בין המצרים | אסף גבור

אחרי שלטון האחים המוסלמים, מצרים מזפזפת בין ניסיון הצעירים המבקשים לקדם חיים מודרניים ומערביים לבין פסקי הלכה ומסורות אסלאמיות עתיקות, דוגמת מילת נשים ונישואי קטינים

חלונות הראווה בדאון טאון של קהיר מפתיעים מאוד. בובות לבושות בבגדים חושפניים, שמלות קצרות, ואפילו תסרוקות פאנק מופרעות. ההיפך הגמור מהנשים המהלכות ברחוב עטופות מכף רגל ועד ראש בניקאב שחור על אף החום הכבד.

בשעות הערב בחדרי במלון "קהירו חאן" זפזפתי בתוכניות הטלוויזיה השונות. בין תוכניות אמריקניות של שלהי שנות ה–80 ומשחק הכדורגל האגדי של קבוצת אל–אהלי במסגרת גביע אפריקה, תפסה את עיני תוכנית שאלות ותשובות בנושא הלכה. שאלת הצופים הייתה לגבי שיתוף רקדניות ואמניות בתוכניות טלוויזיה. "הקוראן לא מוכן לקבל תוכניות שבהן אמניות משתתפות. אבל בכל זאת יש מקום לשיתוף נשים במקרים מסוימים", השיב פוסק ההלכה המוסלמי. "זמרות שעובדות עם ילדים וילדות לדוגמה זה מקובל. או נשים שמציגות בגדים ותכשיטים בתוכניות המופנות לנשים זה גם אפשרי. אף אחד לא היה רוצה שאחותו, אשתו או אמא שלו יוצגו על המסך בלבוש חשוף או ישירו וירקדו בפני כלל הצופים בצורה ציבורית".

מצרים שאחרי המהפכות ואחרי שלטון האחים המוסלמים מזפזפת בין צעירים וצעירות שמבקשים לקדם חיים מערביים ומודרניים לבין ערכים ומסורות ישנות שדוחפים לאסלאם, אפילו לאסלאם הקיצוני.

‭"‬יש‭ ‬מקום‭ ‬לשיתוף‭ ‬נשים‭ ‬במקרים‭ ‬מסוימים‭". ‬קהיר‬‬‬‬‬‬‬ צילום‭: ‬אי‭. ‬פי‭. ‬איי‬‬‬

‭"‬יש‭ ‬מקום‭ ‬לשיתוף‭ ‬נשים‭ ‬במקרים‭ ‬מסוימים‭". ‬קהיר‬‬‬‬‬‬‬
צילום‭: ‬אי‭. ‬פי‭. ‬איי‬‬‬

מותה של נערה

אחת המלחמות הקשות ביותר של הליברלים במצרים היא נגד תופעת מילת הנשים. במצרים של 2016 יותר מ–90 אחוזים מהבנות עוברות את הטקס שבמהלכו נחתך חלק מאיבר המין של הנערה כדי למנוע את יכולתה ליהנות מיחסים.

מצרים נרעשה כאשר מיאר מחמד מוסא בת ה–17 ממחוז סוואץ מתה כתוצאה מטקס המילה שעברה. מוסא הייתה ילדה רזה וחלשה, וכמו מרבית חברותיה בעת הגיעה לגיל העשרה ביקשה משפחתה לבצע לה את הטקס. אלא שאצלה העניין הסתבך, סיבוך שאף הוביל למותה. חקירת המשטרה שביקשה להבין את נסיבות המוות הובילה למבוי סתום, מאחר שההורים ובית החולים תיאמו גרסאות והכחישו כי היא מתה כתוצאה מהמילה שעברה. נתיחת הגופה איששה את החשדות. בית החולים נסגר בהוראת השלטונות והרופא שביצע את המילה נעצר.

בית החולים הפרטי שבו בוצעה מילת הנשים היה אמור להיסגר חודש לפני האירוע המצער. מושל מחוז סואץ, הגנרל אחמד אל–היאתמי, הורה לסגור את בית החולים ולהעביר את המאושפזים בו לבית חולים אחר, אבל כמו בהרבה מקרים אכיפת החוק בנושא הטעון הזה לא בוצעה עד תום.

על פי סעיף 240 לחוק המצרי, העונש על מילת נשים הוא מאסר של 3–5 שנים בבית הסוהר. אם לאישה שביצעו בה מילת נשים נגרם נזק בלתי הפיך והיא הפכה לנכה, העונש גדל עד עשר שנים. אם האישה מתה כתוצאה מביצוע טקס המילה, על מבצע הטקס ייגזר מאסר עולם. אבל למרות העונשים הכבדים, החוק לא נאכף ומילת הנשים במצרים מתבצעת בהיקפים גדולים מאוד.

"יש לי שלוש בנות ובן אחד קטן. כשהגדולה הגיע לגיל 15 אשתי התחילה לדבר על מילה. היא אמרה שבמשפחה שלה זה מקובל וכמו שעשו לה גם לבנות שלנו יעשו מילה. אני הבהרתי לה באופן חד משמעי שאצלי זה לא יקרה", סיפר לי יוסוף. השיחה שהתנהלה בבית קפה סמוך לכיכר אל תחריר הייתה חושפנית מאוד מבחינתו. הוא שיתף אותי בתחושותיו בתור אב לבנות שנלחם במוסכמות החברה. "מבחינתי זה פשוט אסון. להוריד חלק מהגוף בשם הדת בגיל כל כך צעיר, למרות שהחוק אוסר על זה, אנשי הדת מסתייגים מהתופעה וגורמי רפואה ופסיכולוגים מדברים על ההשפעות הקשות של האקט. אני מכיר אנשים שעשו את זה לבנות שלהם, והאמת – כשאני חושב על זה קשה לי להסתכל עליהם בפנים. ראיתי בנות שהיו מלאות שמחת חיים, ולאחר שעשו להן את המילה הן סבלו מסיוטים מתמשכים ומעצבות. מרבית הנשים עוברות את זה וממשיכות בחייהן אבל זה לא אומר שמדובר בהליך חיובי".

תוך כדי בחישה בקפה ממותק היטב, מסביר יוסוף את ההיגיון שמאחורי ביצוע מילת הנשים. "הקיצונים אומרים שצריך לעשות את האקט הזה בשביל למנוע יחסי ניאוף, חילול כבוד המשפחה, ולשמור על טהרתן של הנשים. אבל אנחנו יודעים היטב שאין כל קשר בין ההנאה המינית לבין הניאוף. הנשים בורחות עם גברים בגלל אהבה או בגלל כסף ולא בגלל משיכה מינית. אין כל עניין בזה, זה רק מסורת מקולקלת שהגיעה מהעתק של מילת הגברים ומניסיון לשלוט בנשים בדרך של כוח ואלימות".

אלימות פיזית ונפשית

בזמן שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ, יצא חוק שאוסר על ביצוע מילת נשים. על פי החוק נאסר על בתי החולים והמוסדות השלטוניים לבצע את הטקס. בשנת 2008 מיד לאחר תיקון החוק, סוזאן מובארכ, אשת הנשיא המודח, הייתה מספיק אמיצה כדי לצאת נגד התופעה באופן פומבי. במהלך טקס בדרום מצרים הגדירה אותה: "דוגמה בוטה של אלימות פיזית ופסיכולוגית נגד ילדים שחייבת להיפסק". הדחתו של מובארכ ועליית משטר האחים המוסלמים לשלטון פגעה בתהליך, והגדילה את אחוזי ביצוע מילת הנשים, שטיפסה גם ל–97 אחוזים.

מילת הנשים מתבצעת בדרך כלל בגיל 15, למרות שהיו מקרים שבהן ילדות צעירות יותר עברו את הטקס בלי אפשרות אמיתית להגן על עצמן. המסורת רבת השנים והשיעור הגבוה של המשפחות המבצעות את הטקס מקשות על פוסקי ההלכה המצרים לנוע נגד הזרם.

המופתי עלי גומא היה אמיץ מספיק כדי לפרסם בשנת 2007 פתאווה (פסק הלכה) שמגנה את ביצוע מילת הנשים, אבל הוא היה חריג. אנשי הדת שמתנגדים לתופעה סיפקו אמירה אפורה וציינו כי מילת נשים "אינה חובה". מוסד אל–אזהר, המועצה העליונה למחקרים אסלאמיים, הוציא הודעה הרבה פחות החלטית, שבה צוין כי למילת נשים אין כל בסיס באסלאם.

האמירה ההססנית של אנשי הדת לא הפסיקה כמובן את התופעה, והיא נמשכת כאמור בהיקפים גדולים. באחד הפורטלים שעוסקים בענייני דת במצרים, נשאלה שאלה לגבי מהות מילת הנשים:

שאלה: אנו יודעים כי למילת נשים אין בסיס באסלאם או בנצרות, מדוע אם כן בנות מבצעות את מילת הנשים במצרים?

תשובה: מחקרים הראו כי יש הרבה סיבות, אמונות ומניעים תרבותיים, חברתיים ופסיכולוגיים שמאפשרים את המשך הנוהג במצרים. אנחנו חייבים לזכור כי מילת נשים היא עניין של מנהג ומסורת שעוברים בירושה, וה הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים.

בהמשך מסבירים בתשובה:

המילה היא ניסיון לשלוט על התשוקות המיניות של נשים, על מנת לשמר את צניעותן ואת כבוד המשפחה. כמו כן מילת הנשים יכולה להגן מפני נפילה אל השאול של בגידה של אישה נשואה. המילה עוזרת להתבגרותן של נשים, מגבירה פוריות בנישואין וגורמת לנשים ללדת בקלות. כמו כן היא מחנכת את הילדה להיות צייתנית לבעלה כך שלא יצטרך להתאמץ במערכת היחסים המיניים.

בתשובה הגדירו פוסקי ההלכה את מילת הנשים כאחת מאבני הדרך של מצרים:

מילה היא חלק מהזהות הלאומית שלנו. מי שנוטש את המנהג פוגע במוניטין ובתדמית החברתית והאמונית שלנו. מילה היא אחד החוקים שנקבעו על ידי אללה וחובה לבצע אותה.

פארס וננסי מתחתנים

נושא נוסף שמעסיק את פוסקי ההלכה במצרים הוא נישואי הקטינים. בעיתונים הפזורים ברחובות קהיר התנוססה תמונתם של פארס בן ה–12 בבגדי חתן והילדה ננסי בת ה–10 בבגדי כלה. השניים התחתנו בכפר מסרא, 120 קילומטרים דרומית לקהיר.

הזוג המאושר עשה היסטוריה במצרים ושבר את כל השיאים בארץ הנילוס. האב המאושר, בן 35 בלבד, סיפר על אושר ושמחה במהלך טקס הנישואין, שכלל רקדניות בטן וזמרים. הכלה הצעירה לבשה שמלה אדומה. הזוג לא נרשם בתור זוג נשוי, כדי לא לעבור על החוק שנחקק בשנת 2008 במצרים ולפיו חתונה מותרת רק מגיל 18.

"זה פשוט לא נורמלי", אמר לי חבר נוסף שפגשתי במצרים. "מדובר במנהג ישן שפשוט לא שייך לחיים המודרניים. אם תחשב כמה כסף חתן צריך לשלם על כלתו היום כחלק מהמוהר הנהוג אצלנו, ותוסיף את ההוצאות של זוג צעיר בחיי היום יום, תבין שזוג ילדים שמתחתן, ואחר כך מביא ילדים לעולם בגילאים כל כך מוקדמים, גוזר על עצמו ועל ילדיו חיי עוני ורעב, חיים של מסכנות בלי אופק ועתיד.

"זה נכון שבתקופה הראשונה בדרך כלל ההורים מסייעים לזוג במגורים ובדברים נוספים אבל בכל זאת התופעה של חתונה מוקדמת חייבת להיעלם מהחיים המצריים".

הזוג המדובר עורר שוב את הדיון הציבורי בדבר תופעת נישואי הקטינים, גם בקרב פוסקי ההלכה וגם בתוכניות השיח בטלוויזיה. אחת התוכניות, "הלילה בקהיר", זימנה מספר מומחים לאולפן, ואפילו נערה שהתחתנה בגיל 16.

"הילדים הם 40 אחוז מאוכלוסייתה של מצרים, אנחנו מדברים על יותר מ–30 מיליון ילדים עד גיל 18 שחיים היום במצרים ואני מבהיר שהפתרון לתופעה הוא לא רק חקיקת חוקים בנושא", אמר ד"ר אברהים ראשד, פסיכולוג באוניברסיטת מנסורה.

"אנחנו צריכים לדבר על החינוך הזה של מילת נשים, חתונת קטינים ואלימות נגד הילדים, שכולם מחוץ לחוק אבל עדיין מתבצעים בהיקפים גדולים. צריכים להיכנס למקומות שהדברים האלו מתבצעים, לשבת עם מנהיגי הכפרים והמשפחות הגדולות, ולדבר איתם לא בכיוון של ציות לחוק אלא בדרך של דאגה לעתיד החברה המצרית ברמה האנושית. חייבים לנסות לשנות את המצב הנוראי הזה מבפנים. לדעתי החוקים בנושאים האלו דומים למכונית חדישה שיש לנו המפתחות לפתוח אותה אבל אנחנו לא יודעים איך להשתמש בה".

המומחה זרק מספרים שמדברים על נישואין בתמורה לסכומים שבין 2,800 דולר ל–10,000, שנמסרים למשפחת הכלה, ועל תופעה נוספת של "נישואין ליום אחד" בתמורה ל–115 דולרים בלבד. "נישואי הצעירות בכפרים מגיעים כמעט ל–60 אחוזים, כאשר בעיר מדובר על קרוב ל–30 אחוזים. צריך לחנך את המשפחות הכפריות לסכנות של חתונות מוקדמות. יש כמה תופעות של נישואי ילדות צעירות. יש גברים בני ארבעים שלוקחים לנשים ילדות בנות 15, יש זקנים בני שישים ושבעים שלוקחים ילדות בנות 20 ויש גם תופעה שבה זוג ילדים ששניהם בני 16 ואפילו 15 מתחתנים יחד. הבעיה היא חוקית וחברתית והיא גדולה מאוד. אי אפשר לאכוף אותה למעשה. זאת בעיה שקשורה עמוק בחינוך ובדת אצל אנשים".

מנחת התוכנית ציינה כי למרות שמדובר בתופעה לא חוקית, ישנם עורכי דין שמזייפים תעודות לידה בשביל לאפשר את הנישואים האלו, ומקבלים על הזיופים האלו כסף. "השחיתות הכספית שסובבת סביב נישואי הילדות מכשילה כל אפשרות לחינוך מחדש של החברה. נדיר מאוד שנמצא ילדה בת 14 שמספיק אחראית להתנהל כאישה נשואה שתטפל בבית ובכל מה שקשור לנישואין. כמובן שיש עניין אישי של התבגרות. אנחנו יודעים שישנם נערים במצרים היום שגם בגיל 37 עדיין לא מוכנים נפשית לנהל חיי משפחה. ההשפעה הפסיכולוגית של נישואין בגיל מוקדם היא ברורה. הילדות האלו לא בנויות ללחץ הנפשי הזה וישנם הרבה מקרים של התאבדויות. כמו כן, בגלל חוסר ההתאמה והפער בין הגילאים יש הרבה מקרים של גירושים".

לאולפן הגיעה גם נערה בשם סחר שהתחתנה בגיל 16. "הייתי מבסוטה בחתונה שלי, הוא היה שכן בן 21 ואהבתי אותו. ההורים שלי סירבו בהתחלה לחתן אותי, אבל אני התעקשתי. ילדתי לו בת, יצאתי לעבודה בשביל לתחזק את הבית ולהאכיל אותה, בזמן שהוא ישב בבית ולא עשה כלום. התחרטתי שהתחתנתי איתו. הבנתי שעשיתי טעות, שהייתי ילדה קטנה שהתאהבה סתם ככה בלי מחשבה".

סחר בסופו של דבר ביקשה להתגרש מבעלה העצלן. והוא הסכים לגרש אותה. "היה לי מזל כי הבנתי שמרבית הגברים לא מסכימים לגרש את הנשים שלהם. אני היום חיה עם הבת שלי לבד ומנסה להשתקם. אם הבת שלי תגיד לי שהיא רוצה להתחתן בגיל 16, לא אתן לה בחיים", היא הבטיחה למצלמות.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון א' אב תשע"ו, 5.8.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-8 באוגוסט 2016,ב-גיליון מסעי תשע"ו - 991. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: