על ידי עבדיך הנביאים | יהודה זולדן

הרב קוק הנחה את בנו, הרב צבי יהודה, ללמד שיעורים בתנ"ך בישיבה. שיעוריו הייחודיים, שעסקו באמונה ובאקטואליה, כונסו בספר סיכומים מאת הרב אורי דסברג ז"ל

כריכה--ודבר-אחד-מדבריךדבר אחד מדבריך

שיעורי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל על נביאים אחרונים

סיכם: הרב אורי דסברג

עריכה: מנחם דסברג ובראון דסברג

בית הרב, תשע"ו, 76 עמ'

בעבר עסקו לומדי התורה יותר בלימוד חומש מאשר בלימוד נביאים וכתובים. ניתן ללמוד על כך גם מתוך המספר הקטן של מפרשי הנ"ך המסורתיים – ראשונים ואחרונים, לעומת מספרם הרב של מפרשי התורה. בעשרות השנים האחרונות אנו עדים ללימוד ועיסוק רב ורחב יותר גם בנביאים ובכתובים. במסגרות החינוך, בבתי הכנסת, בקהילות ובכנסים שבהם משתתפים רבים. הספר "דבר אחד מדבריך" ובו שיעורים בספרי המקרא ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל הוא סיפור על לימוד ספרי נביאים במסגרת שיעור כללי בבית המדרש של ישיבת "מרכז הרב" בירושלים על–ידי ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.

הייתה זו תופעה נדירה וחדשה בעולם הישיבות של אז, ואפשר לומר שגם בעולם הישיבות המוכרות לנו כיום. ההתוודעות לסיפור הזה היא באמצעות מחברת ובה סיכומי השיעורים שכתב הרב אורי דסברג ז"ל, שהיה אז תלמיד בשיעור א' בישיבת "מרכז הרב". הרב אורי נהרג בתאונת דרכים בחודש אייר תשע"א, ומחברות אלו נמצאו בחדר העבודה שלו והודפסו על–ידי בני משפחתו – אשתו וילדיו. הוצאת הספר היא הזדמנות לעסוק בשלושה מעגלים: תופעת השיעורים בספרי הנביאים של הרב צבי יהודה קוק, המאפיין והתוכן של השיעורים, והתלמיד מסכם השיעורים הרב אורי.

אחד היה ישעיהו

הראי"ה קוק, אביו של הרב צבי יהודה, הוא זה שפקד עליו לתת שיעורים בתנ"ך בישיבה, שייעודם "להראות את הקשר בין התורה לבין נותן התורה, ואת דבר ה' ההולך ומתגלה על ידי עבדיו הנביאים". כדי להביע את הערכתו לשיעורים אלה ולמגיד השיעור, היה הראי"ה קוק עצמו נכנס לעתים לשיעורים אלו (הרב שלמה אבינר, צבי קודש, א, עמ' 162). גם הרב משה צבי נריה כתב על השיעורים בתנ"ך שהרב צבי יהודה קוק לימד בשנת תרצ"א. הוא אף ציין את דרכו המיוחדת בשיעור – הרצאה שעניינה סקירה כללית על אישים ועל מאורעות, דבר שהיה אז חידוש גמור בישיבות בתוכנו ובצורתו (ליקוטי הראי"ה, חלק ב, עמ' 171).

בספר שלפנינו סיכום השיעורים בספר ישעיהו שהעביר הרב צבי יהודה קוק בחורף של שנת תשכ"ד (השיעורים על ירמיהו ויחזקאל ככל הנראה לא ניתנו על–ידי הרב צבי יהודה, אלא על–ידי הרב ישעיהו הדרי). הלמידה היא העמקה בנושאים משמעותיים רוחביים שבולטים מתוך הפסוקים. כותרות המשנה של השיעורים מבטאות זאת היטב, כגון: מדרגות הנבואה, נבואה שבדיבור מעל נבואה, הרלוונטיות של ספר ישעיהו לדורות שונים, גאולה ותשובה ועוד. שיעורי תנ"ך שהם שיעורי יסוד באמונה.

תחת הכותרת "סגנונות שונים הן נבואות לתקופות שונות", הסביר הרב שבספר ישעיהו מופיעות נבואות המתייחסות לתקופות שונות בהיסטוריה: לתקופת המלכים, לתקופת חזקיהו המלך, לתקופה מאוחרת של תחילת ימי הבית השני תחת מנהיגותם של עזרא ונחמיה, ולתקופה של ימות המשיח. "הספר מקיף תקופה של ארבעה מלכים, תקופה ארוכה שכוללת מצבים שונים, ומאחר שאלו הן נבואות שנצרכו לדורות, הדברים מקפלים בתוכם את כל קורות עם ישראל והדורות כולם… והואיל וספר ישעיהו מקיף מצבים שונים לכן ייתכן למצוא סגנונות שונים בתוך הספר".

וכך סיכם: "שני יסודות הם: יש בכוח הנבואה לתפוס את כל הפרטים מכל הזמנים. וכמו כן הנבואה כוללת את כל המצבים ומתוך כך היא מופיעה בסגנונות שונים" (עמ' 25–23). בשיעור זה הציע מבט רחב על ייעודה ותפקידה של הנבואה ועל סיבת הסגנונות השונים אצל אותו נביא ובאופן ממוקד יותר על הנבואה של ישעיהו. יש בדבריו אלה התמודדות עקיפה עם הטענה של חוקרי ביקורת המקרא שבספר זה נבואות של יותר מנביא אחד. לשיטתו, ייתכן בהחלט שנביא אחד ידבר בסגנונות מגוונים, ועל תקופות שונות זו מזו.

שיעורי‭ ‬תנ‭"‬ך‭ ‬שהם‭ ‬שיעורי‭ ‬יסוד‭ ‬באמונה‭. ‬הרב‭ ‬צבי‭ ‬יהודה‭ ‬הכהן‭ ‬קוק‭, ‬עם‭ ‬הרב‭ ‬חיים‭ ‬דרוקמן‭ (‬מימין‭) ‬והרב‭ ‬צבי‭ ‬טאו‭  צילום‭: ‬באדיבות‭ ‬ארכיון‭ ‬בית‭ ‬הרב‬‬‬‬

שיעורי‭ ‬תנ‭"‬ך‭ ‬שהם‭ ‬שיעורי‭ ‬יסוד‭ ‬באמונה‭. ‬הרב‭ ‬צבי‭ ‬יהודה‭ ‬הכהן‭ ‬קוק‭, ‬עם‭ ‬הרב‭ ‬חיים‭ ‬דרוקמן‭ (‬מימין‭) ‬והרב‭ ‬צבי‭ ‬טאו‭
צילום‭: ‬באדיבות‭ ‬ארכיון‭ ‬בית‭ ‬הרב‬‬‬‬

משיח לכלל הציבור

כשהרב צבי יהודה לימד את שלושת הפסוקים האחרונים של פרק נב, "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" (פסוק יג), הוא עסק במשמעות הביטוי "משיח". לפיו, משיח הוא ביטוי למי שנמשח – התמנה לתפקיד מיוחד. הוא ציין את דברי הרמב"ם שכתב את "הלכות המקדש והעובדים בו" ולפיו העובדים בו הם כל ישראל. בשל העובדה שיש מעמד מיוחד לכל עם ישראל כעובדי מקדש, כבעלי ייעוד, מתוכם צומחים אותם מנהיגים מובילים כמו משיח בן דוד ומלך המשיח. וכך כתב:

ישנו משיח בן דוד, הוא לכאורה אישי ויחידי. אך לא כן – הוא שייך לכלל, לציבור. השם משיח חל על ההמון, ומשיח שהוא אישיות זה משיח שקר כאשר האמינו פושעי ישראל. מתוך המשיחיות הציבורית נובעת המשיחיות האישית, מלכים ונביאים. ומשיחיות זו נמשכת על גדולים וקטנים. "אל תגעו במשיחי" (דבה"י א טז, כב) – אלו תינוקות של בית רבן (שבת קיט, ב) (עמ' 28).

עורך הספר, בראון דסברג, כתב שנראה לו שהרב צבי יהודה יצא כאן כנגד הפרשנות הנוצרית הטוענת ששלושת הפסוקים הללו, וכן פרק נ"ג, מכוונים ל"אותו האיש". זאת בהתייחס גם למועד שבו התקיים שיעור זה, כ"ז בשבט תשכ"ד, קצת למעלה מחודש לאחר הביקור הראשון במדינת ישראל של האפיפיור פאולוס השישי. המשיח איננו דמות הירואית או מיסטית עצמאית, אלא מנהיגות שצומחת מתוך העם.

המבט הרחב, תוך כדי התמודדות עם שאלות עקרוניות ואקטואליות, אפיין גם את דרכו של הרב צבי יהודה קוק בלימוד פרשיות השבוע וההפטרות, כפי שהוא מוכר כיום בספרי השיחות שלו על התורה. שיחות אלו נאמרו בכל מוצאי שבת, והוא היה חוזר מדי שנה על כמה יסודות ועקרונות כפי שהוא למד אותם מתוך פסוקי התורה וההפטרה. היה חוזר ומדגיש שהמפרשים עוסקים בהסברם של פסוקים כל אחד בדרכו שלו, אך על גבי בסיס כל הפירושים שנכתבו במהלך כל הדורות יש לראות את הזרם הרחב והכולל של הפסוקים.

הרבי‭ ‬צבי‭ ‬יהודה‭ ‬בציורה‭ ‬של‭ ‬תמר‭ ‬רמון–המלי‭, ‬1990‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

הרבי‭ ‬צבי‭ ‬יהודה‭ ‬בציורה‭ ‬של‭ ‬תמר‭ ‬רמון–המלי‭, ‬1990‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

כישרון של עורך

כאמור, את השיעורים שבספר זה סיכם הרב אורי דסברג. היכולת להקשיב היטב לשיעור ולסכם בו–זמנית בצורה מדויקת ומובנת היא מיומנות לא קלה, ולרב אורי היה הכישרון הזה כבר בגיל צעיר מאוד. דפי המחברת מסודרים היטב, וכתב ידו מסודר, נקי וברור, כיאה למי שלימים יהיה עורך ל"א כרכי "תחומין" ורכז מערכת באנציקלופדיה התלמודית. בדברי ההקדמה לספר, כתב הרב יוחנן פריד שכנראה אז החלה דרכו הספרותית והמקצועית של הרב אורי כעורך תורני בעל רמה גבוהה. הוא מבקש להשוות בזהירות המחייבת את הרב אורי דסברג ואת יצירתו לדמותו וייחודיותו של הגאון הרב שלמה זוין זצ"ל, שבגאונותו יצר דפוס חדש ומקורי לכתיבת דברי תורה בהלכה, בחסידות ובהגות.

סיכום שיעורים הוא ביטוי משמעותי של תלמיד שרוצה לשמר את הדברים הנשמעים, לאפשר לו לחזור על הדברים גם לאחר שנים רבות, וכך להפנים ולהספיג אותם בתוכו. הרווח לטווח ארוך הוא שגם אחרים יכולים ליהנות מסיכומים אלו. כיום ניתן להקליט ולהסריט כל שיעור, וגם דרכים אלו מאפשרות לחזור ולשנן, איך אין בהן העמל והיגיעה הנדרשים בעת לימוד וסיכום בזמן אמת.

הרב יהודה זולדן הוא מפקח המרכז להוראת תלמוד
 ותושב"ע בחינוך הדתי

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון א' אב תשע"ו, 5.8.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-8 באוגוסט 2016, ב-גיליון מסעי תשע"ו - 991, יהדות ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: