אנושיות רכה | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)

מעבר לדיבור הענייני, מתייחדת הפרשה במבע רגשי עשיר אשר נועד להביא את התורה הא–לוהית ללב האדם. מעבר לחוק ישנו נותן החוק, המבין את ברואיו

בספר דברים בכלל ובמידה רבה בפרשת ראה יש לא רק דינים והלכות אלא גם דברי הסבר, שידול ושכנוע הבאים להיכנס ללבו של השומע. הפרשה אינה מדברת רק במה שהוא נכון ולא נכון, חובה או מצווה, אלא יש בה גם דברים הפונים אל הלב: דברי שיחה, דברי משא–ומתן עם בני האדם כמות שהם. ולפיכך יש בהם, הרבה יותר מאשר ברוב התורה שבחומשים האחרים, נקודות התחברות עם השומעים במישור ההרגשה האנושית הפשוטה.

אכן, כמעט בכל נושא הלכתי המועלה בפרשה יש גם חלק רגשי–אנושי המתייחס אל הצד שמעבר לדיבור הענייני, דברים שתכליתם להעיר את הרגש, להזכיר את טוב ה' וישועותיו ולהודות לו. נביא כמה דוגמאות לכך.

ראה

לא להתחשב במשפחה

בצד ההלכות של עלייה לרגל, הבאת קרבנות או תרומות ומעשרות, בא אזכור חוזר ונשנה לבל נשכח את הסובל: האלמנה, היתום, הגר והלוי. כמו כן אנו מוצאים כמה פעמים תוספת הנמקה שאינה נחוצה לגופה, אלא היא בגדר דברי חיזוק ועידוד בדבר המנוחה והנחלה, ברכת ה' ומתנת הארץ.

גם ביחס לקב"ה עצמו מדובר לא רק ביחס האובייקטיבי אליו (כגון שהוא ואין זולתו) אלא גם ביחסו המיוחד לעם ישראל. ולכן כאשר נאמר על נביא השקר: "הנביא ההוא יומת כי דיבר סרה על ה' א–להיכם", נאמר גם כי זה משום שהוא "ביקש להדיחך מעל ה' א–להיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים". או כאשר מצווה הקב"ה "לא תתגודדו" מוסיף הכתוב ומבאר כי איסור זה בא לא רק "כי עם קדוש אתה לה'", אלא גם מפני ש"בך בחר ה' לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה".

דוגמה רבת עוצמה במיוחד היא דין המסית. כאן ה' לא רק מצווה שלא לשמוע לדברי המסית אלא הוא גם מדגיש שיש לעשות כן גם כאשר הדבר קשה מאוד מבחינה רגשית, כלומר כאשר יש בין המסית למוסת קרבת–לב רבה מאוד. הכתוב מונה כאן שלוש דרגות של קרבת הלב: "אחיך בן אמך, אשת חיקך, ורעך אשר כנפשך". הפירוט הזה בא לומר שגם כאשר יש בין האנשים קרבת נפש ואהבה גדולה – אסור לחמול על המסית לעבודה זרה או לכסות על מעשיו, אלא להתגבר על רגשות הלב ולבצע בו את גזר דין המוות. מכאן אתה למד שדבר ה', הציווי המובא מפי משה, איננו דיבור מופשט ומרוחק, נטול רגש אנושי, אלא יש כאן התחשבות והבנה עמוקה לקשרים שבין בני אדם.

מבע של סלידה

דוגמה נוספת היא המצווה שלא ללכת אחרי תועבות הגויים. כאן אנו מוצאים סוג נוסף של הנמקה: "לא תעשה כן לה' א–להיך", משום שעבודה זרה היא "כל תועבת ה' אשר שנא… כי גם את בניהם ואת בנותיהם שרפו באש לאלוהיהם". נוסף על ההבנה השכלית בשלילת העבודה הזרה כשלעצמה מנסה הכתוב לעורר בלב השומעים רגש של סלידה – הייתכן שבני אדם ישרפו את בניהם ובנותיהם באש? אין זה נימוק תיאולוגי מופשט, אלא ביטוי של זעזוע רגשי, בלי שום קשר לשאלה על איזה סעיף מסוים של החוק עוברים כאן.

למדנו אפוא: בפרשת ראה במיוחד, ובמידת מה גם בפרשות שלפניה ואחריה, אפשר לראות את השילוב בין ציווי א–לוהי מרומם ומופשט לבין אמירה אנושית רכה. האמירות מהסוג הזה באות כאן בצורות שונות, כגון דברי חיזוק, דברי עידוד והרתעות, ובעיקרו של דבר הן באות להדגיש כי אין כאן רק ציוויים של חוק שכלי ומרוחק העומד לעצמו, אלא גם נותן חוק המתייחס לבני אדם ומבין אותם מבפנים.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ט אב תשע"ו, 2.9.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-2 בספטמבר 2016, ב-גיליון ראה תשע"ו - 995 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. ב"ה
    נביא שקר – האם הוא מוזכר בפרשת ראה ?

    לפי המאמר נאמר בתורה על הנביא השקר : הנביא ההוא יומת כי דבר סרה על ה' אלוקיכם .
    אבל בתורה הוא לא מוגדר כנביא שקר. ואומר הרמב"ן (על דברים י"ג ב) "שהוא אמת". אז אם כך הרי הוא "דבר סרה על ה' " – כלומר הוא דיבר דברים שהוא בדה מליבו ולכן הוא נביא שקר. אבל הרמב"ן מפרש "סרה דבר על כבודו שאין ראוי לעבוד לאל אחד" (רמב"ן על דברים י"ג ג) . אז מי מפרש שהנביא הזה הוא נביא שקר ?! – רש"י שכותב " סרה . דבר המוסר מן העולם שלא היה ולא נברא ולא צויתיו" . ולמה רש"י מעמיד באוקימתא את הפסוק ? הרי נביא אמת שקיבל נבואה מאת ה' שהגיע זמן המשיח ולכן לא צריך לשמור שבת מעתה והלאה על פי ההלכה צריך הורגו. ומה פתאום שה' ייתן לו לנבא נבואה כזאת ? – נניח, בתור עונש.
    אני חושב שרש"י נדחק לפרש את הפסוק כך , כדי שלא ישחטו אותו תושבי עירו , ועלינו לפרש את הפסוקים גם בנביא שקר וגם בנביא אמת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: