אין מנוחה לפושעים | אסף גולן

סדרת רציחות ואונס של נשים לבנות באוסטרליה מציפה את הסוגיה העגומה של חטיפת ילדים אבורג'ינים. מותחן משובח של יו נסבו הנורווגי מעלה שאלות תיאולוגיות

עטלףהעטלף

יו נסבו

מנורווגית: רות שפירא

בבל, 2016, 398 עמ'

האם יש אפשרות בעולם לתיקון? לגאולה? היהדות אומרת שכן. בעצם כל התרבות היהודית–נוצרית בנויה על הגישה הזו. נראה שלעומת העמדה רבת השנים והעומק הזאת, קם אחד מסופרי המתח המוכשרים ביותר של נורווגיה ומשיב בשלילה נוראית ומסמאת. אם יש משהו שחייבים לומר עוד לפני שנצלול לספר המופלא הזה, הוא שאם אתם מאמינים בטוב אל תתחילו לקרוא אותו. מכיוון שיו נסבו כופר לחלוטין במושג החזרה בתשובה.

ברגל גסה

אוסטרליה, "היבשת שמלמטה" לפי האירופאים, נתפסת עד היום בחלקים גדולים של העולם כמעין מקום מפלט. ארץ חדשה שניתן ללכת אליה ולהתחיל בה הכול מחדש. ככה גם חשבו בשעתו הבריטים כשהחלו לשלוח אליה ספינות עמוסות פושעים ובפושעות, כדי שאלו יורחקו מבריטניה ויתחילו חיים מחדש שלא על חשבון משלם המיסים של האימפריה. אלא שהאדם המערבי, כדרכו, התייחס ליבשת החדשה כריקה כשהיא לחלוטין לא הייתה כזו. האבוריג'ינים, ילידי אוסטרליה, חיו ביבשת האי הגדולה כארבעים אלף שנים לפני הגעת האדם הלבן, כשהם מייצרים עולם תרבותי ומיתי עשיר. מיתולוגיה זו שזורה במלאכת אמן בין דפי הספר, כשהיא מספקת לאורכו גם רמזים מטרימים חלקית לאימה שנבנית בו ושמתעצמת לקראת הסוף.

למרבה הצער, כפי שקרה ביבשת אמריקה לבני המאיה והאצטקים, האדם הלבן לא הביא איתו רק קִדמה אלא גם חורבן. כך אבדו לעולמים תרבויות אחרות, סיפורי בריאה אחרים וניסיון אנושי רב שהוכחדו ברגל גאווה גסה. הגאווה והדעות הקדומות האלו שררו באופן יחסי באוסטרליה גם במאה העשרים, כשהמדינה חוטפת ילדים אבוריג'ינים ממשפחותיהם כדי לחנכם מחדש מתוך כוונה לסדר להם עתיד טוב יותר.

פעולה מזעזעת זו לא רק שלא קידמה את הילדים החטופים, אלא יצרה שבר עמוק בנפשם וחיסלה סופית למאה השנים הקרובות את היכולת של האומה העתיקה הזו להתאושש ולהשיב לעצמה חלק מהכבוד שאבד לה. הפצע הפתוח הזה, יחד עם טעויות גסות נוספות, הפכו אומה שלמה לחברה שתיינית, מכורה לסמים, מובטלת, בעלת תוחלת חיים ירודה, שחיה בשולי חברה מערבית משגשגת ומהווה מעין אנדרטה חיה לטעויות העבר של חברה זו.

במקביל, בעת שהפשע המטורף הזה מתחולל, הפכה אוסטרליה הלבנה לאחד המקומות הפתוחים ביותר בכדור הארץ. רפיפותם וחוסר עתיקותם של הקודים החברתיים הפכו את העיר סידני לבירה להט"בית. אזורים אחרים ביבשת הפכו לתעשייה משגשגת של קנאביס, עד שהמשטר בחר בעצם להעלים עין ממעשים רבים של אזרחיו כל עוד אלו לא מפרים בגלוי את הסדר במדינה.

מיתולוגיה‭ ‬אבורג‭'‬ינית‭ ‬שזורה‭ ‬בין‭ ‬דפי‭ ‬הרומן צילום‭: ‬שאטרסטוק

מיתולוגיה‭ ‬אבורג‭'‬ינית‭ ‬שזורה‭ ‬בין‭ ‬דפי‭ ‬הרומן
צילום‭: ‬שאטרסטוק

רצח הידוענית

השילוב המיוחד הזה, שיכול לייצר בתוכו מצבים משונים רבים ופשעים שבדרך כלל מצויים פחות באירופה, הוא כר המחקר של יו נסבו בספרו הבלשי "העטלף". הספר הוא למעשה הראשון בסדרת הבלש הארי הולה – אך הוא תורגם לעברית לאחר שכבר יצאו כאן ספרים אחרים בסדרה. נסבו, שמלכתחילה דוגל בהשקפת עולם פסימית, שאינה מאמינה באדם, שאל את עצמו מה עובר על הילדים בתוך נפשם כיום, במדינה המודרנית שביקשה מהם סליחה ושמתאמצת מאוד לבוא לקראתם, לפחות כלפי חוץ.

האם הזעם הכבוש יכול להיתקן? האם יש מוצא ליליד היבשת שמצא את ארצו שדודה, את תרבותו מחוסלת, ושילדיו נגזלו ממנו? ברור לחלוטין מהי תשובתו של סופר המתח, שמתחיל את הסיפור, איך לא, ברצח אכזרי וקשה של אישה לבנה בלונדינית על שפת הים.

הרצח מבהיל את הממשל האוסטרלי מכיוון שהנרצחת היא תיירת שהייתה בעברה ידוענית שוודית בשם אינגר הולטר. הפוליטיקאים חוששים שהמעשה יפגע בתיירות הנורדית המשגשגת לארצם וכן בגל התיירים שצפוי להגיע לקראת פתיחת אולימפיאדת סידני. לכן כוחות המשטרה נקראים לדגל כשבמקביל נקרא הארי הולה מנורווגיה לסייע לכוחות המקומיים בחקירת הרצח.

הולה מוצא את עצמו משתף פעולה עם קצין הבילוש האבוריג'יני היחיד במשטרה האוסטרלית, כשהאחרון מלווה אותו בחקירות ומעניק לו מניסיון חייו המרובה, ניסיון המלמד עד כמה הוא חש זר במדינתו. אנדרו קנזינגטון אינו רק איש בילוש אלא גם מתאגרף לשעבר וילד אבוריג'יני שנחטף מבני משפחתו, כשעל הדרך הוא גם מכיר ממקור ראשון את כל העולם התחתון של ארצו ולאו דווקא מצדו של החוק.

שני הבלשים, יחד עם שאר אנשי המשטרה שעוסקים בתיק – שברובם היגרו לאוסטרליה ממקומות אחרים ומהווים מעין חבורת מנותקים מגובשת בתוך ארץ שחיה במעין חלום משלה – מגלים במהירות שמדובר ברוצח סדרתי מסוכן מאוד עם נטייה לנשים לבנות בלונדיניות בשנות העשרים של חייהן. האיש המסוכן הזה מבצע לא רק רציחות אלא גם מעשי אונס רבים לאורך היבשת כולה, על פי קווי מתאר משונים שאינם ברורים כלל לבלשים. מכאן העלילה מתניעה, כאשר מפקדי המשטרה מתאמצים לפתור את הפרשה במהירות כדי להשתיק את גלי ההדף העצומים שלה.

הארי הקדוש

כפי שצוין בפתיחה, עלילה זו, שמהווה את פסגת יצירתו של נסבו עד כה, ושמגיעה לשיא עצוב וכואב עם דפיו האחרונים של הספר, אינה בהכרח עיקר הסיפור. הסיפור המרכזי עוסק בשאלת אפשרות הגאולה בעולם הזה. האם אדם יכול להפסיק להיות כבול אל חטאיו ופשעיו והאם ניתנת לנו בחיים הזדמנות שנייה. עצוב לומר, אבל לפי הסופר המלנכולי והמוכשר שלפנינו התשובה לכך היא שלילית כמעט לחלוטין: אין גאולה, אין שחרור הנפש, אין דרך החוצה מהמסדרון האפל שאליו הכניסו אותך מאורעות חייך.

הארי הולה עצמו, שזוכה בספר לשדרוג שמו להולי הארי – "הארי הקדוש" – אכן זוכה למירוק ייסוריו עד הדף האחרון, כשבדרך כל עולמו מתרסק סביבו. ההתרסקות הזו מתחזקת ככל שזהות הרוצח מתגלה והפרשה מגיעה לפתרונה. אגב, את הפינאלה מונע הסופר מהבלש ומותיר אותה לכוחות הטבע האפלים עצמם, במעין סגירת חשבון קוסמית שאינה לא טוב ולא רע.

מדובר בספר טוב, מהנה, מותח, אך כזה שלא יהפוך את הקורא לאוהב אדם המאמין ביכולתו לשנות ולהשתנות, אלא דווקא למאמין בחוק העיוור של הטבע, שבו שולטת הגישה היוונית העתיקה הסוברת שאין היגיון ואחרית האדם זהה בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ט באייר תשע"ו, 27.5.2016

מודעות פרסומת

פורסם ב-27 במאי 2016,ב-גיליון בחוקותי תשע"ו - 981, סיפורת. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: