עבריין במסתרים | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

רשימת הקללות, הנאמרות בטקס רב רושם, נראית ממבט ראשון בלתי אחידה. עיון בהן חושף את הצד המשותף שממנו מזהירה התורה

הצד המשותף למצוות שבפרשת כי תבוא הוא ההצהרות המלוות אותן. אחדות מהן נועדו להיאמר בצורה טקסית, וחלקן אף מחויבות להיאמר בדיוק בלשון שבה נאמרו: בלשון הכתובים ובשפה העברית. בין המצוות הללו יש מצוות קבועות – כמו מקרא ביכורים ווידוי מעשרות – ויש מצוות חד–פעמיות, כמו מעמד הברכות והקללות בין הר גריזים והר עיבל. ואולם ללא ספק, עיקרה של הפרשה הוא דברי התוכחה הארוכים, שאינם אלא הרחבה של התוכחה מפרשת בחוקותי.

אף שלכל עניין ועניין בפרשה ראוי לקבוע דיון לעצמו, יש מקום להתעכב דווקא על הברכות והקללות שבהר גריזים והר עיבל. ה"ארורים" הנמנים שם, הנאמרים בטקס גדול לעיני כל ישראל, הם דברי אזהרה חמורים הכוללים גם איסור וגם קללה. במבט ראשון רשימה זו מתמיהה: אוסף של דברים הנראה בלתי אחיד. האיסורים השונים המנויים שם – איסור עבודה זרה, כמה איסורי עריות ועוד כל מיני סטיות קטנות או גדולות מדרך הישר – אינם שווים זה לזה בחומרתם. כמו כן אי אפשר לומר שהרשימה הזו כוללת דווקא את העברות השכיחות או החמורות ביותר.

%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%90

איור: מנחם הלברשטט

עברות נעלמות

נראים אפוא דברי המפרשים האומרים שהמשותף לכל העברות הללו – הנאמרות בפומבי דווקא – הוא היותן עברות הנעשות בסתר. ההסתר אינו ממעיט מחומרת העברה, אבל הוא מקשה על גילויה ועל הענישה עליה. באחדות מן העברות נאמר במפורש "בסתר" – כגון מי שעובד עבודה זרה – ובאחרות ההסתר הוא האופן הרגיל שבו עברות כאלה נעשות.

סוג אחד של עברות כאלו הוא עברות שמטבע הדברים אינן נודעות לכול, משום שמי שנפגע מהן מן הסתם לא מפרסם אותן. עברות נוספות ברשימה זו הן עברות שבין אדם לחברו שההסתר בהן הוא מובנה, כגון המסיג גבול רעהו, שבדרך כלל עושה זאת באופן שהשכן הנפגע איננו מבחין בדבר, או המטה משפט גר, אשר מרגיש שהוא יכול לעשות זאת משום שקרבנות מעשהו הם אנשים חלשים מבחינה חברתית. כך גם הוא המשגה עיוור בדרך: את העיוור קל לכוון אל דרך שגויה בלי שידע מי הוא זה שהטעהו ומתי הייתה ההטעיה.

כך גם בדיני העריות המנויים פה: דווקא העברה השכיחה ביותר, ניאוף עם אשת איש, אינה נזכרת כאן, משום שבמקרים כאלה רב הסיכוי שהבעל יגלה את הדבר ויביא את הנאשם לדין. העברות הנזכרות כאן הן דווקא אלו שנעשות בתוך המשפחה, היינו בין אנשים שיש ביניהם קרבה יתרה. אז קיים סיכוי סביר שהן לא יתגלו. כך הוא הדבר בנוגע למשכב בהמה; ודאי שהבהמה לא תפרסם את הדבר. שני איסורים נוספים הם לשון הרע, המוגדר במפורש כ"מכה רעהו בסתר", שכן בעל לשון הרע דואג להסתיר את מעשיו, וכן לקיחת שוחד, שגם היא נעשית תמיד במסתרים.

החובה לסייע

ה"ארור" האחרון, "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם", הוא הרבה יותר עמום. אם נדקדק במילותיו נראה כי אין זו קללה על מי שאיננו מקיים את התורה, אלא על דבר הרבה יותר ספציפי: על "הקמת" דברי התורה. סוד הדבר הוא שלעומת רבים העושים ושומרים את דברי התורה, יש אנשים רבים היכולים להקים את דברי התורה בצורות רבות ושונות, היינו: לסייע במעשה, בממון או בפעילות ציבורית לכך שדברי התורה לא רק יחולו באופן תיאורטי, אלא גם יבוצעו בפועל.

התורה מלמדת שגם בעניין זה יש צד של סתר, שכן החובה לדאוג לכך שדברי התורה יקוימו – חובה הדורשת עשייה מתמדת – נתונה, במידה רבה, לשיקול דעתו של כל אדם. לא בכדי זהו הדבר האחרון בסדרת הקללות: הפסוק הכללי הזה בעצם מדבר על החובה של החזקת כל התורה כולה, ולכן הוא אחת המצוות החשובות ביותר בתורה שאמנם אינה מפורטת לפרטיה, אך היא מוטלת על כל אחד ואחד.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ' אלול תשע"ו, 23.9.2016

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-23 בספטמבר 2016, ב-גיליון כי תבוא תשע"ו - 998 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: