כדורגל עם הרב | אליהו בירנבוים

אצל יהודים רבים בתפוצות הקשר לכדורגל ולתחרויות ספורט חזק יותר מאשר הקשר ליהדות. כרב קהילה צריך לדעת לנצל זאת כדי לקרבם

האם יש קשר בין רבנות לספורט? האם משחקי כדורגל ושאר תחרויות ספורט הם חלק מעולמו של הרב בתפוצות?

במקומות שונים בעולם, הפעילות הספורטיבית היא חלק מ"תרבות המדינה". באמריקה הלטינית משחקים כדורגל, בארצות הברית בייסבול, באנגליה ומושבותיה קריקט ובארץ כדורסל. כמובן שבמדינות אלו היהודים הם חלק מתרבות זו ואף אוהדים מסורים של קבוצות ספורט. יש אומרים שבייסבול הוא "ספורט יהודי", שכן רוב היהודים בארצות הברית מתעניינים בבייסבול ולא בפוטבול, ולא זו בלבד אלא שמשחק הבייסבול הוא מעין שחמט על המגרש, ובו ניתן לחשב, לתכנן, להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים ולנתח את התוצאות, ממש כמו לימוד סוגיה בגמרא.

המציאות היא שיהודים רבים בתפוצות ישראל קשורים נפשית לכדורגל יותר מאשר ליהדות. לכן, אחת הדרכים הטובות לקרב אותם ליהדות היא דרך תחום ההתעניינות שלהם. אם הם חשים שהרב חי רק בעולמו של בית המדרש ואיננו מתעניין כלל במה שהם מתעניינים, הרי שיקשה עליהם להכיר ולהוקיר רב כזה, אולם אם הרב מנסה להבין ללבם ולעולם התרבותי שלהם ומראה להם בכך שהתורה היא תורת חיים גם מחוץ לבית המדרש, הרי שהם יכולים להרגיש יותר קרובים לדמותו של הרב וכך ללמוד ממנו גם דברים אחרים. זו הסיבה שלכל אורך שנות רבנותי ועד היום במסעותיי בעולם היהודי אני מוצא את עצמי משחק כדורגל עם יהודים אחרים, רוכב על סוסים עם צעירים, מפליג באוניות וצולל בים, משחק פינג פונג ומשחקים אחרים.

תהילים‭ ‬במגרש‭ ‬תמורת‭ ‬מקווה‭ ‬טהרה‭. ‬איצטדיון‭ ‬סן‭ ‬סירו‭ ‬במילאנו‭, ‬איטליה צילום‭: ‬שאטרסטוק

תהילים‭ ‬במגרש‭ ‬תמורת‭ ‬מקווה‭ ‬טהרה‭. ‬איצטדיון‭ ‬סן‭ ‬סירו‭ ‬במילאנו‭, ‬איטליה
צילום‭: ‬שאטרסטוק

מתערבים על קבלת שבת

למרות השורשים הדרום–אמריקאיים שלי, אינני אוהד כדורגל וחסיד של המשחק, אבל בהיותי רב בקהילות בתפוצות דאגתי תמיד להיות מעודכן בתוצאות של משחקי הכדורגל. פעמים רבות כשפגשתי אנשים בבוקרו של יום עצובים וזעופים ידעתי שהסיבה איננה אבלות במשפחה ח"ו, אלא הפסד הקבוצה שלהם במשחק כדורגל. תפקידי כרב היה לעודד אותם ולחזק את רוחם ובעיקר להפיח בהם תקווה שהעתיד יהיה טוב יותר לקבוצתם.

אולם הרב לא צריך רק לדעת את הלכי הרוח והתוצאות במשחקי ספורט, אלא גם לקיים פעילות ספורטיבית בעצמו. אחד הדברים שלמדתי ממורי ורבי הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל הוא שיש גם בסדר היום של בן תורה זמן לפעילות ספורט. זכיתי בהיותי בחור בישיבה להשתתף במשחקים שבהם שיחק הרב ליכטנשטיין כדורסל עם בחורי הישיבה בימי שישי לאחר סיום השיעור והסדר. ראש הישיבה ידע גם ללמד דרך ארץ ומוסר תוך כדי משחק. פעם אחת, כאשר היה בחור שבמשחקו רק יצא להתקפה אבל לא דאג להגנה יחד עם בני קבוצתו, הוא אמר: "אתה משחק בצורה לא מוסרית".

הרב קוק מציין את חשיבות העיסוק בפעילות גופנית וההתעמלות לחיזוק הגוף במקביל לנשמה: "גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית". אכן כן, כאשר רב מעורב בפעילות ספורטיבית עם בני קהילתו הוא דואג לשמירת גופו ובריאותו כמו גם לבריאותם הרוחנית של בני קהילתו.

זכורני שכאשר הגעתי לרבנות בקהילה היהודית באורוגואי הציבור היה מרוחק ממני. הרב שהיה לפניי, תלמיד חכם מרומם מעם, הלך לעולמו, ואני הרגשתי שעליי למצוא דרך לשתף עצמי עם הציבור ולדבר עם בני הקהילה בגובה העיניים. בחרתי להיות חבר במועדון "מכבי", מרכז ספורט מקומי המיועד ליהודים בלבד. לתומי חשבתי שכך אצליח להכיר אנשים ולהגיע ללבם של יהודים.

בשבועות הראשונים שבהם הגעתי למועדון הספורט הייתה לי תחושה מוזרה של בדידות וריחוק. כאשר נכנסתי למלתחות, כל האנשים שהיו שם יצאו החוצה. כאשר נכנסתי לשחות בברכה (הנפרדת) כל השוחים הפסיקו את שחייתם ויצאו ממנה. כאשר ביקשתי לשחק טניס או סקווש עם אנשים אחרים כולם היו "תפוסים" ולא יכלו לשמש לי חברותא. מהר מאוד הבנתי שאנשים לא מתייחסים אליי כאדם מן השורה שבא לעשות ספורט, אלא במבט נוצרי – כ"איש קדוש" הנכנס למועדון. לכן יש להתרחק ממנו ולא להפריע לו! בדיוק ההפך ממה שאני רציתי.

לאחר מספר שבועות, הכרתי אנשים מהמועדון ואט אט נשבר הקרח. התחלתי לקבל שיעורי  סקווש ושיחקתי עם יהודים שונים. כדי להוסיף עניין ונקודה יהודית למשחק, התחלתי להתערב עם השחקנים, לא על כסף ח"ו אלא על השתתפות בשיעורים ובקבלות שבת. לפני כל משחק קבענו שאם הרב מנצח היריב צריך לבוא לקבלת שבת הקרובה בבית הכנסת. ברוך ה' הייתה לי סייעתא דשמיא והתחלתי לנצח במשחקים. כך החלו יהודים רבים לבוא לבית הכנסת כדי לקיים את החוב. אלו הביאו עמם עוד חברים אשר סגנון הרב להביא אנשים לבית הכנסת מצא חן בעיניהם, וכך אירע שבתוך פרק זמן של כחצי שנה בית הכנסת התמלא מפה לפה, בין 500–600 איש ואישה כל ליל שבת. ובעיקר, בכל יום היה תור במועדון של אנשים שביקשו לשחק עם הרב גם במחיר הפסד.

כדורגל תמורת מקווה

כמי שהיה רב באורוגואי בדרום אמריקה ובטורינו באיטליה, לא יכולתי שלא להכיר את קבוצות הכדורגל המובילות, פניארול ונסיונאל באורוגואוי ויובנטוס המפורסמת ומילאנו בטורינו. למרות שתמיד ביקשתי לעודד את האוהדים של קבוצות הכדורגל השונות, השתדלתי תמיד שלא ידעו איזו קבוצת כדורגל אני אוהד באופן אישי. כל תשובה יכלה לפסול אותי בחצי השני של הקהילה ולכן פעמים רבות כשבאו אוהדים של קבוצת כדורגל והציעו לי לבוא איתם למשחק במגרש ולהתפלל עבור קבוצתם, סירבתי, שכן הישיבה בטריבונה של הקבוצה באצטדיון מגלה באיזו קבוצה אתה תומך.

פעם אחת חרגתי ממנהגי זה. הדבר אירע כאשר הייתי באמצע פרויקט גדול של בניית מקווה טהרה בקהילה. אנשים אמנם תרמו בעין יפה, אבל כדרכן של תוכניות בנייה התקציב עלה על הצפוי והפרוטה הייתה חסרה מן הכיס כדי לסיים את המקווה. באותם ימים הגיעה אליי משלחת של כמה אוהדים של קבוצת כדורגל לאומית שעמדה בפני משחק גורלי והייתה בפיהם הצעה שלא יכולתי לסרב לה: "הרב, אנו יודעים שאתה צריך לסיים את בניית המקווה וזקוק לכסף. אם אתה תעזור לנו, אנו נעזור לך!". בקשתם הייתה שאגיע ביחד איתם למשחק כדורגל באצטדיון כדי להתפלל להצלחת קבוצתם, ואם הקבוצה שלהם תנצח הם ידאגו להשלים את כל התקציב החסר לבניית המקווה. אכן זו הייתה הצעה שקשה לסרב לה. השתתפות במשחק כדורגל תמורת מקווה!

לאחר מחשבה נתתי את הסכמתי וביום המיועד באתי מצויד בספר תהילים למשחק הכדורגל. כמה דקות לאחר תחילת המשחק הבנתי שגם אם אסיים את כל ספר תהילים, הקבוצה המיועדת לא תנצח. הם פשוט לא שיחקו טוב. בסופו של דבר אכן הקבוצה אשר למענה באתי למשחק הפסידה, אולם היהודים שהזמינו אותי אמרו: "הרב, הקבוצה שלנו הפסידה… אבל אתה הרווחת! בגלל שבאת איתנו ונתת לנו את התחושה שאתה דואג לנו, אנו נדאג לך ובכל מקרה נשלם את כל הנדרש לסיום המקווה". ברוך ה', כך היה.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט באייר תשע"ו, 27.5.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-27 במאי 2016, ב-גיליון בחוקותי תשע"ו - 981, רב עולמי / אליהו בירנבוים ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: