פונדק ארעי | ליאור אנגלמן
סיפור שלישי בפרוייקט 'דירת ארעי'
אם
המים – מים, והחום – חום.
והרחם – פונדק דרכים.
האבא – אבא, והאמא – אמא.
והאם – פונדקאית.
שלושה שותפים באדם
ושני עורכי דין.
וכתוב וחתום ההסכם:
על "האם",
להלן "פונדקאית" –
לטפל. לבדוק. לאכול. לשתות. לדווח. לתהות.
אין להזניח ואסור להטעות.
לטפח. לדקדק. לפנדק. לאפשר. לארח.
אין להיקשר ואסור לברוח.
"והכסף?", שואלת האם,
והכסף – לא אם כל חטאת.
ארבע מאות אלף עובר לשוכר,
ארבעים – קודם יצירת הוולד.
הכסף נצרך באין מפרנס,
הכרח לאם בלי אב.
וחסד?
חסד צומח בצל ההכרח.
בלי דעת מושטת היד ללטף,
וברגע נבלמת,
אהבת ארעי – למי את נותנת?
כמעט שנה מעוברת.
עובר
המים – מים, והחום – חום,
והפונדק – מלא רחמים.
קשור בטבורי,
מתעגל בתוכה,
ראשי בין רגליי,
וידיי –
לא חתמו על ההסכם.
הקול – קולה, והלב – לבה.
ודפיקותיו הולמות בי אהבה.
ידה מרפרפת, מתלבטת,
נוגעת לא נוגעת.
חתומה
על ההסכם.
לטפי, לטפי אותי,
אל תחדלי.
ארעי הוא נצח בשבילי.
והמים – מבול. והחום – כתנור.
הפונדק – אינו מרחם:
צירי לידה. צירי פרדה –
חתומים על ההסכם.
וחיבוק ובכי
ואמא של קבע,
והלב – חולם והולם.
הן לא אותן הפעימות,
ולא אותן האצבעות.
מתאמץ להתרגל.
אמא ואבא
והבית – בית. והקור – קור,
וכתלים משוועים לתינוק.
תפילות ששבו ריקם,
ושנים יקרות עקרות.
ועוד מעט כבר אי אפשר,
כבר אי אפשר,
בכלל.
ואין ממון ואין בררה,
כי אם לא, אימתי?
ופרוטה נאספת לפרוטה,
לקנות מה שצריך
היה לבוא במתנה.
הכסף – כיסופים,
ההסכם – זרעי חיים.
והאם – אם כל חי.
היריון בלי בטן,
כאבים בלי צירים.
מן העיניים – ירידת מים.
תקווה, חשש ופחד א–לוהים.
ושאלות ואין תשובות,
וסוף סוף יש
בשביל מי
לקום בלילות.
והאֵם? מה אִתה?
מתגנבת מחשבה.
והאם?
על אם הדרך,
משלימה.
הרב ליאור אנגלמן הוא ראש בית המדרש הקהילתי בכפר סבא. ספרו "לא מפסיקים אהבה באמצע" ראה אור בשנת 2014 בהוצאת כנרת זמורה ביתן
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ב תשרי תשע"ז, 14.10.2016
פורסמה ב-18 באוקטובר 2016, ב-גיליון האזינו תשע"ז - 1001 ותויגה ב-דירת ארעי. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.
השארת תגובה
Comments 0