שירים: איתמר ברנר, סטנלי מן, נעמי קירש
איתמר ברנר
וידוי
הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ
בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּבְכָל לַיְלָה וְלַיְלָה
לִי.
עַל כָּל מַה שֶׁהִכְעַסְתִּי מִזְגִּי
וְהִקְנַטְתִּי עֲצַבַּי
בְּסִדְקֵי מַחְשָׁבוֹת וְאֶצְבָּעוֹת מְעֻקָּלוֹת,
אוֹ שֶׁחָטָאתִי כְּנֶגֶד
בִּינָתִי רִגְשָׁתִי
תֻּמַּת לִבִּי,
בֵּין בְּגוּפִי
הַקָּמֵל הַמִּשְׁתּוֹקֵק הַפָּעוּר
לְכָל קְלִפּוֹת הָעוֹלָם וּלְכָל לְטִיפוֹתָיו,
בֵּין בְּמָמוֹנִי
הַחוֹמֵד הַמְּשַׁחֵד
הַנָּגוֹז בֵּין דּוּכְנֵי צְרִיכָה סְתָמִית
פְּתוּחַת רַגְלַיִם
וְעִוְרוֹן חֶסְרוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים,
בֵּין בִּכְבוֹדִי
הַנִּרְמָס בְּחֹסֶר מַעַשׂ וּבְעֹדֶף
דִּבּוּרֵי בָּרָק וְלַהַג מֻשְׁחָזִים,
בֵּין בְּכָל אֲשֶׁר לִי וְכָל שֶׁאֵין.
בֵּין בְּאֹנֶס כּוֹכָבִים שְׁתוּקֵי תִּקְוָה
בֵּין בִּרְצוֹן הַתָּנָטוֹס הַשָּׁחֹר מֵאֹדֶם בּוֹר הַנְּפִילָה,
בֵּין בַּהֲלִיכַת שׁוֹגֵג אַחַר עֵינַיִם עֲצוּמוֹת
בֵּין בִּפְעִירַת אֶלֶף עֵינַיִם מְזִידוֹת
וּבֵין בְּכָל הָעִקּוּלִים הַמְּפַתְּלִים זָדוֹן תָּפֵל לִמְשׁוּגָה תְּפֵלָה, מוֹחֲקִים
אֶת הַפֵּשֶׁר וְאֶת הַהַבְדָּלָה.
בֵּין בְּדִבּוּר
בֵּין בְּמַעֲשֶׂה
בֵּין בְּמַחְשָׁבָה
בֵּין בְּאִוְשָׁה
בֵּין בִּשְׂרִיטָה
בֵּין בְּשִׂנְאָה, בְּאַהֲבָה
בֵּין בְּוִתּוּר, בְּגַאֲוָה
בֵּין בְּקַדְרוּת מֵצַח
בֵּין בְּרַחֲמֵי עַצְמִי
בֵּין בִּשְׁקָרִים לְזוּלָתִי
וּבַקָּשִׁים יוֹתֵר שֶׁרָקַמְתִּי בְּאֵין אִישׁ אִתִּי
בֵּין בְּאֶגְרוֹפִים קְפוּצִים, בְּשִׁנַּיִם חֲשׁוּקוֹת
וּבְיָד לוֹטֶפֶת אֶת עַצְמָהּ
בֵּין עַצְבוּת בֵּין בְּאַשְׁמָה
בֵּין.
בַּלַּיְלָה הַזֶּה
וּבְכָל לַיְלָה וְלַיְלָה וְיוֹם
זֶה שֶׁחָלַף וְזֶה
שֶׁבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, הֲרֵינִי
סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל
מַשְׁכִּיב וּמְעַרְסֵל לֵב אֱנוֹשׁ
גּוּף בָּשָׂר וַאֲדָמָה חָסֵר
וּמְבַקֵּשׁ
—
סטנלי מן
כֶּתֶם כָּתֹם ליד מקורה
הִיא שְׁחֹרָה וְנִדְמֶה לִי
שֶׁכֶּתֶם כָּתֹם לְיַד מַקּוֹרָהּ
וְהִיא מְנַתֶּרֶת עִנְיָנִית
בַּכִּכָּר הַמֻּקֶּפֶת
בָּעִיר וּמִתְקַדֶּמֶת, מְנַתֶּרֶת, מְנַתֶּרֶת
אֶל פִּנַּת עֵץ הַדֶּקֶל
וּמְלַקֶּטֶת פִּסַּת מָזוֹן
צְהֻבָּה – מְרִימָה אוֹתָהּ
וּמְנַתֶּרֶת, מְנַתֶּרֶת לַמֶּרְכָּז הַפָּנוּי שֶׁל
נְוֵה עֵשֶׂב וּמְנַקֶּרֶת, מְנַקֶּרֶת
בַּבַּמְבָּה שֶׁנִּזְרְקָה לְשָׁם
בִּידֵי מִישֶׁהוּ שֶׁשָּׂבַע כְּבָר.
מאנגלית: עודד פלד
—–
נעמי קירש
מגרש חניה
בְּדִמְמַת מָנוֹעַ צוֹנַחַת עַל מוֹשַׁב הָרֶכֶב
כִּבְדַת נְשִׁימָה, מִיְּמִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי
עֲצֵי זַיִת מְטִילִים צֵל עָגֹל שֶׁל שַׁלְוָה
נְטוּלַת זְמַן.
מִגְרַשׁ הַחֲנָיָה בִּרְחוֹב הָרַב אבידע
בּוּעַת שֶׁקֶט צְלוּלָה מְרַחֶפֶת
מֵעַל סַעֲרַת הָרְחוֹב.
אָזְנַי מְהַדְהֲדוֹת עֲדַיִן צְעָדִים חֲפוּזִים
עַל מִדְרְכוֹת עִיר זְרוּעָה חֲשָׁשׁוֹת
וְשַׁאֲגוֹת סִירֶנָה:
"מִי מֵאֲחוֹרַי אוֹ מִצְּדָדַי?"
תַּחַת עֵץ הַזַּיִת צֶמֶד תּוֹרִים
מְנַקֵּר בָּאֲדָמָה הַלַּחָה פֵּרוּרֵי רֹגַע
דַּקִּים וּשְׁקוּפִים.
פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט"ז תמוז תשע"ו, 22.7.2016
פורסם ב-24 ביולי 2016,ב-גיליון פינחס תשע"ו - 989, שירים. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.
מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות 
השארת תגובה
Comments 0