נבחרים מחדש | עדיאל כהן  

 

לאחר חטאי קרח ועדתו ממנה ה' את הלויים לעבוד את עבודת המשכן ואף מבטיח להם את מתנת המעשר. הייתכן שיהא חוטא נשכר?

בתוך "מסכת הלויים" הנפרשת בחומש במדבר תופסת פרשת קרח מקום משמעותי. כאן עולה הערעור של בני קהת הלויים על כהונת אהרן ובניו, וכאן נמסר פירוט מתנות הכהונה ומעשר הלויים. אולם אין כאן רק פרטי דינים הקשורים ללויים. נכפלו כאן פסוקים המקבילים מילה במילה לתיאור בחירת הלויים, כפי שהוא נמסר בראש ספר במדבר:

1. במדבר ג, ו–ז: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי / וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן ושֵׁרְתוּ אֹתוֹ / וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה.

במדבר יח, ב–ג : וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ / וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ…/  וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל.

2. במדבר ג, יב: וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי / אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל / תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם.

במדבר יח, ו: וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי / אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל / לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה' לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

כפילות זו מעוררת תמיהה. פסוקי בחירת הלויים הסמוכים לפרשת קרח ועדתו יוצרים את הרושם שבחירת הלויים נעשית לראשונה רק כאן, כביכול הפסוקים כאן "לא מכירים" את בחירת הלויים האמורה בראש חומש במדבר. יתר על כן, עצם הסמיכות הזו אומרת דרשני: הלוא קרח ועדתו ערערו על מעמד הכהונה, ומן הכתוב משתמע כי בעקבות ערעור זה זכו ב"פרס". נוסף על עצם בחירתם, עוד מוענק להם "כל מעשר בישראל" (יד, כא)?!

איור: מנחם הלברשטט

איור: מנחם הלברשטט

אתגר השמירה

כמדומה שפתרון הסתירה נמצא בהבנה שבבחירת הלויים יש שתי בחינות שונות, אם לנקוט את הטרמינולוגיה של הרב מרדכי ברויאר. בחירת הלויים האמורה בראש ספר במדבר כרוכה באידיאת המרתם בבכורי ישראל המקודשים, שהרי אומר ה': "כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה'". לפי בחינה זאת, בחירת הלויים קשורה בקדושת הבכורות בעת היציאה ממצרים.

אידיאה זו לא מוזכרת בפרשת קרח כלל ועיקר. כאן בחירת הלויים קשורה בצורך לשמור את משמרת המשכן כדי שזר לא יוכל לקרב אליו, "ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל". הלויים מגויסים למשמר המשכן בעקבות זעקת העם: "הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנו / כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ?" (יז, כז–כח).

זעקה זו באה על רקע המאורעות המתוארים קודם לכן בפרשה:

(א) שרפת מאתיים וחמישים נשיאי העדה מקריבי הקטורת וריקוע מחתותיהם כציפוי למזבח, "זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה'…".

(ב) תלונת ישראל על משה ואהרן "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'", והמגפה הנוראה שבאה בעקבותיה.

(ג) פריחת מטה אהרן לבדו מתוך שנים עשר מטות הנשיאים.

מעשר כתוספת סיכון

שאלנו לעיל כיצד ניתן להבין את ה"פרס" שמקבלים הלויים בדמות המעשר, והלא ראוי היה להם להיענש?

כאן עלינו להבהיר כי בפרשת קרח אין מתוארת מחלוקת אחת ויחידה. הפרשה בלולה ומורכבת מתיאורן של שלוש מחלוקות נפרדות בעלות מגמות שונות. ר' אברהם אבן עזרא כבר עמד על קיומן (בתחילת הפרשה):

(א) כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו לתת גדולה לאחיו…

(ב) והלוים קשרו עליו, בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו.

 (ג) וקשר דתן ואבירם, בעבר שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף, אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו…

 פרשת בחירת הלויים האמורה בפרשת קרח קשורה במחלוקת א בלבד. רק על רקע הערעור של ישראל על בחירת הכהנים המיוצגת בפרשה בסיפור מאתיים וחמישים נשיאי העדה מקטירי הקטורת ואסונם, ועל רקע זעקת ישראל, מובן גיוס הלויים לתפקידם כשומרי המשכן מפני כניסה מסוכנת של ישראלים למשכן, כניסה שתעלה להם בחייהם.

לאור האמור גם מובן מדוע הענקת המעשר ללויים קשורה רק בבחינה של בחירת הלויים כשומרים ולא בבחינת בחירת הלויים כמחליפי הבכורות. את המעשר יש לראות כ"תוספת סיכון" הניתנת ללויים בזכות קרבתם אל הקודש וההגנה מן המוות שהם מעניקים לישראל: "וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת" (יח, כא–כב).

*

שתי הבחינות האמורות – בחירת הלויים תחת בכורי ישראל ובחירתם לצורך שמירת המשכן, המופיעות, כאמור, בשני מקומות שונים בספר במדבר – הצטרפו ובאו בתיאור הקדשת הלויים לתפקידם בפרק ח (טז–יח):

כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי.

כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ.

הרב ד"ר עדיאל כהן הוא מרצה לתנ"ך במכללת בית ברל ובמכללות נוספות

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון כ"ה סיון תשע"ו, 1.7.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-11 ביולי 2016, ב-גיליון קרח תשע"ו - 986 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.

  1. לא הזכרת את האמור בראש ספר "במדבר" פרק א פסוקים נ-נג:
    וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל כֵּלָיו וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ.
    וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.
    וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם.
    וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת.

    האמור בראש הספר זהה לאמור בפרשת 'קורח'. ולכן עולה השאלה: מה מחדש האמור בפרשת 'קורח'?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: