ניגונים של תקווה | אורי הייטנר

עם זיקה עמוקה למסורת ולתפילה ויכולת נדירה לרדת אל עומק המילים, הלחינה נורית הירש נכסי צאן ברזל משירי הזמר העברי. זכייתה השנה בפרס ישראל היא מתנה לעם כולו

אני משוכנע שכמעט אין מי שאינו מכיר את שירם של אהוד מנור ונורית הירש, שאותו שרה אילנית, "ללכת שבי אחרייך". כידוע, המנגינה הפותחת את הפזמון בשיר הזה מזכירה את מנגינת המנון המדינה, וליתר דיוק: את המילים "עוד לא אבדה תקוותנו" שבהמנון. אין זה כמובן מקרה. אין מילים המתמצתות בצורה מופתית יותר מ"עוד לא אבדה תקוותנו" את המסר של השיר "ללכת שבי אחרייך". ההתאמה הזאת, המשתלבת בטבעיות כזאת במנגינת השיר כולו, היא מלאכת מחשבת של מלחינה גדולה, היורדת עד שורש מהותו של הטקסט שהיא מלחינה, ויוצקת במילים עוצמה שאי אפשר לבטא במילים.

אין‭ ‬תחום‭ ‬במוסיקה‭ ‬הישראלית‭ ‬שלא‭ ‬נמצא‭ ‬בו‭ ‬את‭ ‬טביעות‭ ‬אצבעותיה‭. ‬נורית‭ ‬הירש‭ ‬בטקס‭ ‬פרסי‭ ‬אמ‭"‬י‭ ‬למפעל‭ ‬חיים‭, ‬2016 צילום‭: ‬קוקו

אין‭ ‬תחום‭ ‬במוסיקה‭ ‬הישראלית‭ ‬שלא‭ ‬נמצא‭ ‬בו‭ ‬את‭ ‬טביעות‭ ‬אצבעותיה‭. ‬נורית‭ ‬הירש‭ ‬בטקס‭ ‬פרסי‭ ‬אמ‭"‬י‭ ‬למפעל‭ ‬חיים‭, ‬2016
צילום‭: ‬קוקו

הולך עם המרור

את "ללכת שבי אחרייך" כתב אהוד מנור אחרי מלחמת יום הכיפורים, בעיצומו של המשבר הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. היו אלו שנים שאחרי מלחמה, שבה רבים מחבריו ומבני דורו נפלו, וגם שנים אחדות אחרי שאחיו הצעיר יהודה נפל במלחמת ההתשה.

אהוד מנור אינו מייפה את המציאות, אינו אומר "החיים שלנו תותים" ולא "חייך, הכול לטובה". אדרבה, הוא הולך עם הקושי, עם האבל. אולם הוא נותן לו פשר ומשמעות, הוא נותן לו תכלית. הוא כותב על ארץ ישראל כ"ארץ של חלב, מרור ודבש". הווה אומר: ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש, אך היא גם ארץ של מרור. לא "הכול דבש". מצד שני, גם לא הכול מרור. הוא כותב על "האדמה הנוראה והיפה הזאת".

ואחרי אותה ארץ של חלב מרור ודבש, הוא הולך שבי. הוא נולד בכל בוקר מחדש. מאין הכוחות? יש לנו מחויבות. "לשאת חלום מבטן, מדורות". אנו הדור שזכה להגשים את חלום הדורות של העם היהודי. הקשיים והסבל שלנו, מחיר הגאולה הלאומית, הם כאין וכאפס לעומת הסבל בגולה הדוויה. מה שהחזיק את קודמינו בקושי ובסבל הוא אותו חלום, לשוב לארץ ישראל. האם אנו, שזכינו להגשים את החלום, יכולים להרשות לעצמנו להישבר בשל מחיר הגשמת החלום?

השיר מסתיים בתפילה לשלום. תפילה המתכתבת הן עם "ופרוש עלינו סוכת שלומך" והן עם תפילת יום הכיפורים:

יַעֲלֶה תַּחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב

וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר

וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב.

יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב

וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר

וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב.

על משקל זה כתב אהוד מנור:

עִם עֶרֶב הֵד קוֹלֵנוּ יַעֲלֶה,

מִבֹּקֶר יוֹם אֵלֵינוּ הוּא יָבוֹא

וּפִדיוֹנֵנוּ יֵרָאֶה עַד בּוֹא עַרְבּוֹ,

מַתַּי סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ עֲלֵינוּ תִּגָּלֶה.

חיבור אל התפילה

החיבור של נורית הירש לתפילה ולבית הכנסת הוא מילדות, מבית אבא. בשירים רבים התכתבה נורית הירש בלחניה עם התפילה, במשפט פה או שורה שם, כאשר הדבר התאים למסר של הטקסט.

על זיקתה לתפילה ולבית הכנסת, סיפרה: "סבא וסבתא שלי היו מחצרו של הרבי מלעלוב, ובימי הצנע, כשהיה קשה לרכוש דירה, גרנו אצלם", היא מספרת. "בשבתות ובחגים הייתי לובשת את חצאית הפליסה שלי והולכת עם סבא לבית הכנסת. בהשפעתו אהבתי לשמוע חזנות. הקרעכץ, אותן האנחות מפרקי החזנות, נכנסו לי לדם וחדרו לעשרות משירי, אפילו 'בפרדס ליד השוקת'".

גולת הכותרת של השיח של נורית הירש עם התפילה הוא בלחנה לתפילת השלום, הפסוק מתוך הקדיש, "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו, ועל כל ישראל, ואמרו אמן". לנו, כך נדמה, ברור שהלחן הזה הוא מקדמת דנא; שימיו כימי מילותיו העתיקות. מעטים הם היודעים שנורית הירש חיברה אותו. אך לנורית הירש אין זה מפריע. כשנשאלה על כך אמרה שהיא כלל אינה מתוסכלת. נהפוך הוא. היא רואה כהישג אדיר את העובדה שהצליחה לכתוב מנגינת עם.

ביום העצמאות תקבל נורית הירש פרס ישראל לתרבות עממית וזמר עברי. נורית הירש בת ה–74 היא יוצרת פורייה מאוד, הניצבת כבר חמישים שנה בשורה הראשונה של הזמר העברי. היא כתבה למעלה מ–1,600 שירים, בסגנונות רבים, והחותם העמוק שהטביעה הוא רב תחומי. אין כמעט תחום במוסיקה הישראלית שלא נמצא בו את טביעות אצבעותיה.

את המוסיקה החסידית והתפילות כבר הזכרנו. ושירי ילדים? הילדים שלי גדלו על הקלטות המקסימות שלה "דיג–דיג–דוג", אך גם אני כילד גדלתי על "מקהלה עליזה". לאורך כל השנים היא יצרה לילדים, לפסטיבלי הילדים ולפסטיגלים.

מוסיקה לקולנוע? "בלדה לשוטר" שהלחינה למילותיו של אהוד מנור לסרט "השוטר אזולאי" נבחר לפני שנים אחדות לשיר האהוב ביותר על הקהל בתולדות הקולנוע הישראלי, ואי אפשר לשכוח את "תני לי יד" של בועז שרעבי מן הסרט "מאחורי הסורגים".

 תיאטרון? "אח יא ראב" מן המחזמר "סלאח שבתי" אף הוא נכס צאן ברזל, בליבת הקלאסיקה הישראלית.

 אירוויזיונים? השיר הראשון שייצג את ישראל באירוויזיון, בשנת 1973, כאשר עוד לא התביישנו בשפה ובתרבות שלנו, וטרם שיגרנו חקיינות לועזית פרובינציאלית, היה "אי שם", שנורית הירש הלחינה למילותיו של אהוד מנור בביצוע אילנית. נורית הירש, שניצחה על התזמורת בשיר הזה, הייתה האישה הראשונה שניצחה על התזמורת בתולדות תחרויות האירוויזיון. הצמד אהוד מנור ונורית הירש, שהרבה מאוד ליצור יחד, כתב גם את השיר הישראלי הראשון שניצח באירוויזיון, "אבנבי", בביצוע יזהר כהן.

אהבה לקלאסיקה

ואולם, אהבתה הגדולה, הגרסא דינקותא, של נורית הירש היא המוסיקה הקלאסית. אביה של נורית הירש היה זמר אופרה בוינה וניגן על כינור. כבר בהיותה ילדה קטנה נהג אביה לקחת אותה לצפות באופרות. היא התאהבה במוסיקה, באופרות, במלחינים הקלאסיים ובראשם מוצרט. מגיל שבע היא מנגנת על פסנתר, וכבר כילדה הצטיינה כפסנתרנית מחוננת. בהיותה בת עשר זכתה בפרס מוצרט על נגינת אחת הסונטות של המלחין האהוב עליה. כנערה צעירה למדה באקדמיה למוזיקה; לימודים שמימנה ממתן שיעורי פסנתר ואקורדיון לילדים, מנגינה בסטודיו לבלט ומליווי זמרים מהאופרה הישראלית, שבאו להתאמן עמה בביתה. במקביל היא החלה ללמוד ג'אז.

עם גיוסה לצה"ל שירתה הירש כפסנתרנית בלהקת גייסות השריון, ואז החלה להלחין להנאתה. נעמי שמר, ששמעה מנגינה שהיא כתבה, אמרה לה שהיא מוכרחה להתאים למנגינה הזאת מילים. אורי אסף כתב את המילים, והיה זה שירה הראשון – "פרח הלילך". הראשונים ששרו אותו היו שלישיית שריד, אך מי שפרסמה אותו הייתה חוה אלברשטיין, שכנערה הופיעה בתיאטרון החמאם, שבו עבדה נורית הירש כפסנתרנית לאחר שחרורה מצה"ל.

נורית הירש הלחינה לטובי הפזמונאים והמשוררים. הפרטנר העיקרי שלה היה אהוד מנור, ועמו כתבה עשרות שירים. היא הלחינה פזמונים של יורם טהרלב, דן אלמגור, עמוס אטינגר, יוסי גמזו, דודו ברק, רחל שפירא, שמרית אור ועוד רבים וטובים. שיר שכתבה עם יורם טהרלב ימחיש את הצד האנושי של נורית הירש.

בעת חופשה בניו יורק, ב–1985, נענתה נורית הירש לבקשה של חברה שאצלה התארחה לבוא למועדון לילה של ישראלים, שם מופיעה פעמיים בשבוע זמרת מישראל, שמשבוע לשבוע רואים כיצד היא הולכת ומידרדרת. הירש הופתעה לפגוש את רבקה זוהר, שלה כבר כתבה עם אהוד מנור מספר שירים, כמו "הבית ליד המסילה" ו"בן יפה נולד". רבקה זוהר הייתה שקועה עמוק בסמים. נורית הירש החליטה לסייע לה. היא הגישה לה קלטת ועליה מנגינה שכתבה. היא אמרה שהשיר נכתב בעבורה, כדי שתבוא לשיר אותו בפסטיגל.

בקושי רב היא שכנעה אותה לקבל את ההצעה. נורית יצרה קשר עם יורם טהרלב וסיפרה לו את הסיפור. יורם טהרלב כתב למנגינה את השיר "בדרך אל הכפר". השיר נכתב על סיפורה של רבקה זוהר, בת משפחת זינאתי מפקיעין, המשפחה שמעולם לא עזבה את ארץ ישראל. בשיר היא מבטאת את הפליאה:

אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה,

אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה,

אֵי אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר,

הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה.

השיר מסתיים בהבטחה אופטימית של קימה מעפר ושיבה לארץ, אל הכפר:

בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים הַלְּבָנִים,

עֵת הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּמְצָא מְנוּחָתָהּ,

אֲנִי קָמָה מֵעָפָר, אֲנִי שָׁבָה אֶל הַכְּפָר

כְּמוֹ יַלְדָּה שֶׁחוֹזֶרֶת אֶל בֵּיתָהּ.

השיר הזה הציל את חייה של רבקה זוהר, הקים אותה מעפר, הרים אותה מאשפתות, והחזיר אותה לארץ ישראל. כעבור שנה שבה רבקה זוהר והופיעה בפסטיגל, עם שיר נוסף של יורם טהרלב ונורית הירש, מעין שיר המשך – "חלקת אלוהים".

חֶלְקַת אֱלֹהִים וּפִסַּת שָׁמַיִם.

דָּבָר לֹא אֲבַקֵּשׁרַק אֶבֶן קְטָנָה,

רֹאשִׁי לְהָנִיחַ בְּצֵל הַזַּיִת,

וְלִשְׁקֹט אַרְבָּעִים שָׁנָה.

למעלה מ–1,600 שירים שנורית הירש הלחינה זורמים במחזור הדם של התרבות הישראלית, עד שקשה לדמיין אותה בלעדיה. על מפעל חייה הוענק לנורית הירש פרס ישראל. פרס זה הוא מתנת חג העצמאות לכל אוהבי הזמר העברי.

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ה' באייר תשע"ו, 13.5.2016

מודעות פרסומת

פורסמה ב-14 במאי 2016, ב-גיליון אמור תשע"ו - 979 ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: