דין שיש בו רחמים | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

 

ההיגיון שמאחורי המצוות בפרשה טמון דווקא באי–הסדר שלהן. בעוד מערכות חוק אנושיות הן מובנות ושיטתיות, חוק התורה משקף את מורכבות החיים ואת הסתירות שבהם

פרשת כי תצא מרובה מאוד במצוות, אך שלא כבפרשות אחרות כאן אין המצוות השונות נקשרות זו לזו. אדרבה, הן עוסקות בעניינים שונים מאוד זה מזה בכל תחומי החיים: דיני ממונות, דיני נפשות, דיני משפחה ועוד.

אמנם חכמינו צירפו את הדינים הראשונים שבפרשה – אשת יפת תואר, בן השנואה, בן סורר ומורה ומי שמתחייב מיתה בגין עוונותיו – לכדי סיפור מתמשך אחד; ואולם כשמדקדקים בדבר רואים שכל אחד מהעניינים המוזכרים כאן הוא מאורע בפני עצמו. אפשר אף לומר כי המצוות שבפרשה זו נוגעות למקרים יוצאי דופן ושוברי שגרה, ואפילו – כמו באשת יפת תואר, בבן השנואה ובבן סורר ומורה – למקרים שמן הראוי היה שלא יקרו כלל.

%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90

איור: מנחם הלברשטט

סטיות מאתגרות

בפרשתנו, אולי יותר מאשר בכל פרשה אחרת בתורה, נעשה שימוש בצורות שונות של השורש מצ"א. לדבר משמעות רבה: מצוות התורה יוצרות מבנה שלם של חיים רגועים ופשוטים שיש בהם מערכת של חוקים כוללים, אך בתוך כך חשוב שיהיה מקום גם לסטיות ממהלך החיים הרגיל, סטיות המציבות בפנינו אתגרים. מה לעשות במקרה המיוחד הזה? כיצד להגיב? תשובתה של התורה לאתגרים הללו איננה חלק מן המהלך הפשוט והנורמלי, ממה שאדם נוטה מטבעו לעשות, אלא יש בה חידוש ושבירה של הסדר הקודם.

למשל, כאשר אדם מהוגן מישראל יוצא למלחמה, אדם שחייו מסודרים (כבר נטע כרם, כבר בנה בית, כבר נשא אישה), ופתאום חשקה נפשו באישה לא יהודייה (וכנראה גם נשואה) – היה מקום לצפות שהתורה תאסור זאת לחלוטין. אך התשובה של התורה היא הרבה יותר מורכבת. התורה מתירה לו את המעשה הלא מוסרי והלא אנושי לכאורה של לקיחת שבויה ושימוש בה. ואולם עם זה באה גם הדרישה להניח לאותה אישה לנפשה למשך זמן–מה כדי שתוכל לבַכות את אביה ואמה; ואם בתוך הזמן הזה היצר שתקף את האדם מתגלה כזמני וחולף – מה שבהחלט יכול להיות – עליו לשלח אותה לחופשי. יש כאן צירוף של ויתור ליצר, ובלשון חכמים: "דיברה תורה כנגד יצר הרע" – עם הגבלות שאינן מאפשרות לאדם לעשות ככל העולה על לבו.

ועוד, מותר לאדם המוצא קן ציפור בדרך לקחת את האפרוחים או הביצים, למרות שבכך הוא בוודאי גורם צער לציפור האם. אך עם זאת התורה מצווה להתחשב בציפור ולא ללכוד גם אותה. כיוצא בזה בדינו של מי שנידון למוות: אמנם מוציאים אותו להורג ואף תולים אותו על העץ – אך חובה לקבור אותו עוד באותו יום, מתוך כבוד לצלם א–לוהים שבו. כן הוא בדיני ריבית: בצד הציווי שלא להשיך ליהודי, ישנו ההיתר (ואולי אפילו המצווה) "לנכרי תשיך". נראה מכאן כי הלוואה בריבית נחשבת לדרך מקובלת בניהול עסקים ואין בה פגם לעצמה. האיסור להלוות בריבית ליהודי חורג מתחום ההיגיון המסחרי ומתייחס לשיקול אחר: לאחווה בתוך בית ישראל.

לראות את המורכבות

וכן הוא לגבי לקיחת משכון. מלווה רשאי לקחת משכון מן הלווה וזו התנהלות הוגנת; אך הוא גם חייב להחזיר לו את המשכון אם הלה נזקק לו. ובתחום אחר: היהודי מצווה "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". למרות כל הדברים הנוראים שעשו המצרים לישראל עדיין יש להם איזושהי זכות, "כי גר היית בארצו". בכמה מן הדינים הללו אף מובאת הנמקה שאינה מעשית אלא היא עניין של התחשבות ושל רגישות רוחנית: "כי עבד היית במצרים ויפדך ה' א–להיך משם, על כן אני מצווך לעשות את הדבר הזה". הנמקה מעין זו מופיעה עוד מספר פעמים בפרשה: "ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' א–להיך"; "ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא"; ועוד כיוצא באלה.

מערכות חוק אנושיות הן שיטתיות ומסודרות, ואילו חוק התורה אינו כן. אפשר לומר כי חוק התורה בנוי בדומה לטבע, כלומר מלא מורכבויות וסתירות. בעצם, חוק התורה הוא דין שיש בו רחמים, או רחמים שיש עמם דין. הצדדים השונים שיש בכל בעיה אינם נמחים: כל אחד מהם נשאר בעינו, והם משמשים זה עם זה. כל אותם מקרים של "כי יימצא" ו"כי ייקרא", כל מה שקורה שלא בדרך הרגילה, פותחים פתח לראיית המורכבות שבכל מצב, ואנו נקראים לראות את כל הצדדים כאחד ולהתחשב בהם.

 פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ג אלול תשע"ו, 16.9.2016

 

מודעות פרסומת

פורסמה ב-16 בספטמבר 2016, ב-גיליון כי תצא תשע"ו - 997 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: