם.

אלוף (במיל') אלעזר שטרן הוא חבר כנסת מטעם סיעת יש עתיד

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט תשרי תשע"ז, 21.10.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-23 באוקטובר 2016,ב-גיליון חול המועד סוכות תשע"ז - 1002. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. ישר כוחך אלעזר שטרן. היטבת לבטא את מחשבותי ודעותי. תיסכולי גדולים משלך, היות שאני חבר בקבוץ ניר דוד [השוה"צ] .ניסיתי לאורך השנים להגביר את הזיקה ליהדות בתנועתי, אך לשווא.
    אתה אמנם לא התייחסת למעמד היהדות בקרב הציבור החילוני, אבל חורה לי שרוב הציבור החילוני שחי בארץ, חי כאן מתוך אינרציה ולא מתוך הזדהות עם הערכים האנושיים והחברתיים שנייתן למצאם על נקלה במקורותינו. אני מעלה עניין זה כי "אהבת הארץ" ו"זכות היסטורית", אלה הם מושגים בעייתיים.
    אהבת הארץ היא המצאה חדשה, ומסופקני אם יש לה איזה תוקף משפטי…
    זכות היסטורית- למיטב ידיעתי היהודים חיו בהונגריה לפני שהמדיארים השתלטו עליה ואני מוכן להמר על כך שיש ארצות נוספות שיהודים חיו בהן לפני העמים החיים בהן כיום.
    לב העניין לפי דעתי היא מצוות יישוב א"י שיהודים שומרי מצוות חייבים בה.
    אני עצמי- מאמין באלוהים ,אך "נזהר בקלה כבחמורה שלא לקיים מצוות". ובכ"ז אני מאמין שההשגחה העליונה ייעדה את א"י עבור עם ישראל, כי רק בשיבתנו בה כריבוניים נוכל להוכיח הלכה למעשה את מחויבותנו להיות לעם סגולה. אבל השאלה המציקה היא: יש לי למי למכור סחורה זו?…
    בברכה
    עזריאל נתיב

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: