סוגיות שהזמן גרמן | הרב חיים דרוקמן  

 

חגים ואירועים שונים בלוח השנה הכללי והפרטי מזמנים שפע עיונים בתחומי תורה מגוונים. ספר חדש מציע צלילה עמוקה למקורות מיום הכיפורים ועד יום הולדת

שלמישלמי שמחה

עיוני מועדים וזמנים

הרב נריה משה גוטל

מוסד הרב קוק, תשע"ו, 
629 עמ'

ספרו של הרב פרופ' נריה גוטל, "שלמי שמחה", הינו אוצר בלום של מאמרים תורניים, כאשר הצד המשותף שבכולם הוא היותם סובבים סביב מעגל השנה ומעגל החיים. שישים מאמרי הספר עוסקים במגוון רחב של תחומי התורה – הלכה ועיון תלמודי, אגדה ומקרא, לשון והיסטוריה יהודית, פיוט ומנהג ועוד. יחד עם זאת, ניכר כי "אב אחד לכולם", וכותב אחד כתבם.

הרב המחבר איננו מסתפק בבירור שטחי של הנושא שבו הוא דן ובהעלאת סברות מדיליה. ניכר כי מאחורי כל מאמר התבצעה חקירה אינטנסיבית אחר האמת המקיפה, השלמה והחודרת ביותר, תוך ליבון סברות ומקורות רבים. דבר זה מתבטא באין ספור המקורות המוזכרים במאמרים – כשהמרכזיים ביניהם מופיעים בטקסט עצמו, ואותם מלווים עוד עשרות מקורות–משנה בהערות שוליים רחבות ומקיפות, המחזקות את הנאמר ומוסיפות לו ציוני מקורות להרחבה, בירור וחיזוק הקושיות והמסקנות שבטקסט.

בחלק נרחב מן המאמרים ניתן למצוא התייחסות למרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק ותורתו, כגון: בירור סדר הסימנים שבעולת ראי"ה, פתגמי הרב לחודש אדר, הדרכת התשובה של הרב כפי שהיא עולה מ"אורות התשובה" ואפילו בירור יחסו של הרב לחגיגת ימי הולדת בימינו.

קיבוץ‭ ‬הגלויות‭ ‬כסממן‭ ‬הבולט‭ ‬ביותר‭ ‬לגאולה‭. ‬עולים‭ ‬חדשים‭ ‬מ‭"‬בני‭ ‬מנשה‭", ‬2015 צילום‭: ‬פלאש‭ ‬90

קיבוץ‭ ‬הגלויות‭ ‬כסממן‭ ‬הבולט‭ ‬ביותר‭ ‬לגאולה‭. ‬עולים‭ ‬חדשים‭ ‬מ‭"‬בני‭ ‬מנשה‭", ‬2015
צילום‭: ‬פלאש‭ ‬90

סתירה לכאורה

במאמר "מצות יד או מצות מכונה – הנהגת הראי"ה קוק זצ"ל" מציג המחבר סתירה לכאורה בין תשובה מפורשת של הרב שבה הוא מביע הסתייגות ממצות מכונה (לצד לימוד זכות על הצורכים אותה) לבין תיעוד ממקורות שונים על בית הרב ומקורביו, בעיקר מאיגרת שכתב הרב לפני פסח, שם היחס המועדף ניתן דווקא למצות המכונה על פני מצות עבודת יד.

אחר סקירת המקורות, מציע המחבר פתרון מחקרי‑תורני יצירתי לסתירה הזו. הוא עומד על שתי גרסאות שיצאו תחת עריכתו של מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק לאיגרתו של אביו. המחבר מציע הסבר מהותי לשינוי שבחר הרצי"ה לערוך בנוסח הראשון, ולאור זאת מברר גם את פשר המקורות האחרים ומגיע למסקנה בדבר העדפתו של הרב בנושא המצות.

בלי להסיר את הלוט מאת מסקנת המחבר במאמרו, אוכל להעיד שמורי ורבי הרצי"ה נהג לאכול מצות מכונה, וזכיתי להשתתף איתו באפיית אותן מצות במאפיית כהן הלפרין.

סדר תהליך הגאולה

המחבר מקדיש אחד ממאמריו, "קיבוץ נידחי ישראל – שיטת הרמב"ם", לבירור סדר האירועים בתהליך הגאולה. הוא מתייחס לשלושה שלבים בגאולה: בוא המשיח, בניין המקדש וקיבוץ הגלויות, ודן בדבר סדר התרחשותם בפועל. הצורך בדיון זה נובע מסתירה העולה לכאורה מאמירות שונות של הרמב"ם בכמה מכתביו, ומקורה עוד בקביעות שונות בחז"ל, הנראות כסותרות זו את זו.

למסקנה מציע המחבר שקיבוץ הגלויות הוא תהליך מתמשך, המורכב מכמה שלבים, כאשר השלב הראשון יתחיל קודם הופעת המשיח, בעוד השלב השני יתחדש בשלב מאוחר יותר, על ידי כוחו של המשיח.

יש לציין כי המקורות הנתונים בידינו בדבר סדר שלבי הגאולה, רבים ומגוונים המה. למשל, בפירושו של בעל "הרוקח", רבי אלעזר מגרמייזא, לסידור התפילה (על המזמור "הללויה כי טוב זמרה"), אנו מוצאים אמירות ייחודיות בנושא זה:

קודם בניין ירושלים יעלו עשרת השבטים – ואחר כך יבנה ירושלים… ואחר כך: "נידחי ישראל יכנס" – היינו, נפוצות יהודה, והכי אנו מוצאים במגילה, לגבי שמונה עשרה, שאמר: "ושא נס לקבץ גלויותינו" קודם "בונה ירושלים".

הוא מבין כי ישנן שתי עליות: עלייה ראשונה של עשרת השבטים, והיא קודמת לבניין ירושלים, ולאחר מכן תתקיים עלייה נוספת של נפוצות יהודה. כמה פסקאות לאחר מכן, מביא בעל "הרוקח" מדרש שהוזכר גם בהערה במאמרו של הרב המחבר:

"בונה ירושלים ה'" – אמר ר' ישראל בר נחמני: מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגליות, אם יאמר שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים – אל תאמין, שכך כתוב: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס".

אגב כך יש להעיר כי מצינו נוסחאות שונות למדרש זה, כפי שרמז המחבר בהערה, ובעוד שממדרש תנחומא עולה שבניין ירושלים קודם, הרי שבילקוט שמעוני מפורש להיפך – קיבוץ הגלויות קודם.

לדיון זה חשיבות רבה לתקופתנו, תקופת הגאולה, שבמהלכה חזינו בעינינו – ועודנו חוזים – את תחילת תהליך קיבוץ הגלויות המופלא, ועודנו מצפים להשלמתו במהרה בימינו, שכן קיבוץ הגלויות מהווה הסממן הבולט ביותר לגאולה המשיחית.

הרב המחבר כבר הראה את כוחו בספריו הקודמים, ובספר הזה בולט כוחו התורני והמדעי גם יחד. ואי אפשר שלא להתייחס לשם הספר – "שלמי שמחה", המוקרבים‑מוקדשים להוריו של הרב המחבר – הרב שלמה ומרת שמחה. זה בוודאי כיבוד הורים גדול, ועל כך נאמר "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ח בסיון תשע"ו, 24.6.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-24 ביוני 2016, ב-גיליון שלח תשע"ו - 985, יהדות, עיון ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: