סוף עידן משה | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

הפרֵדה של משה איננה רק מן העם אלא גם מתפקיד ההנהגה. משה יוצא מן ההיסטוריה

פרשת וילך מדברת על עניין אחד: על דברי הפרדה של משה מכל ישראל. משה אמנם ממשיך ומדבר עם ישראל גם לאחר מכן, ואומר להם דברים חשובים – כמו שירת האזינו וברכה – ואולם הדברים הללו הם דברי נבואה וחזון, ואילו הדברים שבפרשה זו הם דברי הפרדה הממשית של משה מן השבטים, מן האנשים היחידים, וגם מתפקידו.

%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%9a

איור: מנחם הלברשטט

לא נס לחו

מינויו של יהושע למנהיג נזכר כבר בספר במדבר, אך כאן אנו מוצאים תיאור של המינוי כפי שהוא נעשה לא רק באופן רשמי, לעיני כל ישראל, אלא גם באופן מיידי. כלומר: נראה שלא רק שיהושע מתמנה למנהיג, אלא שגם משה יוצא בפועל מכל תפקידי ההנהגה שלו.

בישראל, כמו בהרבה מן האומות, בדרך כלל אדם עוזב תפקידי הנהגה כאשר הוא אינו מסוגל לכך עוד, בין מפני מצב בריאותו או מפני שהלך לעולמו. לא ידוע לנו על מקרה של אדם העוזב במודע את תפקידו גם כאשר הוא מסוגל להמשיך ולמלא אותו.

העובדה שמשה נשאר במלוא כוחותיו ויכולותיו עד רגעו האחרון מודגשת כמה פעמים בספר דברים. מעניין להזכיר שבבית הכנסת העתיק בדורא אירופוס שבסוריה (מזמן האמוראים הראשונים) יש הרבה מאוד ציורי קיר של אישים ומאורעות מתוך המקרא, שבוודאי מבטאים הן את תפיסת עולמו של האמן שצייר אותם והן את תפיסת חכמי דורו, שבוודאי הדריכו אותו מה לעשות וכיצד לצייר. אחד הדברים המעניינים בציורים הללו הוא שבכל הציורים המתארים את משה – ויש כמה כאלה, שבהם מצויר משה בכמה מאורעות מרכזיים בחייו – הוא מצויר כבעל זקן שחור. נראה שהצייר הבין שהמילים "לא נס לחו" פירושן שהוא נשאר צעיר כשהיה. לפיכך יציאתו של משה מתפקידו חשובה מפני שהיא מעמידה את המנהיג כמי שגם יכול להחליט להפסיק את מנהיגותו.

חשוב לציין שהיה עוד מנהיג אחד שנהג כך, היינו שלא רק הפסיק להנהיג אלא באופן ברור יצא מתפקידו, והוא יהושע עצמו. גם יהושע, בימיו האחרונים, ביטל את המינוי השלטוני שלו, חדל לתפקד כמנהיג העם, ועם זאת הוסיף לדבר אל העם ולומר להם דברי כיבושין.

עתיד לא זוהר

נקודת המעבר של יהושע לעמדת השלטון התרחשה כאשר יהושע נכנס לאוהל מועד ביחד עם משה. וחכמינו אמרו – מה שאיננו כתוב במפורש בתורה – ששניהם זכו לקבל הוראות מלמעלה באותו אופן; אבל בדיוק כשם שמשה, בכל שנות הנהגתו, לא הרגיש חובה למסור ליהושע מה ה' אמר לו, שהרי הדברים נאמרו רק לו, גם יהושע איננו מוסר למשה מה שה' אמר לו. וחז"ל אומרים שזו הייתה הנקודה שהכאיבה למשה יותר מכול: שהוא הפסיק להיות האיש שהקב"ה מדבר איתו, ואיתו בלבד.

בפרשתנו כמה עניינים נוספים, לרבות מצוות עשה של קריאת התורה על–ידי המלך לעיני כל ישראל, אך בעיקרה היא פרשה של סיום, אשר גלום בה – גם באופן עצור וגם בגלוי – הרבה מאוד כאב. מקור נוסף לכאב הוא דבר ה' למשה, אשר משה אף מוסר אותו לישראל, על העתיד, שאינו נראה זוהר כלל. אדרבה: יהיו בו זמנים של נפילה וירידה. משה לא רק מת, אלא הוא גם יוצא מתוך ההיסטוריה. ההיסטוריה נמשכת, עם ישראל ממשיך להתקיים, אבל העולם הוא עולם שונה, עולם ללא משה רבנו.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ה' תשרי תשע"ז, 7.10.2016

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-10 באוקטובר 2016, ב-גיליון וילך תשע"ז - 1000 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. תודה על הפוסט . לא מובנת רק התאימות הקונקרטית והתיאולוגית של הכתוב בפוסט , עם ההתרחשויות המקראיות גופא :

    משה לא הנהיג העם עד כלות .נהפוך הוא , הסיפור המקראי , מדגיש תוכנית אלוהית ברורה , להדיר את משה מן ההנהגה , לפני הכניסה לארץ , והכל בבחינת יצירת תודעה פוליטית , אידיאולוגית הולמת לעיקר העיקרים :

    עבודת השם בארץ ישראל , שהיא עיקר העיקרים , הנה :

    במדבר כ

    א וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. ב וְלֹא-הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן. ג וַיָּרֶב הָעָם עִם-מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה. ד וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת-קְהַל יְהוָה אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ. ה וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל-הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת. ו וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה אֲלֵיהֶם. {פ}
    ז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ח קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם. ט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. י וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת-הַקָּהָל אֶל-פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים הֲמִן-הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. יא וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

    ומה התוצאות של ההתרחשות ( מבלי להיכנס לסיבוכי אמונה ) :

    {ס} יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת-הַקָּהָל הַזֶּה אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָהֶם.

    אם כך , בגין חטא זה , של קטנות האמונה , משה ואהרון ( שניהם מהווים אכן הוכחה , לענין כוללני / ציבורי , ולא אינדיבידואלי בהכרח הקשור רק למשה ) מודרים מכניסה לארץ והורשתה .

    פשוטים וברורים הדברים , לכל בר ביי רב ….

    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: