הרבה פתחים למקום | שלום רוזנברג

הנצרות מבקשת לגאול את העולם מתוך קנאות פרטית לאמת שלה. אולם ביהדות הפרטיקולריזם דווקא מאפשר פלורליזם

אני מזדהה עם בני עמי החושבים שאנו מסוגלים וחייבים להגיע בימינו ליחסים חדשים, טובים יותר, עם העולם הנוצרי. נדמה לי שפעולתן של דמויות נוצריות חשובות שהבינו את משמעות השואה, ובנוסף, הניגוד שנוצר בין הנצרות לבין הדרך שבה הלך האסלאם בזמן האחרון, מאפשרים שינוי זה. ולמרות זאת, יש תופעות המטילות צל כבד על רצונות טובים אלו. מתכוון אני לפעולותיהם הנרחבות של מיסיונרים, המשתייכים לקבוצות נוצריות מסוימות ומשתמשים באמצעים שונים, מהטפה ועד שוחד, כדי לפגוע בנאמנותם הדתית של יהודים ולהביאם להמרת דתם.

נשואה לאלוהי ישראל

ארשה לעצמי לספר לכם משהו שאירע לי לפני זמן. הוזמנתי להתלוות לאנשי הרשת השנייה של הטלוויזיה ההולנדית לביקור בירושלים. במהותה, זאת רשת נוצרית. עלינו לגגות בתי העיר העתיקה, והחלפנו רשמים על המקומות הדתיים, בייחוד הנוצריים, שהיו פרושים לפנינו. אנשי הטלוויזיה, שהיו בקיאים בעיקרי דתם, שאלו אותי על ההבדלים הדתיים שבינם לבינינו. בדבריהם הסתתרו רמזים שהצביעו על אהדתם ליהדות, בניגוד לעמדות העוינות המקיפות אותנו מכל צד.

הדבר העמיד אותי בפני רגשות מנוגדים וסותרים. החלטתי לנסות ולהסביר בפניהם את רגשותיי במשל קצר, כדי שיבינו אותי: מעשה באישה שנרדפה ועונתה בכל מיני צורות קשות על ידי שונאיה. רק אדם אחד יצא מן הכלל וביטא את יחסו האוהד. אך הוא הרגיש שהיא רחוקה ממנו. הוא התפלא מאוד על כך, אך היא ניסתה להסביר לו, לא תמיד בהצלחה, ואמרה לו: יחסך אליי נפלא. בעולמנו האכזרי אתה מהווה אור בודד, אבל סליחה, אני כבר נשואה, אני נשואה לא–לוהי ישראל. שומעיי הבינו את דבריי, ואולי אף קיבלו אותם. אחד מהם הפתיע אותי כאשר הוסיף נופך הומור ושאל אותי: למה בחרת בתפקיד אישה כדי להציג את עמדתך? עניתי לו שזה התפקיד שהתנ"ך בחר לכנסת ישראל.

תשובה נתתי, אך שאלה אחת נשארה ואליה אני מבקש להתייחס. זאת שאלת המיסיונריות של הדתות המונותיאיסטיות. קבוצות נוצריות שונות רואות חובה לעצמן להפיץ את אמונתן בארבע כנפות הארץ ולהגיע איתן אפילו לפינות הנידחות ביותר של העולם. דבר קרוב לכך (אם כי שונה באופיו) מתרחש גם בדת האסלאם. לעומת זאת, בדת המונותיאיסטית השלישית – היהדות, לא קיים מיסיון מזה כ–2,000 שנה. ומדוע? התפיסה האנטישמית פירשה זאת כחלק מעקרון בחירת ישראל הקיים ביהדות, שמשמעותו לכאורה שלקב"ה אכפת רק מהיהודים ותו לא. יש לדאבוננו גם יהודים שמקבלים הסבר זה וחושבים שהדבר אכן נובע מן האתנוצנטריות ומה"בלעדיות" של עם ישראל. היהודי מתעניין אך ורק בחבריו היהודים ולא בגורלם של אלו שאינם יהודים.

פרטיקולריזם סובלני

אולם, אין הדבר כך ואת גישת היהדות בעניין יש להבין בצורה שונה. הבנה זו תלויה בתשובה לשאלה הבאה: מדוע נצרכות הדתות השונות לעסוק במיסיון? התשובה פשוטה. הנצרות, למשל, משוכנעת שאין אפשרות לזכות בעולם הבא מחוץ לכנסייה. לדעתם, אדם שאינו נוצרי, אף אם הוא מאמין באלוהים, מתפלל אליו וחי חיים מוסריים, לא יזכה להגיע לעולם הבא אם לא קיבל את מרות הכנסייה ואת הסקרמנטים הנוצריים. לכן רואה הנצרות חובה מוסרית עליונה לעשות חסד עם בני האדם ולפתוח להם את שערי השמים על ידי קירובם לנצרות בעזרת המיסיון.

בעבר, גישה זו באה לידי ביטוי קיצוני ואכזרי באידיאולוגיה שמאחורי האינקוויזיציה: יש לשרוף את הגוף כדי להציל את הנשמה. לפנינו גישה שאיננה רואה כל אפשרות אחרת להגיע לידי האושר הנצחי, אלא בעזרת האמונה שבה היא דוגלת. אך לא כך הם פני הדברים ביהדות: היהדות "השוביניסטית והפרטיקולרית" לכאורה מעמידה בפני האנושות יותר מאשר אלטרנטיבה אחת לחיים נכונים. דרך אחת היא התורה שניתנה לעם ישראל ולאלו מהאומות שבחרו לקבל עליהן דרך זו. הדרכים הנוספות, האוניברסליות, הן דרכם של חסידי אומות העולם ושל אלו המקיימים את שבע מצוות בני נח.

כך עדים אנו לפרדוקס. דווקא הנצרות, המציגה עצמה לכאורה כדת אוניברסלית, היא בעצם פרטיקולרית בכך שאינה מכירה בכל דרך אפשרית אחרת. לעומת זאת ה"פרטיקולריזם" היהודי הוא דווקא הסובלני יותר, מפני שהוא מאפשר פלורליזם, ומקבל שייתכנו עוד דרכים נכונות. ברית סיני לימדה אותנו דרך המחייבת את היהודים וההופכת אותם לכוהני העולם, לעם קדוש. אולם היא אינה כופרת בכך שייתכנו גם פתחים נוספים. אי לכך, עלינו לומר שתיתכן סינתזה והשלמה בין פרטיקולריזם לבין אוניברסליזם, בין החובה לקיים מסגרת מיוחדת לבין הפתיחות לכל העולם.

סינתזה בין עקרונות

האמת היא שעיקרון זה מוכרז מיד ב"מבוא" להתגלות בסיני: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה). לפנינו סינתזה בין עקרונות, בין עם סגולה וממלכת כוהנים מצד אחד לבין "כי לי כל הארץ". כל הארץ וכל העמים שייכים לקב"ה. התקווה האחרונה היא שכל העמים יכירו באמת, אולם אף אלה שלא זכו בכך יכולים על פי היהדות להיות נושעים אם ישתדלו להיות בני נח או חסידי אומות העולם.

בהבנת יחסנו לגיור ולבני הדתות האחרות עלינו לחזור אל נקודת המוצא שלפני מתן תורה. קיימות בריתות שקדמו לברית סיני, בייחוד הברית עם נח ובניו. בברית זו חויבה האנושות כולה ב"שבע מצוות בני נח". לפי חז"ל, כל המקבל שבע מצוות בני נח הרי הוא מחסידי אומות עולם. בסיני נכרתה ברית עם ישראל שקיבל את התורה ולפיכך התורה והמצוות מחייבות אותו בלבד. אך לצד זה קיים חוק בסיסי, קדום יותר, והוא תקף ומחייב את כלל באי העולם ומאפשר גם להם לזכות לישועה.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ט' תמוז תשע"ו, 15.7.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-15 ביולי 2016,ב-גיליון בלק תשע"ו - 988, מילה לסיום / שלום רוזנברג. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. צריך לראות את שורשי הדברים כדי להבין את מטרת האלוהים בבחירתו של עם ישראל כעם סגולה ללא מטרות מיסיונריות .
    בספר בראשית עובר העולם והאנושות סידרה של מכות כדי לכוון לתוואי הנכון . זה מתחיל בגירוש מגן העדן , רצח הבל , הניתוק מאימא אדמה , קיצור תוחלת החיים והשיא במבול שיוצר מחדש עולם מסונן גנטית .
    אלוהים מבין שגם המבול נכשל ורק בשלב הזה הוא מאתר סוף -סוף את הכשל בבריאת האדם – "יצר לב האדם רע מנעוריו"….מכות לא יעזרו לא יעזרו כאן. …
    אלוהים עוזב את האדם לנפשו למשך מאות שנים ופרט לגיחה קצרה בה הוא משבש את קריאת התגר של האדם בבניית מגדל בבל .
    אלוהים מופיע שוב עם רעיון חדש לתיקון האנושות הסוררת והיצר הרע המושרש באדם . הרעיון מורכב משלושה חלקים : ארץ -כנען , "עם סגולה" – העברים ותורה לחיים .
    השלב הראשון…עם וזה מתגשם במצרים .
    השלב השני תורת חיים וזה מתגשם במעמד הר סיני
    השלב האחרון – ארץ באה עם ההתנחלות .
    מכנען מתחיל הרעיון להתפתח עד לתוצאות של ימינו . ריסון היצר של האדם אינו בפולחן היהודי כפי שהתפתח אלא הכרה בעקרונות של התורה ותו לא .רעיון זה משתקף היטב בעולם האוטופי בעתיד הכרה "ביראנו מדרכיו ונלך באורחותיו".
    אלא שעקרונות אלה ניתנים לפרושים רבים . אנו רואים זאת אפילו ביהדות .היו צדוקים , פרושים , איסיים , ישועים , קראים , חרדים, חסידים , מסורתיים , רפורמים , חילונים ובהמשך נוצרים ,סבותניקים ,אורתודוקסים , יוונים , קופטים ,פרוטסטנטים , קלויניסטים ובאסלם סונים , שיעים , עיסמאילים , סופים ועד כהנה וכהנה מבחינתו….כולם מונותאיסטים וחיזר שבא לבחון את האמונות על כדור הארץ – ירשום אותם תחת אותה קטגוריה …..האבחנות ביניהם דקות מכדי להבדיל….
    לדעתי….אלוהים לא חיפש עם מיסיונרי אלא הכרה של כול העמים בעקרונות התורה .
    השאלה….למה הוא מסכים בפרשנות השונות והמגוונות כל-כך.
    לדעתי אל לנו לטפוח על השכם …..אני חושב שאלוהים היה דוחה בזעם גם חלק גדול מהפרשנות הרבנית בדורנו לא הייתה מתקבלת על דעתו……אפילו מחלק מהפרשנות נוצרית אסלמית….
    לסכום …כול המונותאיסטים הם סוגים של יהודים במידה זו או אחרת ואין צורך בתורה כמיסיונריות אלא בהכרה כאורח חיים ואמונה….

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: