החלון | אמונה אֵלון

סיפור ראשון בפרוייקט 'דירת ארעי'

הלילה חלמתי שאני מוצאת בתוך דירתנו דלת לא נודעת.

פתחתי את הדלת הזאת והתגלה חדר נוסף, חדר מואר ומרווח, חדר שהיה שם כל הזמן ולא ידעתי. קירות החדר הזה היו כרסתניים כקירות בתי אבן עתיקים שבירושלים, וחלון מלבְּנִי, גבוה, נפער בו אל הרחוב ואל השמים. זה היה חלון בסגנון ימים עברו, עם אדן עמוק, סורג ישר ותריסי ברזל שנפתחים כלפי חוץ. כשעמדתי נכחו, ראיתי כי אין זה אלא אותו חלון נושן שאני מכירה זה מכבר: חלון הדירה שבה נולד אבא שלי עליו השלום.

"כאן", היה אבא שלי אומר כשהיינו עוברים בבתי–מונקאטש אחרי סעודת ליל שבת בבית סבתא רבקה וסבא מרדכי במקור–ברוך, "כאן באתי אל העולם", והיה מצביע על חלונו השלישי–מימין של בית אבן חד קומתי מחופה רעפים מטולאים. מעבר לחלון הזה, כך סיפר, התגורר סבא שלו, שהיה משיירי החסידים המקובלים של היישוב הישן בירושלים. כאן התארח האדמו"ר ממונקאטש, ה"מנחת אלעזר", בביקורו ההיסטורי בארץ ישראל, ובלילה, כשכל בני המשפחה נאספו להכין את הבית לקראת בוא האדמו"ר, באה גם סבתא רבקה לעזור במלאכה ולפתע כרעה ללדת בבית חמיה.

סבתא רבקה תמיד הפצירה בנו, אחרי סעודת ליל השבת, שנישאר ללון אצלה. תמיד מצאה לנו בנבכי ארונותיה חלקי פיג'מות נטושים, פרשה לנו מצעים, הבטיחה תפוחים מסוכרים ואת החלק הכי טעים של הקוגל. ואני דווקא אהבתי לישון שם, אבל אהבתי גם את הצעידה הלילית כשהיינו עולים מרחוב דוד ילין, חוצים את רחוב יפו אל סמטאות החנויות המוגפות של שוק מחנה–יהודה ואל ריחות הדם והרקב והולכים לאורך שורות של דוכנים רדומים.

כדי להגיע הביתה היה עלינו לעבור גם בחצר המרכזית של שכונת מזכרת משה ולהמשיך דרומה ומזרחה משם עד שנצא אל רחוב שמואל הנגיד, נחלוף על פני מנזר רטיסבון, בתי הכנסת ישורון והיכל–שלמה והמזרקה הצחיחה של כיכר פריז, נרד עם חומת טרה–סנטה ונפנה אל הרחובות החדשים שהלכו ונבנו, באותם הימים, בשכונת טלביה. אבל באמצע המסע הארוך מבית סבא וסבתא לביתנו, מן השכונות הישנות לשכונות החדשות, מכל מה שאבא ואמא שלי קיבלו מן הדורות הקודמים לכל מה שהם היו מסוגלים להעניק לנו, באמצע כל זה חיכו בתי–מונקאטש. וחיכה החלון, תמיד החלון. בכל פעם שיצאנו ממבואות השוק ומשכונת כנסת, והגענו אל החלון הזה, עמדנו מולו משתאים כאילו עצם קיומו הקבוע הוא הוכחה כי בזמן מן הזמנים אבא שלי אכן נולד.

איור‭: ‬מורן‭ ‬ברק

איור‭: ‬מורן‭ ‬ברק

הבית הנמוך בעל גג הרעפים יועד למגורי האברכים של כולל–מונקאטש. הוא הכיל שורה של יחידות דיור קטנות שבכל אחת מהן שני חדרוני שינה, מטבח צר וכוך–שירותים. מאז שהלך לו, בשנת תר"ס, מארצו וממולדתו אל הארץ אשר הראה לו א–לוהי–אבותיו, הספיק סבא–רבא שלי לגור עם משפחתו בחברון ובשתיים או שלוש דירות–חדר דלות בירושלים העתיקה. אל הדירה עם החלון עבר עם אשתו השנייה, לאחר שסבתא–רבתא שלי, שגדלה בבית אמיד בעיר סיגט הסמוכה למונקאטש, מתה בדמי ימיה. וכיוון שכיהן כראש הכולל, ביקר ה"מנחת אלעזר" בצל קורתו ובסופו של דבר אף שימש הן כסנדק והן כמוהל בברית המילה של אבא שלי. אחר–כך שב האדמו"ר לעיירתו הציורית שבהרי הקרפטים על שפת נהר הלטראצה, ואחר–כך נכלאו יהודי מונקאטש בגטו ואחר–כך נהיו לאפר.

  כשישבנו על אבא שלי שבעה, ישבה בינינו סבתא רבקה והביטה בנו כלא מאמינה. ישבו גם חמשת הדודים שהיו צעירים מאבא, וישב הדוד שמואל שהיה אחיו הבכור ותאום נפשו. "כשהוא נולד הייתי בן שלוש וחצי", בכה שמואל, גופו הגדול מצטמצם אל שרפרף האבלים הנמוך ולבו השבור נגלה מבעד לקרע העמוק בחולצתו. "זה היה בלילה, כל המבוגרים היו טרודים ועסוקים בבישולים ובקרצופים ובארגון העניינים לכבוד האורח החשוב, ואני, שהייתי עייף, טיפסתי אל המיטה של הסבא שלי. הדבר הבא שאני זוכר הוא שאני מזיז רגל מתוך שינה, וצועקים עליי 'גִיבּ אַכְטִינג נִישְׁט בְּרִיקֶען דִי בּוּבֶּעלֶה (תיזהר לא לבעוט בתינוק)!' ואז אני פוקח עיניים ורואה שעל המיטה, ממש לידי, מונח יילוד קטנטן, בלונדי".

שמואל עצמו חי רוב שנותיו בתל–אביב, ולאחר נישואיו השניים עבר לגור בקיבוץ שהקימה קבוצת סטודנטים פולנים כשנתיים לפני הולדתו. עכשיו גם הוא, וסבותינו, וסבינו, כבר נחים איש איש בדירת הקבע שלו. ואני, שטרם הגעתי שמה, התעוררתי הבוקר וגיליתי בתוך דירת הארעי שלנו דלת לא נודעת. פתחתי את הדלת והנה חדר נוסף, חדר מואר ומרווח, חדר שהיה שם כל הזמן ולא ידעתי.

ספרה של אמונה אלון, "בית על מים רבים", ראה אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה ביתן

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ב תשרי תשע"ז, 14.10.2016

Advertisements

פורסמה ב-18 באוקטובר 2016, ב-גיליון האזינו תשע"ז - 1001 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: